כמה כסף יחזירו הבנקים בישראל לקורבנות השואה?

דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות ח"כ קולט אביל, לאיתור חשבונות קורבנות השואה בבנקים הישראלים יונח היום (ג', 18.1.05) בשעה 13:00 על שולחן הכנסת, זאת לאחר ארבע שנות בדיקה בנושא.

לדוח ערך היסטורי, כאשר לראשונה ייחשפו בפני הציבור, לאחר חקירה ממצה, נתונים ומסקנות על פעולות ומחדלי הבנקים והממשלה. הוועדה תפרסם ממצאים על מימדי התופעה והערכותיה על הסכומים שהיורשים יהיו זכאים לקבל.

בהודעה לעיתונות שהפיצה ח"כ קולט היא מסבירה, כי פרסום דוח ועדת החקירה בנושא התעכב במשך שנה וחצי, זאת בעקבות לחץ כבד שהפעילו הבנקים, נגד ממצאי הדוח: מספר החשבונות הכלולים בו והערך הכספי לפיו יושבו הכספים לידי בעליו או יורשיו החוקיים.

לאחר שקידה ממושכת על הדוח כל מה שנותר לח"כ אביטל הוא לתהות, האם יפעלו מדינת ישראל והבנקים להשבת הכספים בערכם הריאלי לידי היורשים. לדברי ח"כ אביטל, "מדובר במלחמה אמיתית על כספי הקורבנות, על עשיית צדק לאלה הממתינים זמן רב להחזרת כספם".

רקע

בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים, הפקידו יהודים רבים מאירופה ואמריקה כספים, מניות ואיגרות חוב בבנקים שפעלו בארץ ישראל ואף רכשו קרקעות, דירות ובתים לצורך השקעה כלכלית. השקעות אלו נעשו מטעמים ציוניים, מסיבות כלכליות וגם כדי להכין את הקרקע לקראת עלייתם לארץ ישראל.

בסוף שנות ה-30 בעקבות פרוץ המלחמה, נתפס חלק גדול מן הכספים על-ידי הממונה הבריטי. חלק מהכספים הועברו לבריטניה, חלקם נותרו בבנקים וחלקם נשארו בידי חברות וגופים פרטיים שעסקו במכירה של קרקעות. בהסכם שנחתם עם ממשלת ישראל בשנת 1950 הוחזר הרכוש שהוחרם לידי הממונה הישראלי על רכוש האויב, במשרד האוצר.

לימים התברר כי רבים מיהודי אירופה שפתחו אלפי חשבונות בבנקים הישראלים נספו בשואה. חלק מן הניצולים ובני משפחות הנספים עלו ארצה לאחר מלחמת העולם השנייה. במשך השנים פנו ניצולים ויורשים לממונה על רכוש האויב במשרד האוצר, ואף חלק מהם קיבלו את נכסיהם חזרה. בשנת 1968 הועברה יתרת הרכוש שהוחזקה בידי האוצר [כספים ונדל"ן] לניהולו של האפטרופוס הכללי והכונס הרשמי, עם זאת נותר גם רכוש בידי חברות נדל"ן וגופים פיננסים אחרים.

עבודת הוועדה

בפברואר 2000 החליטה הכנסת, בעקבות יוזמה שנטלה על עצמה ח"כ קולט אביטל, על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא איתור והשבת כספי נספי השואה. ח"כ אביטל סברה כי על מדינת ישראל מוטלת חובה מוסרית לנקוט באותה הדרך שבה תבענו ממדינות שונות בעולם לפעול, לאחר שהתברר כי ברשותן רכוש של הנספים בשואה. עבודת הוועדה נחלקה לשני תחומים: איתור חשבונות וכספים בבנקים ואיתור נכסים [בעיקר קרקעות] המוחזקים או שהיו מוחזקים בידי גופים ומוסדות שונים בארץ. בשלב הראשון לעבודתה החלה הוועדה לבדוק את נושא חשבונות קורבנות השואה בבנקים בישראל.

באפריל 2001, לאחר משא ומתן ארוך חתמה הוועדה על הסכם (מסמך עקרונות) עם חמישה בנקים בישראל לביצוע בדיקה חיצונית ובלתי תלויה של חשבונות קורבנות השואה: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק המזרחי המאוחד ובנק מרכנתיל דיסקונט. באוקטובר 2001 מינתה הכנסת רואי חשבון ועורכי דין לביצוע הבדיקה. הבודקים אספו כל מסמך רלוונטי, בדקו את ספרי הבנקים, נפגשו עם עובדים ותיקים, בדקו ארכיונים ומגנזות בבנקים ונעזרו בחומר המצוי בארכיונים חיצונים בארץ ובחו"ל.

בחודש יוני 2003 הוגשה לבנקים לראשונה טיוטא של הדוח. מהדוח התברר כי בידי הבנקים מוחזקים אלפי חשבונות של קורבנות שואה, כאשר מרבית החשבונות התגלו בבנק לאומי, שתפקד אז כבנק המרכזי עד קום המדינה.

שיערוך סכומי הכסף של הנספים

הוועדה קבעה כי הנוסחה לחישוב שווי הכסף בערכו הריאלי תהיה הצמדה למדד משנת 1939 [מועד פרוץ המלחמה] ובתוספת ריבית שנתית של 4% ליורשים פוטנציאלים. חישוב זה מתבסס על הנהוג כאשר המדינה גובה מאזרחים חובות או מיסים. לגבי חשבונות שלא ימצאו להם יורשים, תחושב ההצמדה מ-1948 בתוספת ריבית 3% שנתית.

פרדי וידר, מנכ"ל איגוד הבנקים: הוכח כי אין ברשות הבנקים בישראל נכסים של נספים בשואה

"דו"ח הוועדה המייעצת לוועדה הפרלמנטארית לאיתור והשבת נכסים של נספים בשואה, מאשר את טענת הבנקים בישראל, כי אין ברשותם כספים או נכסים של נספים בשואה", אמר היום פרדי וידר, מנכ"ל איגוד הבנקים, בעקבות פרסום דו"ח הוועדה בראשות ח"כ קולט אביטל.

"היום ברור לכל כי מזה שנים הבנקים בישראל אינם מחזיקים בכספים או בנכסים של נספים בשואה או קרוביהם, וכי במשך עשרות שנים נהגו בהתאם לדרישת הרשויות" - אמר וידר.

"מסקנות הוועדה מוכיחות", אמר וידר, "כי הביקורת שנמתחה על ידי גורמים שונים על הבנקים בישראל והשוואתם לבנקים זרים מסוימים, כאילו גם הם העלימו מן הציבור מידע, וכאילו הם מחזיקים בכספים ונכסים של נספים בשואה, הייתה בלתי מוצדקת לחלוטין, ופגעה בבנקים בישראל.
"הבנקים סייעו וימשיכו לסייע לכל מהלך שיבוצע על פי החוק, שמטרתו איתור והשבת נכסים של נספים בשואה", אמר וידר.

באיגוד הבנקים מציינים כי מקור החבות הכספית שקבעה הוועדה - בהפרשי הצמדה וריבית בגין כספים שהוחזרו על ידי הבנקים.