בג"צ דחה את עתירתם של מיכל מור, המאהבת של אלחנן טננבאום, ובנה, שדרשו לקבל מהמדינה כספי תמיכה כשם שקיבלו בני משפחתו של טננבאום, בגין התקופה בה היה נתון בשבי החיזבאללה.
מור (41) הכירה את טננבאום לפני 12 שנה, כשהיתה רווקה והוא היה נשוי ואב לשני ילדים. "הוקסמתי ממנו", היא סיפרה בעבר ל'ידיעות אחרונות'. "הוא הצטייר בעיניי כג'נטלמן ואיש העולם הגדול. הוא חיזר אחריי והתחיל רומן. הילד שלנו נולד לפני 10 שנים". שמו של הילד אינו מפורסם, משום שלטענתה טננבאום איים עליה שאם תחשוף את העובדה שהילדש להם - הוא "יהרוג אותה".
הוא רשם אותנו כמוטבים בביטוח החיים
בעתירה שהגישה באמצעות עו"ד דוד מנע נטען, כי טננבאום רשם את מור ואת בנה כמוטבים שיזכו בכספי ביטוח החיים שלו. לטענתה, שנתיים לפני הנסיעה הוא הפסיק לשלם את דמי הביטוח. "ידעתי שהוא מהמר כבד שהסתבך עם נושים ומלווים בריבית. לפני שנסע לדובאי נתן לי כמה צ'קים שחזרו. הוא נהג להבטיח לילד הבטחות ומאכזב אותו כל פעם מחדש", אמרה מור.
יממה לפני שיצא לבצע את העסקה, הגיע טננבאום לדירתה של מור וסיפר לה על עסקה גדולה בה הוא מעורב, וכבר קיבל מקדמה עבורה. הוא השאיר אצלה ארגזי קרטון ובהם תיקים, מסמכים וחשבונות, וביקש ממנה לשמור עליהם. חוקרי השב"כ הגיעו לדירתה של א' מספר ימים לאחר שנחטף ולקחו את ארגז המסמכים. עדותה של א' סייעה לגלות לאן היו מועדות פניו.
בזמן שהותו בשבי, פנתה מור לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה לקבל קצבה, ואולם טננבאום לא היה בארץ כדי להשיב לתביעה ובמשרד הביטחון טענו שלמור אין קשר אליו. כאשר חזר, נערכה בדיקת DNA בבית החולים 'שיבא' בתל השומר, שהוכיחה את האבהות.
מור דורשת 550 אלף ש"ח
בעתירה שהגישה לבג"צ טענה, כי נקלעה לקשיים כלכליים לאחר יציאתו של טננבאום מהארץ וחטיפתו, משום שהוא נהג לתמוך בבנם עד אז. לפיכך, לטענתה, היא זכאית לקצבה שתעזור לה להתמודד עם הקשיים ולגדל את בנם המשותף. הסכום שדרשה הוא 550 אלף ש"ח.
כפי שהודיעה נציגת הפרקליטות, עו"ד חני אופק, משפחת טננבאום קיבלה ממשרד הביטחון תשלומים עיתיים (המוערכים בכ-250 אלף ש"ח; נ.ש.) "לפנים משורת הדין" וב"שעה שלא כל נסיבות העניין היו ידועות". לדבריה, בא-כוח המשפחה קיבל את הכספים כנאמן המשפחה, שלפי הטענה נקלעה אז לקשיים כספיים, וזאת עבור כל התלויים בטננבאום".
ביניש רומזת: אולי עליה לתבוע את טננבאום
השופטת דורית ביניש כתבה בהחלטתה, אליה הצטרפו השופטים ריבלין ועדיאל, ש"באותן שנים, לא ננקטו הליכים משפטיים על-ידי אימו של העותר, כדי לקבל אף היא עבור בנה כספים, וספק אם היתה לה אז עילה לכך. מכל מקום, רק לאחר שובו של טננבאום לארץ נקבע בוודאות כי הוא הינו אביו של העותר".
"במצב שנוצר, לאחר שובו של טננבאום לישראל, אין עוד כל עילה משפטית לחייב את המדינה בהענקת סכומי כסף נוספים לבנו הקטין, גם אם ניתן להבין לליבה של אימו, הטוענת כי זקוק הוא לכך. התשלום שנעשה בזמנו היה לפנים משורת הדין, בין אם היה מוצדק ובין אם לאו, המדינה אינה חייבת בתשלומים נוספים בהקשר לתקופת היעדרו".
ביניש ציינה עם זאת, כי אין בדחיית העתירה "משום נקיטת עמדה בשאלה אם יש לעותר עילה אזרחית לתביעה אחרת שלא כנגד המדינה", ברומזה כי עליה לתבוע את טננבאום עצמו.
[בג"צ 5481/04]
צילום: מיכל מור ועו"ד דוד מנע [צילום מערוץ 2]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה