היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הורה להפסיק לאלתר הפקעת נכסי נפקדים במזרח ירושלים. מזוז שיגר לשר האוצר, בנימין נתניהו, השר הממונה על הפעלת חוק נכסי נפקדים, את חוות דעתו בנוגע ליישום החוק על תושבי יהודה ושומרון אשר מחזיקים נכסים במזרח ירושלים. חוות הדעת נדרשה בהמשך להחלטה מיום 22.6.04 שהתקבלה בוועדת השרים לענייני ירושלים.
הבעייתיות באשר להפקעת נכסי נפקדים במזרח ירושלים, התעוררה כבר בסמוך לאחר מלחמת ששת הימים, לאחר שכפועל יוצא של הרחבת גבולותיה של ירושלים על שטחים שהיו חלק מאיו"ש, הפכו נכסים של תושבי איו"ש המצויים במזרח ירושלים לנכסים "נפקדים".
לגבי תושבי איו"ש שנכסיהם שבתחומי מזרח ירושלים פכו לנפקדים, התוצאה קשה במיוחד. שכן, החלת החוק משמעה חילוט רכושם (הפקעה) ללא כל פיצוי, שכן החוק העניק פיצויים רק לנפקדים שהיו תושבי מדינת ישראל בעת חקיקתו.
לדברי מזוז, כבר לפני שנים הבהיר בית המשפט העליון לענין חוק נכסי נפקדים, כי הואיל והגדרת "נפקד" בחוק הינה "רחבה וגורפת ביותר", באופן שהיא עלולה להכניס תחת כנפי החוק גם אנשים שאין בינם לבין תכליות החוק כל קשר, מוטלת "אחריות רבה על אלה שבידם להחליט... והיא מחייבת אותם לפעול מתוך יישוב הדעת, ומתוך גישה של יושר והבנה לתוצאות שהם עלולים לגרום על-ידי מעשיהם".
מזוז: נעשה שימוש לרעה בחוק
על-פי חוות הדעת, במשך השנים ננקטה מדיניות מגבילהבאשר לנכסי נפקדים במזרח ירושלים. כך, עוד בנובמבר 1968 גובשה בהנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מאיר שמגר, החלטה לפיה לא יופעל החוק על נכסי דלא ניידי במזרח ירושלים של תושבי קבע כדין של יהודה והשומרון. מזוז הוסיף, כי בדצמבר 1977 התקבלה החלטה שריככה את המגבלות על השימוש בחוק, ולפיה, תושבי איו"ש המחזיקים נכסים במזרח ירושלים, נדרשו לפנות בעצמם לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, ולבקשו לאפשר להם להמשיך ולהשתמש בנכסיהם. הסדר זה נקבע כהסדר זמני, ש"יובא לעיון מחדש לאור הנסיון בהפעלתו".
בפועל, נטען בחוות הדעת, לא היה עיון מחדש בהסדר שנקבע, ובדיעבד הסתבר כי בחסות הסדר זמני זה, שאיפשר תפיסת נכסים בהם לא היו החזקה ושימוש רציפים, נעשה שימוש לרעה בחוק, כפי שנחשף בדוח ועדת קלוגמן מ-1992. בעקבות דוח זה הוחלט מחדש על הקפאת הפעלת החוק, וחזרה למדיניות ששררה עד דצמבר 1977 (בהנחיית שמגר).
חוות הדעת ממשיכה ומבהירה, כי בשנת 1997 שוב רוככו מעט המגבלות, והותר לאפוטרופוס להוציא תעודות לגבי נכסים פנויים ותפוסים. בפועל, כפי הנראה נעשה שימוש מוגבל בסמכות זו.
היועץ מוסיף, כי במרס 2000 החליט פורום שרים בהשתתפות שר האוצר, שר המשפטים והשר לענייני ירושלים, כי כל העברה, מכל סוג שהוא, של נכסים במזרח ירושלים על-ידי האפוטרופוס לרשות הפיתוח, טעונה אישור פורום השרים, או מי שהוסמך לכך על ידם.
על-רקע זאת, ביום 22.6.04 נדונה בוועדת השרים לענייני ירושלים הצעת החלטה, שהוגשה על-ידי יו"ר הוועדה השר נתן שרנסקי, שתכליתה המוצהרת הייתה ביטול המגבלות שנקבעו על-ידי צוות השרים במרס 2000, ובסיומה התקבלה החלטה שקבעה כי בידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים נתונות הסמכויות להפעלת החוק ובכללן ביצוע, העברה, מכירה או החכרה של נכס מקרקעין במזרח ירושלים לרשות הפיתוח.
לדברי היועץ, החלטה זו התקבלה בניגוד לעמדת שני נציגי משרד המשפטים שהופיעו בפני הוועדה. החלטה זו משמעותה המעשית היא הסרת כל המגבלות על הפעלת סמכותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים לגבי נכסים במזרח ירושלים.
כן צויין, כי בניגוד להצעת ההחלטה, בה הותנתה הפעלת הסמכות "בכפוף להתייעצות עם היועץ המשפטי למשרד האוצר או נציגו לגבי כל פעולה כאמור בנכס תפוס", בהחלטה שהתקבלה הושמט תנאי זה, והיא קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 8.7.04.
לדעת מני מזוז, החלטה זו לא יכולה לעמוד. אין זה מסמכותה של ועדת השרים לעניני ירושלים, לטענתו, ליתן פרשנות משפטית באשר לגדרי סמכותו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, ואין זה מתפקידיה לעסוק בקביעת מדיניות לשימוש בסמכויות לפי חוק נכסי נפקדים. לדעת מזוז, הפעלת סמכויות האפוטרופוס לנכסי נפקדים על נכסים במזרח העיר מעוררת קשיים משפטיים רבים, הן כאלה הנוגעים לתחולת החוק ולסבירות החלתו בנסיבות אלה, והן בהיבטים של חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבינ"ל המינהגי, שהם בעלי תוקף חוקי מחייב בדין הישראלי, ובראש ובראשונה חובת המדינה לכבד את זכויות הקנין של התושבים בשטח המוחזק על ידה בתפיסה לוחמתית.
עוד הודגש, כי ליישום ההחלטה שהתקבלה עלולות להיות השלכות בינ"ל חמורות גם בנוגע לגדר ההפרדה, בהיבטים שונים בגינם זכתה מדינת ישראל לביקורת קשה מבית הדין הבינלאומי בהאג.
מפניות שהגיעו למשרד היועץ עולה, כי היו לאחרונה מקרים בהם בקשות להיתרי כניסה למרחב התפר לשם עיבוד האדמות ומסיק זיתים בשטחים אלה נענו בשלילה, בטענה שהקרקע אינה שייכת עוד ל"נפקד".
עוד ציין מזוז, כי בדיון עם גורמי מערכת הביטחון המופקדים על הקמת הגדר הייתה תמימות דעים, כי יש להמשיך ולאפשר למי שהחזיקו והשתמשו במשך שנים רבות בנכסים במזרח ירושלים, להוסיף ולהשתמש בהם גם לאחר הקמת הגדר.
לכן, ביקש היועץ להורות על הפסקה מיידית של הפעלת חוק נכסי נפקדים על נכסים במזרח ירושלים של תושבי איו"ש. בנסיבות הקיימות, טוען היועמ"ש, אין מנוס כאמור מחזרה למדיניות לפיה, ככלל, לא ייעשה שימוש בסמכויות לפי החוק בנוגע לנכסים הנדונים, למעט בנסיבות מיוחדות, ובכפוף לאישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. במקביל לכך, הוא מבקש, כי תימשך עבודת מטה, שכבר החלה, מול כל הגורמים הנוגעים בדבר, כדי לגבש כללי פעולה אופרטיביים, בעיקר בכל הנוגע לבעיות המעשיות המתעוררות עקב הקמת גדר ההפרדה בשטחים הרלבנטיים או בסמוך להם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה