12.5 מיליארד ש"ח - זה הנזק המצרפי שנגרם בעשור למשק בישראלי, כתוצאה מגניבות הרכב בישראל. כך עולה מדוח פנימי שהכין החוקר שמואל מלכיס, מאיגוד חברות הביטוח.
מלכיס מבסס את מחקרו על נתוני משטרת ישראל, אותם ערך למחקר בעל משמעותיות כלכליות מקיפות. הנזק הכספי הניגרם למשק המדינה, נוצר כתוצאה מהפיצויים שנאלצות חברות הביטוח לשלם לנהגים שריכבם ניגנב.
כשני מיליון כלי רכב נעים בכבישי ישראל. 1.2 מיליון מתוכם מבוטחים בביטוח מקיף. כיון שמרבית כלי הרכב הנגנבים בישראל מבוטחים בביטוח מקיף, יוצא שבעליו הרשומים של הרכב אינם נושאים במרבית המקרים בעלות הנזק.
הנזק המישקי מורכב משני גורמים נפרדים: נזק המתחייב פיצוי בגין אי מציאת רכב שניגנב (רכב שנעלם וככל הנראה פורק ב"משחטה"), ונזק שניגרם לרכב אשר נימצא לאחר גניבתו. עם התגברות תופעת גניבת הרכב לשטחים עלה מספר כלי הרכב שנעלמו כליל. כלי רכב הניגנבים על-ידי גורמים פליליים מישראל, נמצאים בחלק מהמקרים ומוחזרים לבעליהם.
כשני שלישים מהמכוניות הניגנבות, אינן נמצאות או שאינן מושבות לבעליהן. על-פי מחקרו של שמואל מלכיס, כ-317 אלף מכוניות ניגנבו בעשור החולף, ורק 222 אלף מתוכן נימצאו. הנזק שניגרם כתוצאה משיפוי בגין מכוניות שנעלמו עומד על 11.1 מיליארד שקלים, והנזק למכוניות שנימצאו מגיע לכ-1.4 מילארד שקלים.
אלא שהנזק המשקי הנוצר כתוצאה משיפוי הבעלים, נעוץ גם בעובדה שאף באותם מקרים נדירים בהם נימצאו כלי הרכב גנובים, הם נימצאו כאשר הם לוקים בבעיות טכניות: חלקם נימצאו לאחר שהיו מעורבים בתאונות דרכים, ואחרים נימצאו לאחר שפורקו מהם מכלולים יקרים. תחום המכלולים הנגנבים גדל ומתייקר בהתמדה, וכולל מלבד מערכות שמע – המשתכללות בהתמדה, גם מכשירי טלפון סלולרי ומכשירי ניווט אלקטרוני - GPS.
ככל שהיקף תופעת הגניבות עולה, כך עולים מחיר פרמיות הביטוח המקיף. חברות הביטוח המבקשות להגן על עצמן ככל האפשר, מחייבות את לקוחותיה - בעלי המכוניות, בפרמיות המתייקרות בהתמדה. ההתייקרויות מגבירות את העלות העקיפה הנגרמת למשק.
תעריפי הביטוח מפוקחים על-ידי מנגנונים שונים, באמצעותם מבקשת המדינה להגן על זכויות אזרחיה. אלא שגניבות הרכב אשר זכו לכינוי "מכת מדינה", מקלה על חברות הביטוח לדרוש ייקור תעריפים. ההתייקרויות מתבטאות גם באופן של ייקור תעריפי ההשתתפות העצמית, ובהוזלת עלויות השיפוי – באופן של התקנת חלקי חילוף שאינם חדשים.
מכת גניבות הרכב מותנה בשנים האחרונות, עם התהדקות הפיקוח על גבולות הקו הירוק. השנים 1998-1997 היו שנות שיא, בהן ניגרמו למשק נזקים שהיקפם 1.8 ו-1.6 מילארד שקל בהתאמה. השפעתה הממתנת של האינתיפאדה אינה חד-משמעית, ובשנת 2001 נירשם נזק של 1.17 מילארד שקלים, עליה של כ-2.5% לעומת השנה הקודמת.
הכדאיות הכלכלית הנובעת ממציאת כלי רכב גנובים - כניכר מהנתונים שצויינו, הביאה לפריחת חברות איתור מסוגים שונים. חלק מחברות אלה מפתחות אמצעי איתור אלקטרוניים, ואחרות עורכות חיפושים באמצעים שמרניים.
עם ייסודה של הרשות הפלשתינית, נערכו פעולות ראשונות של גיבוש "צעדים מחזקי אמון ההדדי", בתחום שיתוף פעולה למלחמה במכת גניבות הרכב. תחום זה הוצג על-ידי נציגי השילטון הישראלי כאבן בוחן לאפשרויות הנתונות בידי אנשי הרשות, והיישום גבר על הציפיות. הוברר כי במרבית המקרים בהם השתדלו אנשי הרשות לאתר מכונית גנובה, נשאו מאמציהם פרי.
היו שגזרו מכך לגבי יכלתם של מקורבי ערפאת לסכל גם פיגועי טרור, אך מומחי טרור הצביעו על ההבדלים המהותיים בין הגורמים הפחעיים לבין הגורמים הפליליים.
על-רקע מעורבותם של ראשי הרשות הפלשתינית עצמם ברשתות גניבת הרכב, הוחמרה מגמת הגניבות ומוסדה. השינויים ביחסי ישראל עם הרשות משפיעים על אופי טובות ההנאה שמקבלים ראשי הרשות מראשי רשתות גניבות הרכב.
לאחר שמתן מכוניות גנובות לראשי הרשויות ניקרו את עיני המצדדים בחיזוק הרשות הפלשתינית, הומרו טובות הנאה אלה בשנות שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות, בהעברות כספיות. התגמול הכספי גרר מצידו ירידה במספר כלי הרכב שנימצאו בשטחים, והוחזרו לבעליהם בישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה