בכל ההסטוריה של מגיפת האיידס, מעט מאד אנשים ברי מזל הצליחו להימנע מלהידבק במחלה, זאת למרות שנחשפו אליה שוב ושוב. כעת, חוקרים חוזרים אחורה בזמן כדי להבין מדוע אנשים עמידים, ובמקרים מסויימים אף 'מחוסנים' למעשה מוירוס האיידס.
במחקרים שפורסמו השבוע ובשנה שעברה נטען, כי שורשי החסינות לאיידס משתרעים מאות שנים אחורה, הרבה זמן לפני שהמחלה היתה אפילו קיימת. הרקע האתני שלנו והמחלות מהן סבלו אבותינו הקדמונים שיחקו כנראה תפקיד מכריע בקביעה האם הגנים שלנו יאפשרו ל-HIV להשתלט על גופנו.
עם הזמן, המחקר, שבחן למעשה את השאלה מדוע חלק מהאנשים אינם נדבקים ב-HIV, יוכל לסייע לרופאים לטפל באלו שכן. על-ידי הבנה של אותם גנים המסייעים לנו להילחם בזיהום, ניתן יהיה לקבל החלטות ברורות יותר לגבי העיתוי או האינטנסיביות של הטיפול. "כעת, זה כמו כפפה שצידה האחד מתאים לכולם", כך לדברי ד"ר מת'יו דולן, מומחה לאיידס בחיל האוויר האמריקני ועורך המחקר גנטיקה ואיידס, שפורסם במהדורה המקוונת של העיתון "מדע".
עמידות גנטית לאיידס מופיעה בדרכים שונות, ומופיעה בקבוצות אתניות שונות. הצורה החזקה ביותר של עמידות - הנגרמת על-ידי פגם גנטי - מוגבלת לאנשים ממוצא אירופי או מרכז אסיה. כאחוז אחד מהאנשים שמוצאם מצפון אירופה מחוסנים למעשה מפני הדבקות באיידס. השבדים הם בעלי הסיכון הנמוך ביותר ללקות במחלה זו. על-פי התאוריה המקובלת, השינוי התפתח בסקנדינביה ועבר דרומה עם הפושטים הויקינגים.
אותם אנשים בעלי הרמות הגבוהות ביותר של חסינות ל-HIV חולקים זוג של גנים שעברו שינוי (מוטציה) - אחד בכל כרומוזום - שמנע מתאי המערכת החיסונית שלהם מלפתח רצפטור שמאפשר לווירוס האיידס 'להתפרץ' פנימה. במידה והרצפטור, הנקרא CCR5 - שהמדענים אומרים כי ניתן להשוות אותו למעין מנעול - איננו שם, הווירוס אינו יכול לפרוץ פנימה לתא ולהשתלט עליו.
כדי להיות מוגנים, אנשים חייבים לרשת את הגנים משני ההורים; אלו שירשו את הגן המשתנה מהורה אחד בלבד יהיו בעלי עמידות גדולה יותר ל-HIV מאחרים, אך הם לא יהיו חסינים. כ-10%-15% מאלו שמוצאם מצפון אירופה הם בעלי ההגנה הנמוכה ביותר.
מכאן שהסיכון האינדיבידואלי להידבק ב-HIV ולסבול מהתקדמות מהירה של המחלה אינו אחיד בכל האוכלוסייה, מסביר גם אנתוני פאוסי, ראש המוסד הלאומי לאלרגיה וזיהום (NIAID) בארצות הברית שמימנה את המחקר.
"מחקר חשוב זה מזהה גורמים גנטיים של קבוצות מסויימות שאו שמקלות, או מחזקות את הפגיעות והרגישות להתחלה של זיהומים ומחלות", אמר פאוסי.
החוקרים בדקו למעלה מ-4,300 דגימות דם של אמריקנים ממוצא שונה, כדי לגלות את המספר הממוצע של גנים המגביר את ה-CCL3L1, פרוטאין בעל השפעה החוסם HIV ופועל באופן הדדי עם CCR5. ה-CCRS כאמור, הוא חלבון רצפטור מרכזי המהווה מעין "כניסה" ל-HIV המשתמש בו כדי להיכנס ולהדביק תאים.
בבדיקות שנעשו בקבוצות אוכלוסיה שונות, אצל האפרו-אמריקנים, נמצאו ארבעה העתקים של גן ה-CCL31, בהשוואה לשניים ושלושה אצל האירופאים-אמריקנים וההיספניים האמריקנים. כל העתק נוסף של CCL31 נוסף הוריד את הסיכון להדבק ב-HIV ב-4.5%-10.5%.
כמו כן גילו החוקרים כי אנשים שמספר ההעתקים של הגן היה אצלם מתחת לממוצע, היו בעלי סיכון גבוה ב-39%-260% להידבק במחלה או לחוות התקדמות מהירה של האיידס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה