בבנק ישראל מעריכים כי שמירת יעד יציבות המחירים יחייב העלאה מסויימת של שער הריבית במשק בשנה הקרובה, שמידתה תלויה, בין היתר, בהתפתחות הריביות בעולם.
"ההשפעה של הפחתות הריבית המצטברות במהלך השנתיים האחרונות והרמה הנמוכה של הריבית הריאלית לטווח קצר השוררת כיום במשק, צפויות לפעול לעליית האינפלציה במהלך שנת 2005. מהערכות האינפלציה לשנה הקרובה לפי שוק ההון, מהערכות החזאים ומסקר החברות של בנק ישראל עולה, כי האינפלציה צפויה לעלות לתחום שבין 1%-2.5%". כך מציינים במחלקה המוניטרית בבנק ישראל עם פרסומו (ב', 31.1.05) של דוח עקרונות האינפלציה למחצית השניה של 2004.
"ההתאמה בין המדיניות התקציבית המצמצמת למדיניות הריבית המרחיבה תמכה באמון הציבור במדיניות המקרו-כלכלית, ולכן איפשרה את המשך הורדות הריבית", נאמר בדוח, "זאת תוך שמירה על יציבות המחירים. ברקע ההתפתחויות עמדו הצמיחה העולמית, שהובילה לצמיחה מקומית מואצת והרגיעה הביטחונית-פוליטית שנרשמה במשך השנה. כל אלה יצרו יציבות בשווקים הפיננסיים, אשר נתמכה גם ברפורמות שיושמו בשנים האחרונות, וביניהן הסרת תקרת המק"ם והגמשת רצועת שער החליפין".
בבנק ישראל מציינים, כי העלייה המתונה של המחירים במשק בשנת 2004 כולה וירידתם במחצית השנייה הושפעו מתוואי התפתחות של שער החליפין - פיחות של השקל לעומת הדולר במחצית הראשונה, שתרם לעליית המחירים, וייסוף במחצית השנייה, שהוביל לירידתם. כמו כן, לא נרשמו לחצי מחירים מצד הפעילות, למרות הצמיחה המשקית המואצת, מפני עודף כושר ייצור במשק. לעומת הכוחות האלה, פעלה העלייה במחירי הנפט בעולם לעליית המחירים בישראל.
במחצית השנייה של 2004 נע שער החליפין של השקל עם תנודתיות נמוכה ובמגמה של התחזקות - ייסוף של 4.2% מול הדולר ושל 0.7% מול סל המטבעות. היציבות היחסית בשוק המט"ח הייתה פועל יוצא של איזון בין הכוחות המשפיעים על שער החליפין: לצד גורמים שפעלו להחלשת השקל, פעלו כמה גורמים מקומיים ועולמיים לחיזוקו, נאמר בדוח.
במכתבו של ממלא-מקום נגיד הבנק הנלווה לדוח, כותב ד"ר מאיר סוקולר, כי המשימות העיקריות העומדות כעת בפני מעצבי המדיניות המקרו-כלכלית הן ביסוס הצמיחה לאורך זמן וטיפול בבעיית העוני והפערים החברתיים.
"במסגרת זו חשוב ליישם את הרפורמה בשוק ההון, על-פי המלצות "צוות בכר", תוך הגברת התחרות בשווקים הפיננסיים, הגדלת מיגוון מקורות המימון והקטנת ניגודי העניינים במערכת הבנקאות. במקביל יש להמשיך ולהאיץ את הרפורמות המבניות שהחלו ולבצע את אלה שתוכננו - בתחומי המגזר הציבורי, שוק העבודה, הנמלים, מערכת החינוך והתשתיות - וכן את תהליך ההפרטה", אומר סוקולר.
ממלא-מקום הנגיד שב ומדגיש את הבעיה החברתית הקשה הפוקדת את ישראל והיא התרחבות הפערים הכלכליים. "יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לצמצום העוני והפערים החברתיים. התמודדות אפקטיבית עם בעיות אלה חייבת להישען על מדיניות התומכת בגידול ההשתתפות בכוח העבודה, הגברת ההכשרה המקצועית בקרב השכבות החלשות, שיפור מערכת החינוך ותמיכה ממוקדת בקשישים החלשים ובאוכלוסיות נוספות שאינן מסוגלות להצטרף לשוק העבודה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה