"צבים יכולים לעוף" בעירק

סרט הקולנוע הראשון העירקי מאז 1979 - אז התיישב סדאם חוסיין על כס השלטון במדינה יצא לאקרנים בבריטניה בסוף השבוע שעבר, תחת הכותרת: "צבים יכולים לעוף".

זהו סרטו השלישי של במאי הסרט, בכ'מן גובאדי, כורדי במוצאו החי באירן, והסרט עוסק בילדים במחנה פליטים עירקי. הסרט זכה בפרס בפסטיבל הסרטים בסן-סבסטיאן בספטמבר שעבר.

מרס 2003, כמה ימים לפני הפלישה האמריקנית לעירק, תושבי מחנה הפליטים בכורדיסטן העירקית להוטים לגלות מתי יבואו האמריקנים. הם יושבים מול מכשירי הרדיו שהצליחו לקבץ מול צלחות הלווין ורואים את הנשיא בוש, בחדשות פוקס, מודיע על תחילת המלחמה. מה הוא אומר? הילד, שעוזר למבוגרים אשר אינם מבינים את השפה האנגלית, מתרגם: הוא אומר שירד גשם.

למרות הנושא הטעון מדובר בסרט בעל פן הומוריסטי, כך טוען הבמאי, אשר מספר, כי בקהילה הכורדית - נוהגים לצחוק הרבה. "סבלנו כל כך... כפליטים בגלות - שאיננו יכולים לבכות עוד. הצחוק הוא תהליך הריפוי היחיד שנשאר לנו".