טיעונים להקלה בעונש
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מרים דיסקין, שמעה בצהריים (יום ב') את הטיעונים לגזר דין במשפט המתנהל נגד דב לאוטמן, שהינו אחד מאנשי העסקים הבכירים בישראל ומבעלי השליטה בקבוצת דלתא גליל. לאוטמן נחשב כפעיל שמאל. הוא מזוהה כאיש מפלגת העבודה ונוטל חלק ארגוני וכספי במימון תנועת שמאל.
בטיעונים לעונש ביקש בא-כוח התביעה, רב-פקד יהודה בלבן, לקבל את עסקת הטיעון ולהימנע מהרשעת לאוטמן. בלבן הסביר, כי חלקו של לאוטמן בפרשה היה קטן מאוד: "מתן מקום להנחת המשדרים שבאמצעותם פעלה התחנה". מדובר במצב משפטי מורכב ולא פשוט, אמר, "וגם מהתיק עלה שהנאשם פנה וקיבל ייעוץ משפטי והוא סבר שהוא עשה את המעשה ולא ביצע עבירה". "מבחינת מדרג הנאשם", אמר בלבן, "מדרג העבירה הוא מדרג לא גבוה, לא של אדם שבכוונת זדון עובר עבירה אלא מתוך בירור לא מספק. זאת היתה עמדת ההגנה שסברה שהבירור היה מספק דיו".
בלבן הוסיף, כי ההחלטה לגשת עסקת טיעון היתה על-דעת פרקליטות המדינה, "כולל התחשבות בתרומתו של הנאשם לחברה ולציבור, גם במהלך הזמן האחרון אנחנו סבורים שהוא תרם, מצדיק את אי הרשעתו. בסופו של דבר מדובר באדם שהודה בעבירה של קנס בלבד. העונש של מתן שעות של"ץ שהיא פעילות מבורכת לטובת החברה ומצטרפת לשאר עשייתו לאורך שנים וכן לעובדה שהנאשם קיבל אחריות על המעשה והוא מצר על כך, אנחנו בנסיבות העניין מבקשים מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון ולא להרשיע את הנאשם ולהשית עליו עונש של 200 שעות של"ץ".
ל-Nfc נודע, כי לאוטמן ביקש לבצע של"ץ (שירות למען הציבור) במוסד למפגרים. בקשתו התקבלה על-ידי התביעה ועל-ידי גורמים נוספים הנוגעים בעניין.
עבודות שירות במסירות
בא-כוחו של לאוטמן, עו"ד אלדד יניב, הלין בטיעוניו כי סעיפי האישום החמורים נגד לאוטמן,ש נמצאו מופרכים כבר בתחילת הדרך, נמחקו רק לאחר התערבות בית המשפט, ולאחר שנערך "מעין שימוע". "בסופו של יום נותרה עבירה שספק אם מקימה מודעות נפשית, עבירה שבמהותה היא טכנית. התקבלה טענתו המרכזית של הנאשם שמעולם לא היה לו יד ורגל בתחנת רדיו, לא במישרין ולא בעקיפין, ולא ברמז, והוא לא נהנה משום דבר".
עו"ד יניב הפנה את בית המשפט לתסקיר שירות המבחן, "שהוא מאוד רחב וממצה ומהווה סיכום פגישה עם הנאשם". הוא ביקש מבית המשפט – נוכח נסיבות העניין ונסיבותיו האישיות של לאוטמן, "להסתפק בהודייתו ולהטיל עליו עבודות של"ץ המצטרפות לעשרות אלפי שעות של"ץ שהוא הטיל על עצמו בעבר ובמסירות ולקבל את הסדר הטיעון".
בסופו של הדיון הקצר הודיעה השופטת דיסקין, כי היא תיתן החלטתה במעמד הצדדים ביום 2.2.05.
נמחקו האישומים החמורים
בכתב האישום המקורי ייחסה התביעה ללאוטמן ניהול ומעורבות בשידורי "תחנת שידור" - "רדיו גל", שהופעלה באמצעות אנטנה מגג בית הטקסטיל בתל אביב - בניין המצוי, בין היתר, בבעלותו ובשליטתו. המדובר בפעילות, לכאורה, במשך חמש שנים שהסתיימו ב-1999. בכתב האישום המקורי הואשם לאוטמן אף באחזקת בעלות על תחנת שידור, החזקה והפעלת תחנת טלגרף אלחוטי וקיום שידורים ללא זכיון - כל זאת תוך סיכון חיי אדם. באוקטובר 2004, לאחר שהתביעה נוכחה כי לא תוכל להוכיח את האישומים נגדו, הסכימה התביעה לתקן את כתב האישום ולהותיר רק מקצתו.
ההכרעה במשפטו של לאוטמן ניתנה בהתאם להסכמת שני הצדדים: פרקליטו של לאוטמן, עו"ד אלדד יניב, ובא-כח התביעה המשטרתית, רב-פקד יהודה בלבן. אלה הגיעו להסכמה, לפיה יוגש לבית המשפט כתב אישום מתוקן, כאמור, ממנו יושמטו כל המעשים החמורים והעבירות החמורות שיוחסו - שלא בצדק, ללאוטמן.
בהתאם לזאת, הסכים לאוטמן להודות כאמור בעובדות הנחשבות עבירה טכנית בלבד - שימוש בתדרי רדיו שלא בהתאם להועדת התדרים והקצאתם. בעקבות זאת, החליטה השופטת מרים דיסקין לקבל את הודאתו. השופטת קבעה: "ענישה ללא הרשעה", וזאת בכפוף לחוות דעת מקצין מבחן.
במהלך בירור הפרשה התברר, כי הסתבכותו של לאוטמן נובעת מכך שנעתר לפניות אישי ציבור מן השמאל, והסכים להתיר התקנת אנטנה על גג בית הטקסטיל, וזאת לאחר שקיבל חוות דעת מקצועית מארבעה עורכי דין בכירים שונים, בהם: עופר שחל (בנו של השר לשעבר משה שחל), ח"כ יוסי פריצקי ועמיהוד בן-פורת. המסקנה המאוחדת היתה: מותר להפעיל את "רדיו גל" מאונייה בלב ים (ואנטנה בחוץ, בבית הטקסטיל), בהסתמך על התיקון בחוק הבזק.
צילום: עו"ד יניב, "עבירה טכנית"
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה