פרשת הביציות הגנובות: רק נזיפה לגינקולוג ג'קי אשכנזי

עונש ראשון בפרשת הביציות הגנובות: משרד הבריאות יסתפק בעונש משמעתי של נזיפה בד"ר יעקב (ג'קי) אשכנזי, גינקולוג בכיר במרכז לרפואת נשים בבית החולים 'בילינסון' בפתח תקווה ולשעבר מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים 'השרון'.

כך החליט נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר, השופט (בדימ.) ורדי זיילר, כשאימץ את המלצת ועדת המשמעת של המשרד. זיילר הוא שנתן את ההחלטה לאחר ששר הבריאות, דני נוה, לו הוקנתה הסמכות בחוק, האציל לו אותה נוכח היכרותו האישית עם ד"ר אשכנזי.

בקובלנה שהגיש המשנה למנכ"ל המשרד באוקטובר 2002, נטען כי בעת שעבד בבית החולים 'אסותא' בתל אביב של קופ"ח מכבי, שאב אשכנזי בארבעה מקרים ביציות מנשים במסגרת טיפולי הפריה חוץ-גופית, וסיפק אותן ליותר מאישה אחת, מבלי לקבל מהנשים שתרמו את הביציות "הסכמה מודעת לטיפול הרפואי", כפי שמחייב חוק זכויות החולה. העבירה המשמעתית היא הפרת הוראה חוקית.

האישום הפלילי הומר בקובלנה משמעתית בתמורה להודאה

נזכיר, כי פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו"ד מרים רוזנטל, החליטה שלא להגיש כתב אישום פלילי נגד ד"ר אשכנזי מחוסר אשמה פלילית, ובתמורה יודה הלה בעובדות המיוחסות לו במסגרת הקובלנה המשמעתית, בעבירה של הפרת אמונים, במסגרת מעין "הסדר טיעון". האישומים הפליליים המקוריים היו חמורים מאוד: רשלנות רפואית, הפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע, העלמת מסמכים ושיבוש הליכי חקירה, ייגנזו מחוסר אשמה פלילית.

בדיון בוועדת המשמעת אמרה נציגת הפרקליטות, כי "הגענו למסקנה חד-משמעית וברורה ללא צל של ספק, כי ד"ר אשכנזי לא עסק במתן הורמונים בצורה מוגברת למטופלות... התיק נגנז מחוסר אשמה, משמעות הדבר היא מבחינה משפטית שלא היו דברים מעולם... כל החומר הוא תחום חדשני ולא היו די הנחיות".

חברי הוועדה מסרבים להיות חותמת גומי ל'הסדר הטיעון'

ואולם, חברי ועדת המשמעת לא הסתפקו במה שנאמר בקובלנה שהיתה "כללית, לא בהירה ולא מלאה" לטעמם, אלא ביקשו לדעת פרטים על מה שלא נאמר בה. חברי הוועדה היו היועץ המשפטי של משרד הבריאות; מנהל מחלקת נשים ויולדות בהדסה עין-כרם, פרופ' נרי לאופר; ומנהל מחלקת IVF בסורוקה, פרופ' גד פוטשניק. הם ביקשו לדעת למשל אילו היבטים כספיים היו לפרשה ומדוע הוחלט להאשים את אשכנזי רק ב-4 המקרים האמורים, למרות שהיו נגדו תלונות רבות אחרות.

פרקליטו של אשכנזי, עו"ד דן שינמן, אמר לוועדה שאל להם לדרוש במה שאינו מופיע בכתב קובלנה, שהוא בבחינת "כזה ראה וקדש". הדברים עוררו את זעמם של חברי הוועדה שאמרו: "אם לא נקבל אינפורמציה מדוייקת... לא נשב כאן בוועדת קובלנה. אנחנו לא נשב כאן בתור מישהו שהוא חותמת גומי של משהו שסוכם ביניכם".

בסופו של דבר, קבעה הוועדה כי "מהעובדות הרפואיות התקבל רושם של גירוי שחלות בעוצמה שגבלה, לכאורה, בחריגה מהפרקטיקה המקובלת תוך העמדת חלק מהמטופלות על גבול הבטיחות האישית". הוועדה ציינה את הודעת הפרקליטות, לפיה ארבעת המקרים נשוא הקובלנה הם הקיצוניים ביותר מכלל המקרים שנבדקו וכי אף אחת מהנשים המתלוננות לא נזקקה אפילו לאישפוז עקב גירוי-יתר של השחלות.

מתחשב בסבל של אשכנזי ובפגיעה במוניטין שלו

השופט זיילר התחשב בהמלצת הוועדה, להביא בחשבון את "הסבל שעבר על ד"ר אשכנזי, כולל השעייתו העצמית מעבודה במשך למעלה משנה" וכן את "הפרסום הרעשני שנלווה לחקירה המשטרתית ואת הסבל והפגיעה הקשה במוניטין ובשמו הטוב".

הוא דחה את בקשת עו"ד שינמן, להסתפק בעונש של התראה והחליט לאמץ את המלצת הוועדה ולגזור עונש נזיפה (ניתן היה גם לשלול את רישיון הרפואה של אשכנזי, לפרק זמן מסויים או לצמיתות; נ.ש.). בהחלטתו ציין, כי "מדובר אמנם באשמה משמעתית לא קלה, ואולם אי אפשר שלא להביא בחשבון שהיא נעברה בהקשר לתחום חדש יחסית, שיצא זה לא מכבר מקליפתו וטרם פילס לו אורחות התנהגות ושגרת עבודה ועשייה ברורים".

להקים גוף ממלכתי שיפקח על פעילות ההפריה

השופט זיילר הצטרף להמלצות הוועדה, להקים "גוף ממלכתי במסגרת משרד הבריאות, שיתווה מדיניות ויפקח באופן שוטף על פעילות היחידה להפריה חוץ-גופית", וכן לגבש נורמות מקצועיות ואתיות שיתנו מענה למקרים מעין אלה.

השופט זיילר ביקש להעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שישקול אם ואילו הנחיות ראוי להוציא כדי ליצור סינכרוניזציה שלמה בין הרשויות, כאשר תיק עובר מהמישור הפלילי למישור המשמעתי.

תזכורת: פרשת 'גניבת הביציות'

באמצע שנת 2000 החלה המשטרה בחקירת הפרשה, לאחר שנשים שעברו טיפולי פוריות ושאיבת ביציות, אושפזו במצב קשה שסיכן את חייהן. מרבית הנשים אושפזו בבתי החולים בילינסון והשרון בפתח תקוה, שבבעלות שירותי בריאות כללית, לאחר שטופלו באופן פרטי על-ידי גינקולוגים בכירים בבתי החולים הפרטיים אסותא בתל אביב והמדיקל סנטר בהרצליה.

המשטרה בדקה חשדות, לפיהן הגינקולוגים העובדים בבתי החולים הציבוריים, שאבו ביציות מנשים שהיו בטיפולם הפרטי ולאחר מכן מכרו אותן ללא ידיעת המטופלות, או ששאבו מספר ביציות רב מזה שהוסכם עליו לפני השאיבה. כן נבדק חשד, כי רופאים סיכנו את בריאותן של המטופלות כשנתנו להן תרופות הורמונים, במטרה להביא לייצור מוגבר של ביציות.

בחודש מרס 2001, הוחלט בפרקליטות מחוז תל אביב להגיש כתבי אישום נגד שני החשודים המרכזיים, פרופ' ציון בן-רפאל וד"ר יעקב אשכנזי וכן נגד מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית במדיקל סנטר בהרצליה, ד"ר אבי קוגוסובסקי, בשורה של עבירות חמורות: קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים, גניבה ביד מורשה, זיוף, קשירת קשר לרישום כוזב ועוד. כתב האישום התייחס, בשולי הדברים, גם לאופן בו הועברו מטופלות ממסלול טיפול ציבורי למסלול טיפול פרטי.

ההחלטה בעניינו של פרופ' בן-רפאל, הועברה לבחינת צוות מיוחד בפרקליטות המדינה, שהחליט על סגירת התיק. בחודש שעבר הודיע היועץ מזוז, כי קיבל את הערר שהגישו המטופלות על ההחלטה וכי בן-רפאל יואשם בעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שידולי מירמה ושיבוש מהלכי משפט. עם זאת, מזוז אמר כי "נוכח הגלגולים וההליכים השונים שעבר התיק", הוא מוכן שלא להגיש כתב אישום פלילי, אם יסכים בן-רפאל שהקובלנה המשמעתית שהוגשה נגדו תוחמר באופן שתכלול גם התייחסות לעבירות המירמה האמורות ולניסיון לשיבוש מהלכי חקירה, מה שיחמיר גם את העונש המשמעתי.