בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת דחה בשבוע שעבר תביעה להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי שהוגשה על-ידי אישה. זאת לאחר שהוכח בפניו כי היא מנהלת משק בית משותף עם אבי ילדיה.
התובעת טענה בתביעתה כי היא אינה מקיימת חיי משפחה עם אב ילדיה, אלא הוא רק מבקר את הילדים שלו פעם או פעמיים בחודש, לזמן קצר. כמו-כן, לטענת התובעת, אב הילדים לא מפרנס אותה ואת ילדיה, היא קיבלה ממנו סכומים קטנים מדי פעם, והוא בעצמו נמצא במצוקה כלכלית ואין לו הכנסה. לכן, לדברי התובעת, היא זכאית להבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, בנפרד מאב הילדים.
בית הדין העיר, כי נקודת המוצא בהגדרת "בני זוג" בחוק הבטחת הכנסה היא ש"בני זוג" הם איש ואישה הנשואים זה לזו ו"חיים חיי משפחה במשק בית משותף". ההגדרה בחוק הבטחת הכנסה הרחיבה הגדרה זו של "בני זוג" גם על איש ואישה שאינם נשואים זה לזו ובלבד שמתקיימים בהם כל המרכיבים המגלמים תא משפחתי, כלומר חיי משפחה ומשק בית משותף.
החוק רואה בתא הזוגי המשפחתי יחידה משקית משותפת אחת שבה כל אחד מיחידיה אמור להשתתף בהפקת ההכנסות שישמשו את היחידה המשקית המשותפת. ההכנסות המשותפות מובאות בחשבון לצורך קביעת הזכאות לגמלה לגבי שני בני הזוג וגם גובה הגמלה נקבע על-פי ההרכב המשפחתי, בין אם התא הזוגי המשפחתי הוא תוצאה של נישואין ובין אם לאו.
בהתאם לראיות שנשמעו בתיק, הוכח לבית הדין כי התובעת ובן זוגה מקיימים משק בית משותף, מגדלים ביחד את שלושת ילדיהם ומוכרים כבני זוג. בית הדין הגיע למסקנה זו, בין היתר, על בסיס העובדה כי התובעת הופיעה בבית הדין בלבוש מסורתי מוסלמי וכיסוי ראש, נשאלה בחקירתה הנגדית לגבי יחסיה עם בן זוגה, ואז נחשף כי התובעת מקיימת יחסים אישיים קבועים עם בן זוגה שמתגורר איתה וכי אין לו כתובת אחרת.
הסתבר גם כי התובעת נהגה ברכב שבבעלות בן זוגה באופן קבוע, חשבון החשמל של הבית שבו התגוררה התובעת הוא על שם בן זוגה שגם משתתף, לפי יכולתו, בהוצאות הבית וילדיו.
על כן נפסק כי אין התובעת מקיימת את הדרישות שבחוק לצורך בדיקת זכאותה להבטחת הכנסה בנפרד מבן זוגה.
[בל 001190/04]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה