היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הורה (11.1.05) לשר האוצר פוטין ולשר התמ"ת אולמרט, שלא ליישם את החלטה 979 של מינהל מקרקעי ישראל מאוקטובר 2003, העוסקת בזכויות האישיות שיינתנו לחברי המושבים והקיבוצים על קרקעות חקלאיות.
מזוז קובע בחוות דעת שפרסם, כי אולמרט פעל בניגוד להנחיית היועמ"ש הקודם, אליקים רובינשטיין, והביא את הנושא להחלטה במינהל, למרות שרובינשטיין הורה שלא לעשות כן והמליץ למנות צוות בין-משרדי שיבחן את הנושא לעומק וידון בהשלכותיו. "בנוסחה הנוכחי", קובע מזוז, "לוקה החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 979 בפגמים וליקויים שונים, כמפורט לעיל, ועל-כן אין שר האוצר רשאי לאשר את ההחלטה בנוסחה זה", כתב מזוז.
הטבות למגזר החקלאי ביחס למגזר העירוני
החלטה 979 של המינהל בדבר "קביעת הזכויות בחלקת הבניה בנחלות בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית", קובעת את זכויותיהם של חוכרים בקרקע חקלאית בכל סוגי ההתיישבות החקלאית. ההחלטה קובעת את השטחים בהם רשאי החוכר החקלאי לבנות, את סוג והיקף זכויות הבניה בשטחים אלה - למגורים, למבני משק ולתעסוקה, את התמורות עבור הזכויות האמורות וכן הוראות בדבר אפשרויות ההעברה (סחירות) של הזכויות.
ההחלטה מאפשרת לבעל נחלה במושב לחכור חלקת מגורים בשטח של 2.5 דונם. בחלקה זו, כנגד דמי היוון של 3.75% משווי הקרקע (במגזר העירוני שיעור ההיוון כיום הוא 5.5%), יינתנו לחבר הקיבוץ זכויות בנייה צמודות קרקע בהיקף 160 מ"ר (בלי הגבלה על גודל יחידת הדיור), ובמושב יינתנו לבעל הנחלה זכויות בנייה של 375 מ"ר ב-3 יחידות דיור, ועוד 500 מ"ר עליהם יוכל להקים נדל"ן מניב, וזכויות להקמה ומכירה של עוד שתי יחידות דיור, בשיעור היוון גבוה יותר. עוד קובעת ההחלטה, כי לא ישולמו דמי היוון בגין מבני משק חקלאיים.
מזוז מציין, כי "קיימת הסכמה רחבה בדבר הצורך להעניק לחקלאי זכות חוזית בבית מגוריו, ולעגן את הזכות בהסכם חכירה". עם זאת, באוצר ובמשרד המשפטים סבורים כי ההחלטה לא תעמוד במבחן בג"צ, משום שיש בה הטבה עם ציבור מסויים על חשבון נכסי כלל הציבור, ותוך הפסד הכנסות לאוצר המדינה, ממנו נפגעות קבוצות אוכלוסיה אחרות, מה שפוגע ב'צדק החלוקתי'.
לדברי מזוז, "מדובר בהחלטה תקדימית ומרחיקת-לכת, שקשה להפריז בחשיבותה ובהשלכותיה". ההחלטה באה מתוך מגמה כללית של הפחתה משמעותית של סך ההטבות לחוכרי קרקע חקלאית בעת שינוי ייעוד, וזאת לאחר שההחלטות הקודמות הוכרזו על-ידי בג"צ כהחלטות בלתי סבירות אשר דינן להיבטל (בג"צ 244/00).
רובינשטיין הורה שלא לדון בהצעת ההחלטה
על-פי החוק, החלטת מועצת המינהל טעונה את אישורו של שר האוצר, אולם היועץ הקודם רובינשטיין ביקש מפוטין לעכב את החלטתו, כדי שבלשכת היועץ יוכלו לבחון אותה לעומק. הוא שיגר אז לאולמרט מכתב בו פירט שורה של הערות והסתייגויות מהצעת ההחלטה, בו נכתב בין היתר: "מדובר בהצעת החלטה החורגת באופן מהותי ויסודי מן המציאות המעשית והנורמטיבית הקיימת, מן הכוונה המקורית של דוח מילגרום (הצוות הבין-משרדי לבחינת ההיבטים הנוגעים לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית), מהמלצות הצוות, ומהחלטת הממשלה שאימצה אותן".
עוד כתב היועץ דאז, כי "הצעת ההחלטה עדיין אינה בשלה לדיון בפני מועצת מקרקעי ישראל. מוצע למנות צוות בינמשרדי בראשות נציג הנהלת מינהל מקרקעי ישראל, ובהשתתפות נציגים נוספים של המינהל וכן נציג (או נציגים) של משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החקלאות ומשרד המשפטים לבחינת ההחלטה המוצעת על כל היבטיה והשלכותיה. רק לאחר שצוות זה יסיים את עבודתו, ובהתאם לבחינתו ולהמלצותיו, ניתן יהיה לשקול את המשך בחינת הסוגיה".
אולמרט "הזהיר" את היועץ שלא לעכב את ההחלטה
ואולם, אולמרט לא התרשם מהמכתב. בחודש יוני השנה הוא "הזהיר" את היועץ כי אם יעכב את ההחלטה, הוא יכפה אותה באמצעות החלטת ממשלה [ראו קישור]. גם מזוז כותב בחוות דעתו כעת, כי "שר התמ"ת, יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, לא שעה להנחייתו כאמור של היועץ המשפטי לממשלה, והצעת ההחלטה הובאה בפני מועצת מקרקעי ישראל ואושרה על ידיה".
"מן הדין היה לנהוג לפי הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולהמנע מהעלאת הצעת ההחלטה לאישור המועצה בטרם בירור הדברים עד תומם", כתב מזוז. הוא שולח גם עקיצה לאולמרט: "כידוע, דין הוא בישראל, כי 'סמכות הפירוש של החוק עבור הרשות המבצעת נתונה ליועץ המשפטי לממשלה, ופירושו שלו מחייב אותה פנימה'".
ניתן לעגן את חלקי ההחלטה שאינם בעייתיים
מזוז מדגיש, כי למרות חוות דעתו של רובינשטיין גם הוא קיים דיונים בסוגיה, בחלקם נטלו חלק גם נציגי משרד האוצר והמינהל, ובעיקרון הגיע לאותן מסקנות. "בהחלטה 979 יש חריגה מהותית מהמלצות דוח מילגרום, שאושר כאמור על-ידי הממשלה. מכאן, שלכאורה, החלטה 979 אינה עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה, וממילא עם עמדתה".
היועץ ממליץ כעת שוב להקים צוות בין-משרדי שיבחן את ההחלטה באופן שיטתי ויסודי, כאשר בינתיים "ניתן לשקול הליך מדורג תוך פיצול התהליך, באופן שבשלב ראשון תובא בפני המועצה הצעה להחלטה חלקית, העוסקת בהיבטים שלגביהם קיימת הסכמה ושאינם מעוררים קשיים, כגון לעניין הסדרת זכויות החקלאים בחלקת המגורים במושבים, שכבר לובן וגובש בוועדת מילגרום, ואושר על-ידי הממשלה".
צילום: הורה שלא לדון בהצעת ההחלטה. רובינשטיין [צילום: בוצ'צ'ו]
צילום: להקים צוות בין-משרדי. מזוז
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה