נשיא סוריה, בשאר אסד, ייצא מחר (ב') לביקור רשמי במוסקבה על רקע לחץ ישראלי-אמריקני כבד על רוסיה להפסיק את עסקת מכירת הטילים לדמשק. הרוסים הכחישו אמנם כי מתקיימים מגעים עם הסורים בעניין זה, אך בוושינגטון העבירו מסר תקיף: אם העסקה תצא אל הפועל - נשקול סנקציות על מוסקבה. גם בלשכת שרון הוטרדו מדבר העסקה. ראש הממשלה שוחח בימים האחרונים בטלפון עם הנשיא פוטין ודן עמו בנושא.
ביקורו של אסד, בלווית רעייתו אסמה, צפוי להימשך בין שלושה לארבעה ימים. מדובר בביקור ראשון של בשאר אסד ברוסיה, מאז התמנה לתפקיד נשיא סוריה בשנת 2000. יתלוו אליו בביקורו שר החוץ, פארוק א-שארע, שר האוצר, עאמר לוטפי, שר הנפט, איברהים חדאד, נציג משרד ההסברה הסורי, טאלב קאדי, עורכי שלושת העיתונים הרשמיים - הבעת', תשרין והת'וורה, ואנשי עסקים סורים.
הוא ייפגש עם הנשיא ולדימיר פוטין בקרמלין ושרים בממשלה וכן מתוכננת לו קבלת פנים רשמית בפרלמנט (הדומה). כמו כן, הוא אמור לקבל תואר ד"ר של כבוד מהמכון ליחסים בינלאומיים במוסקבה. אסד ייפגש במהלך הביקור עם שגרירי מדינות ערב ועם נציגי הקהילה הסורית במדינה. לאחר מכן ישתתף בהתאחדות אנשי העסקים המשותפת לשתי המדינות. במקביל, בימים אלה מתנהלים מגעים לארגן לאסד ביקור גם באוסטריה.
ברוסיה ממתינים לבואו של אסד בכיליון עיניים. "הביקור הזה הוא חשוב מאוד עבורנו", אמר שר החוץ הרוסי, סרגיי לבארוב, "אנו מקיימים שת"פ נרחב עם סוריה, לרבות שת"פ בתחום הצבאי". הוא ציין עם זאת, כי ארצו מעולם לא חרגה מהסכמים בינלאומיים במסגרת קשריה עם דמשק. דובר משרד החוץ הסורי הוסיף, כי האשמות וושינגטון אינן תורמות לשיפור הביטחון במזרח התיכון. בדברים לסוכנות הידיעות אינטרפאקס ציין, כי סוריה היא אחד הגורמים החשובים באזור.
דיפלומטים במוסקבה העריכו היום (א', 23.1.05) בדברים לעיתון "אל-חיאת" הלונדוני, כי לא ייחתם הסכם צבאי במסגרת שורת ההסכמים שצפויים להיחתם בין שתי המדינות. בין היתר, אמרו הדיפלומטים, יוחל במו"מ על הקמת אזור סחר חופשי משותף.
רוסיה - כרוניקה של עסקאות
נשק עם מדינות ערב והאיסלם
עם עלייתו של הנשיא פוטין לשלטון, קיבלה הרפורמה במכלול התעשייה הצבאית אופי של חזרה למערך הישן. במקום הנפקת מניות והפרטה של התעשיה הצבאית, פוטין מירכז אותה. ההכנסות מקוניוקטורת הנפט המוצלחת ומצמיחה כלכלית שהחלה לקראת 2002 יועדו להגדלת ההזמנה הממלכתית לנשק.
מ-1999 עד 2004 גדל תקציב משרד הביטחון הרוסי פי שלוש. בתקציב האחרון של שנת 2005 היקף ההזמנה הממלכתית לנשק יגדל ב-26.7%, הוצאות למגננה לאומית - ב-27.7%, הוצאות לביטחון לאומי ב-26%, ואילו סובסידיות כלכלה ב-9% בלבד. יצוא נשק רוסי גדל מ-3.2 מיליארד דולר בשנת 2001 עד 5.68 מיליארד בשנת 2004. הסחר בנשק הינו הסעיף השלישי של הכנסות יצוא, לאחר נפט וגז. כיום רוסיה הינה ספק הנשק השני בגודלו בעולם לאחר ארה"ב.
רוסיה מצהירה, כי יבואניה העיקריים הינם הודו וסין, אולם חידוש מכירות הנשק של רוסיה למדינות האיסלם הוא ברור:
מלזיה, אינדונזיה, אתיופיה, תימן, סודן, כווית, אירן, עירק. הרביעית ברשימת היבואנים של רוסיה לא מכבר הינה מלזיה. באוגוסט אשתקד פיקח פוטין באופן אישי על חתימתו של הסכם אספקה של 18 מטוסי קרב SU-30 ו-10 מסוקים צבאיים MI-171 לקואלה-לומפור.
בספטמבר אותה שנה סופקו ארבעה מטוסי הקרב הרוסיים הראשונים לאינדונזיה. ביוני מפעל התעופה באולן-אודה (UUAZ) סיים את אספקתם של מסוקי MI-171Ш לפי חוזים עם אלג'יר ואירן. מסוקים ומטוסי קרב סופקו גם לאתיופיה ומרוקו. באפריל 2004 אמר פוטין, כי היקף האספקות הכללי לתימן של ציוד רוסי מיוחד ונשק עמד על למעלה מ-8 מיליארד דולר. האספקות המיועדות יכללו טילים מדגם С-300ПМУ1 ו-С-300ПМУ2 "פווריט", מסוקי קרב КА-50, КА-28, КА-60, מטוסי קרב ועוד.
בנובמבר אירעה שערורייה סביב 12 מיגים, שהיו מיועדים לסודן הנמצאת במצב של מלחמה. רוסיה הצביעה אז נגד החלטת האו"ם בעניין הטלת אמברגו על הספקות נשק לאזור הנתון במלחמה. מעט מוקדם יותר - באמצע שנת 2003, ניתנה הצהרה על רכישות של למעלה מ-300 יחידות ציוד משוריין לכווית, ואילו הנסיכויות המאוחדות, בעודן רוכשות מערכות נ"מ בסך של 760 מיליון דולר, מתכננות להגדיל את ההיקפים עד 2 מיליארד.
בסוף ינואר 2003 חידשה רוסיה את החוזה הסובייטי עם אירן משנת 1991, ושיגרה לטהרן משלוח ראשון של 300 רק"מ חי"ר БМП-2 בסך 60 מיליון דולר. היקף החוזה המלא על סך 5 מיליארד דולר אמור היה לכלול אספקה של ציוד רוסי חדיש - מטוסי קרב, מסוקי קרב Ми-171, מערכות נ"מ.
במרס ואוגוסט 2003 גילו חיילי ארה"ב בעירק ציוד רוסי חדיש - טילים נגד טנקים "קורנט-E", המסוגלים לחדור שריון בעובי 1200 מ"מ. ב-25.08.03 הוטלו סנקציות נגד לשכת תכנון להנדסת מכשור בטולה (ק.ב.פ.) במכתבו של עוזר מזכיר המדינה של ארה"ב לענייני אי הפצת נשק, סוזן ברק, נאמר, כי "ממשלת ארה"ב קבעה, שממשלת רוסיה מספקת ציוד צבאי למדינות הנחשבות בעיני מחלקת המדינה, כנותנות חסות לטרור". בתגובה אמר שר ההגנה, סרגיי איבנוב, כי לאחר אירועי עירק "הביקוש לנשק רוסי מצד מדינות רבות גדל מאוד".
בהכנת הידיעה סייע מיכאל דבורין
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה