יום לאחר ההינתקות: סכנה למתקנים אסטרטגיים ולתשתיות מים

תושבי אשקלון ייקלעו לסיכון ביטחוני גדול כתוצאה מההינתקות. כך גם מתקנים אסטרטגיים בדרום הארץ ובצפונה ותשתיות המים. כך מזהירים מומחים שהופיעו בוועדה הפנים של הכנסת (יום ג', 11.1.05).

ממסמך שהוצג על-ידי מרדכי יוגב מהפורום ביטחון לאומי עולה, כי קיימת סכנה ממשית למתקנים אסטרטגים ותשתיות. יוגב ציין בישיבה, כי יישום ההינתקות יהיה קשה הרבה יותר והוא טומן בחובו איומים וסיכונים ביטחוניים גוברים, הן לשלום אזרחי ישראל והן לתשתיות משמעויות למדינה.

מהמסמך עולה, כי נסיגת ישראל מרצועת עזה ומצפון השומרון תכניס לטווח פגישה של טילי הקסאם ופצצות המרגמה ריכוזי אוכלוסייה וישובים רבים. אין מדובר רק בתושבי העיר אשקלון ושדרות, הזהיר, אלא גם את הערים בית שאן, עפולה, פרדס חנה וחדרה בצפון. כך גם 41 ישובים בנגב המערבי, שייחשפו לירי קסאמים ורקטות.

סכנת לתשתיות ומתקנים אסטרטגים

ראש עיריית אשקלון, רוני מהצרי, שהשתתף בדיון, הזהיר כי הינתקות מחבל עזה תעביר את האיום לעיר אשקלון. מהצרי עמד על הסכנה שתיווצר למתקנים אסטרטגים בדרום אשקלון. כך למשל, החשיבות האסטרטגית של הצבת מתקני תחנות הגז של קצא"א בדרום העיר, כאשר רק 1,500 מטרים מפרידים בין חוות הגז באשקלון לבין הבתים הדרומיים ביותר של אשקלון.

לדברי מהצרי, "מתקני קצא"א [קו צינור אילת-אשקלון] אמורים לייצר 800 מגה וואט. מבחינתנו, נפח אחסון הגז בחוות הגז בדרום אשקלון אשר יגדל ל-6,000 טונות גפ"מ (גז פחממני מעובה), לבקשת קצא"א, יהפוך את האזור לאזור אסטרטגי ברמת הסיכון הגבוהה ביותר של ישראל".

"בלוני גז רבים נמצאים בשטח, והם אינם מוטמנים באדמה. שלא נדבר על המשאיות שמסתובבות שם. כמו-כן, בקרוב מסתיימת הקמת מכון התפלת מים גדול וראשון בארץ שייצר 100 מיליון קוב. הדבר עשוי לסכן גם את זה, ולכן לא ניתן להתעלם משני מתקנים אלה. הדבר מחייב היערכות גבוהה. פגיעה במתקנים לא תסכן רק את אשקלון, אלא את מדינת ישראל כולה".

בדיון עמד ראש עיריית אשקלון על החשיבות של פירוז האזור המפונה [הנאמד על 4 ק"מ], מפני מחבלים וארגוני טרור שינצלו את הפינוי כדי להתקרב לגבול הקו הירוק. במקרה זה מזהיר מצהרי, מדובר בצימצום הטווח שבין הגבול החדש שייצרו המחבלים לבין אשקלון, מ-15 ק"מ מישובי חבל עזה למרכז העיר אשקלון היום, ל-11 ק"מ בלבד, עד לבית חולים 'ברזילי'.

"יש לבדוק כיצד האזורים המיועדים לפינוי - ג'בליה ובית חנון, ישארו אזורים מפורזים כדי שהעיר אשקלון לא תיפגע", אמר מהצרי. "אנחנו מקווים מאד שההינתקות לא תשנה דבר בעיר אשקלון, אך הדבר תלוי בהיערכות ביטחונית לשטח המפונה. אם החמאס וארגוני טרור נוספים ייכנסו לאזור המפונה, אי אפשר להתעלם שהדבר מסכן גם את תושבי אשקלון". לדבריו, עד היום לא נעשה דבר למיגון האזור הדרומי של העיר. עם זאת, עיריית אשקלון הקימה מוקד חירום חדש, לאור לקחי העיר שדרות.

במהלך הדיון התברר, כי גם תחנת הכוח "רוטנברג" חשופה לסיכון גדול. בדיון הסתבר, כי לא רק שלא נעשו עבודות מיגון לתשתיות קיימות, אלא באופן פרדוקסלי הוקמו תחנות כוח נוספות בלתי ממוגנות. כך לדוגמא, שתי תחנות כוח לייצור חשמל שמוקמות באזור, מאגרי ומיכלי הגז הגדולים שהועברו מפי גלילות לאשקלון, ומסוף גז גדול שייבנה מדרום לאשקלון כדי לקלוט את הגז הטבעי שישראל תרכוש ממצרים. בחדרה, מזהירים בוועדה, עלולה תחנת הכוח "אורות רבין" להיקלע לסיכון מפני קסאמים. כך גם שדות תעופה קטנים ופרטיים, כמו עין שמר בצפון.

סכנה למקורות המים

ד"ר יוסף דרייזין, מנהל האגף לתכנון בנציבות המים, אמר כי כבר כעת ישנו חשש רב לייבוש כל מעיינות ומקורות המים בעמק בית שאן ועמק יזרעאל, כתוצאה מקידוחים שנעשו על-ידי הפלשתינים. לדבריו, "ביישום ההינתקות אנחנו עשויים לאבד שליטה בצפון השומרון, דבר שייצור בעיה חמורה בתשתיות המים של ישראל. בעיית הקידוחים הפיראטיים עשויה להחמיר ולפגוע באקוויפר התחתון, מה שעשוי לגרום לייבוש כל עמק יזרעאל והמלחת מישור החוף".

פיקוד העורף: איננו ערוכים למיגון
ברדיוס של 7 ק"מ מהקו הירוק

פינוי הישובים מחבל עזה מצמצם, כאמור, את הטווח שבין גבול הקו הירוק, לאשקלון וליתר ישובי הסביבה. לאור זאת, ציין בוועדה אל"מ עוזי בוכבינדר, רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, כי צה"ל אינו ערוך ליום שלאחר ההינתקות - להגן על ישובי הסביבה ברדיוס של 7 ק"מ מהגבול.

לדבריו, "נעשות עבודות מיגון בטווח של 7 ק"מ בלבד ל-46 ישובים. הפעולות מתבצעות בהתאם להחלטת הממשלה [2173 שקדמו לפינוי]. כרגע אנחנו צריכים להיכנס לעומק התוכנית של רצועת 7 הק"מ, אבל גם בזה אנחנו לא נמצאים מבחינה תקציבית. לכן, הבעיה שלנו היא בכלל בבסיס התוכנית. נצטרך לקחת בחשבון שלא נוכל לפעול על-פי החלטות הממשלה ברדיוס זה. תוכנית כזו אינה מתוקצבת, ולכן איננו יודעים לתת מענה".

המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי, איתמר יער, ציין בישיבה, כי המועצה עובדת כרגע על תוכנית רחבה יותר שתצטרך לתת מענה לשאלה איך תשפיע ההיערכות מחדש לאחר תוכנית ההינתקות על כלל המרחב. "נצטרך להרחיב מאד את מערך האתרעה מפני נפילת קאסמים לעוד עשרות יישובים, וברור לנו שההיערכות של מדינת ישראל צריכה לעלות בקנה אחד עם תוכנית ההינתקות והפתרונות צריכים להיות מוכנים למציאות החדשה".

החלטות הוועדה

יו"ר הוועדה, ח"כ יורי שטרן, אמר כי מדובר בהחלטה דרמטית של ממשלת ישראל לעזוב ללא תנאי וללא כל ערבות ביטחונית שטח גדול שהיה באחריותינו של צה"ל. לאור זאת דורשת ועדת הפנים לתקצב לאלתר את תוכנית פיקוד העורף בסך של כ-300 מיליון ש"ח למיגון הישובים בטווח של כ-7 ק"מ.

ועדת הפנים החליטה לפנות לפיקוד העורף, כדי שיבדוק מחדש פריסת מתקנים אסטרטגיים בטווח של כ-25 ק"מ מעזה והגנת המתקנים הקיימים. ועדת הפנים תעקוב אחר הקידוחים הפיראטים שעושים הערבים באזור עמק יזרעאל, גלבוע ועמק בית שאן. כמו-כן דורשת הוועדה מפיקוד העורף שיעביר נתונים מעודכנים על הגדלת הסיכון הביטחוני כתוצאה מביצוע תוכנית ההינתקות.