טננבאום ישמש עד תביעה בפרשה חמורה של עוקץ ומירמה

מחלקת מיסוי וכלכלה בפרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום (ג', 11.1.05) לבתי המשפט המחוזי והשלום בתל אביב כתבי אישום כנגד אורי רש, יהושע שלוש, אבי קלמרו וארבעה נאשמים נוספים, בפרשה מסועפת של סדרת עוקצים מתוחכמים, בהיקף של למעלה משני מיליון דולרים, כנגד ספקי סחורות משש מדינות בחו"ל, מירמה כנגד המכס בישראל בסכום של למעלה ממיליון ש"ח, ושימוש בחשבוניות פיקטיביות בסכום של 6.5 מיליון ש"ח.

שם נוסף המוזכר בכתב האישום, למרות שהוא עצמו אינו נאשם בו (מתוקף הסכם החסינות שחתם) הוא אלחנן טננבאום, שאם נכונות הטענות לגבי מעורבותו בפרשייה זו, תצטרף היא ודאי לשורת הפרשיות המפוקפקות בהן היה מעורב האיש בטרם נחטף. טננבאום עצמו ישמש כעד תביעה בפרשה.

כתב האישום מגולל לכאורה מסכת של מעשי מירמה נגד ספקים בארה"ב, טיוואן, בריטניה, בלגיה ולוקסמבורג, שתוכננו על-ידי אורי רש בשיתוף אחרים ובוצעו בשתי שיטות שונות.

שיטת מכתבי האשראי

על-פי כתב האישום, הזמינו אורי רש ואבי קלמרו מחשבים, חלקי מחשב, טלוויזיות ומכשירי חשמל אצל ספקים שונים בכל רחבי העולם, בשם חברות קש, והציעו לשלם להם באמצעות מכתב אשראי בנקאי.

מכתב אשראי בנקאי הוא מוסד עתיק של סחר בינלאומי, הבא לגשר על פערי המרחק והזרות שבין יצואן ליבואן. מכתב אשראי בנקאי מבטיח ליצואן את התשלום עבור הסחורה שסיפק, אם יציג בפני הבנק מסמכים המוכיחים שמילא את חלקו בעסקה, באופן התואם לחלוטין את האמור במכתב האשראי. אם מתגלה חוסר התאמה בין מסמכי היצואן לתנאי מכתב האשראי, הבנק לא יפרע את מכתב האשראי, אלא אם יקבל הוראה מהיבואן.

על-פי כתב האישום, רש פנה למכר שלו, שהינו בעל חשבון סחר בינלאומי בבנק בישראל, וביקש ממנו להורות לבנק להוציא מכתבי אשראי לטובת הספקים, תמורת עמלה. רש, כך נטען, הבטיח לבעל החשבון שמכתבי האשראי לא ייפרעו על-ידי הבנק ולכן אין ללקוח הבנק מה לדאוג שיצטרך לממן יבוא של מישהו אחר, במאות אלפי דולרים ללא ביטחונות.

אולם הטריק בו נקט רש לכאורה היה פשוט מאין כמוהו. הנאשם, כך נטען, היה מנסח את מכתבי האשראי ושותל בהם טעויות ומכשלות לספק. בחלק ניכר מהמקרים לא עמד הספק בתנאי מכתב האשראי ולא קיבל את כספו מהבנק, אף ששלח כבר את הסחורה לישראל. השיטה היתה בנויה על טעות וחוסר שימת לב מצד הספק והבנק שלו. בדרך זו, נטען בכתב האישום, הצליח רש להפיל בפח מספר ספקים ולייבא לארץ סחורות במאות אלפי דולרים, בלי לשלם עבורן כלל.

על-פי כתב האישום, חברת הקש העיקרית שבה עשה רש שימוש, לשם הונאת ספקי הסחורות והמכס, היתה חברת "שלוס - סחר בינלאומי בע"מ", אותה רשם למענו אלחנן טננבאום, על-שם חברתו דאז רימונדה פישר. טננבאום, כך מסתבר מכתב האישום, ניהל עבור רש את החשבונות של חברת הקש ודיווח בשמה דיווחים כוזבים לרשויות המס. שוב טננבאום, שוב פרשייה מפוקפקת.

אולם מהפרקליטות נמסר ל-Nfc, כי טננבאום לא יועמד לדין בפרשה זו לאור הסכם החסינות שנחתם עימו לאחר שחזר משביו בלבנון. עם זאת מסרה הפרקליטות, כי טננבאום ישמש כעד מטעם התביעה בפרשה.

שיטת שטרי המטען המזויפים

בכתב האישום נטען כי אורי רש, יהושע שלוש ושותפיהם הזמינו סחורות, כביכול בשם חברות מהרשות הפלשתינית, אשר למעשה היו שמות פיקטיביים של חברות שאינן קיימות כלל. הם הציעו לשלם עבור הסחורות בשיטה של דוקומנטים לגוביינא. על-פי שיטה זו, נשלחת הסחורה לארץ היבואן ומסמכי הבעלות על הסחורה [שטרי המטען] נשלחים לבנק בארץ היבואן. הבנק מצווה למסור את המסמכים ליבואן, רק אם יפרע אותם בתשלום מחיר הסחורה. בכפוף לתשלום, יסב הבנק את שטר הבעלות על הסחורה לטובת היבואן.

על-פי כתב האישום, רש ושותפיו ביקשו מהספקים לשלוח את המסמכים לבנק הערבי ברמאללה ואת הסחורה לישראל, כאמור, כאילו עבור חברות ברשות הפלשתינית. לטענת המדינה, הנאשמים זייפו חותמת וחתימות הסב של הבנק הערבי ובעזרת שטרי המטען המזוייפים, שחררו את הסחורות מהמכס מבלי לשלם עבורן כלל. בדרך זו הצליחו, כך נטען, להפיל בפח מספר ספקים ולייבא לארץ סחורות במאות אלפי דולרים, בלי לשלם עבורן כלל.

המירמה נגד ספקי הסחורות בחו"ל, כך נטען, הותירה את המרומים חסרי אונים. הם גילו, כי מי שהזמין מהם את הסחורה הן חברות קש שאין איש מאחוריהן ואילו פותחי מכתבי האשראי, לא היו קשורים בעסקת היסוד, לא ניתן היה לקשור אותם לנטילת הסחורות, ולא ניתן היה לתבוע מהם את השבת הכספים.

בנוסף מואשמים רש ושותפיו, כי ייבאו סחורה באמצעות חברות קש ושחררו את הסחורות מהמכס בעזרת חשבוניות ספק מזוייפות במיליוני שקלים, שבהן המחירים הופחתו עד לחצי. סך השמטות מסי הייבוא, על-פי כתב האישום, הגיע לסכום של למעלה מ-1.2 מיליון ש"ח.

בין היתר, כך נטען, יובאה הסחורה באמצעות חברת קש, והיא שוחררה מהמכס באמצעות חשבוניות מזוייפות, בהן מחיר הסחורה הופחת עד לפחות ממחצית מחירו האמיתי. שיטת הנמכת המחירים הביאה לכך שיבואנים שעשו יד אחת עם אורי רש, יכולים היו לכאורה להציע מוצרים במחירים ללא תחרות, ובדרך זו, מצאו עצמם המתחרים ההגונים חסרי אונים.

בפרשה הוגש כתב אישום גם נגד רואה חשבון אשר עבד עם הנאשמים, הנאשם כי רשם חברות קש עבורם, תוך שהוא מאשר חתימות אנשי קש אף שאלה כלל לא הופיעו במשרדו ולא חתמו על המסמכים מולו.

[ת"פ 40013/05]