השופט ביקש מהמשטרה: אל תעמידו לדין מחזיקי קנאביס לצריכה עצמית

בית משפט השלום בעכו ביטל כתב אישום שהוגש נגד צעיר, וייחס לו עבירה של החזקת סם מסוג קנאביס לצריכה עצמית, בנימוק שמדובר ב"זוטי דברים".

השופט משה אלטר כתב בהחלטתו, כי הוא "ממליץ ללשכת תביעות עכו, לשקול אם לא מן הראוי שלא להגיש כתבי אישום נגד נאשמים חסרי עבר פלילי, במקרים בהם מדובר בהחזקת סם קל לשימוש עצמי, זאת כדי לפנות את יומנו של בית המשפט, העמוס דיו, לדון בתיקים יותר רציניים".

בפקודת הסמים המסוכנים נקבע, כי "לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר... אם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס" עד 200 אלף ש"ח. הכמות המוגדרת בחוק לשימוש עצמי היא 15 גרם.

התובע: החוק הגדיר זאת כעבירה ולכן אין מדובר ב'זוטי דברים'

סניגורו של הנאשם שהועמד לדין בגין החזקת קנאביס, עו"ד ליאור פרי, טען כי ללקוחו עומדת הגנת "זוטי דברים" הקבועה בחוק העונשין, ולפיה "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך".

נציג לשכת התביעות גליל במשטרה, עו"ד שי גור, טען מנגד כי אין מדובר בזוטי דברים, משום שהמחוקק הוא שהגדיר את מעשיו של הנאשם כעבירה פלילית.

השופט אלטר, כאמור, קיבל את עמדת הסניגור וקבע כי "לאור מהות העבירה, סוג הסם, גילו של הנאשם ועברו הנקי, הגעתי למסקנה שאכן מדובר בזוטי דברים ולכן אני מורה לבטל את כתב האישום", כשהוא מוסיף בשולי הדברים את הערתו על מדיניות ההעמדה לדין בנושא.

תמוה, אגב, מדוע החליט השופט לבטל את כתב האישום ולא לזכות את הנאשם, שהרי הגנת "זוטי דברים" מופיעה בחוק העונשין כשוללת אחריות פלילית מהנאשם.

החוק אינו מבחין בין סם "קל" ל"קשה"

השופט אלטר הגדיר בהחלטתו את הקנאביס כ"סם קל", על-אף שבפקודת הסמים המסוכנים אין אבחנה בין סמים "קלים" ל"קשים". כל הסמים מוגדרים כסמים מסוכנים ומופיעים בתוספת הראשונה לפקודה, כאשר בתוספת השנייה מנויות כמויות הסמים, אשר הימצאות סם בכמות שמעבר להן, משמעותה עבירת סחר.

נציין, כי אותו בית משפט הורה בחודש אוגוסט האחרון לעצור עד תום ההליכים המשפטיים צעיר תושב עכו, לאחר שהמשטרה מצאה 18 ק"ג נטו של קנאביס צומח בסמוך לביתו [ראו קישור]. השופטת רונית יצחקי קבעה אז, כי למרות עברו הנקי, הרי ש"די בכמות הנ"ל על-מנת להצביע על מסוכנותו המרובה של הנאשם לציבור", והורתה שלא להסתפק במעצר-בית.

המשטרה: אוכפים החוק גם נגד משתמשים, אך מפעילים שיקול דעת

מדיניותה המוצהרת של משטרת ישראל, בניגוד למשטרות אחרות בעולם, הינה לאכוף את החוק גם על רובד המשתמשים, כחלק מהמאבק בביקוש, ומתוך מגמה לבטא את האיסור הקיים בחוק. כלומר, במשטרה לא מסתפקים במאבק בייצור והפצה של הסם.

ככלל, גם הטיפול המשטרתי אינו מבחין בין סוגי הסמים. עם זאת, במשטרה מדגישים כי יש להם סמכות להפעיל שיקול דעת, באשר להמשך הטיפול במי שביצעו עבירות סמים.

הקנאביס: פגיעה בדרכי הנשימה ובזיכרון לטווח הקצר

מצמח הקנאביס, כידוע, מייצרים את המריחואנה (גראס) והחשיש. הקנאביס הוא צמח סיבי ירוק הגדל במהירות ומכיל כ-420 חומרים שונים, ש-60 מהם נקראים קנבינואידים. עליו וגבעוליו של הקנאביס מכילים שרף המכיל את הקנבינואיד THC בעל הפעילות הפסיכו-אקטיבית, שבודד ואופיין לראשונה על-ידי הכימאי הישראלי פרופ' רפאל משולם ממכון וייצמן, בשנת 1963. ה-THC הוא הגורם לתחושת ההתעלות ולאופוריה.

שיטת העיבוד של החומר הגולמי היא שקובעת את צורת המוצר הסופי: גראס הוא הפרחים המיובשים של נקבת הצמח, חשיש הוא גוש חום המופק על-ידי זיקוק הנוזלים לכדי שרף דחוס. בג'וינט מריחואנה יש ריכוז של בין 1 ל-5 אחוז של THC, ואילו בחשיש יש ריכוז של עד 10% THC. בארצות המזרח, כמו הודו ופקיסטן, מופק החשיש תוך שיטות מיצוי ייחודיות, בהם מגיע ריכוז ה-THC עד 20%, ושם נקראים תוצרי הקנאביס צ'אראס וגנג'ה.

"לא ידוע על מקרה מוות מקנאביס"

בספרות הרפואית יש עדויות רבות לפגיעה התנהגותית כתוצאה משימוש בקנאביס, ומזהירים מפני ה"מידרון החלקלק" שמביא להתמכרות לסמים הנחשבים בחברה ל"קשים".

צריכת-יתר של קנאביס היא נדירה ביותר, משום שעל-מנת שהגוף יגיע למצב הרעלה צריך לצרוך כמויות אדירות ובלתי אפשריות. בתנועת 'עלה ירוק' אומרים, כי לא ידוע על מקרה אחד של מוות מצריכת-יתר של קנאביס.

עם זאת, צריכה מוגזמת של קנאביס עלולה לגרום לשיעול ולבעיות בדרכי הנשימה העליונות, לפגיעה בזיכרון לטווח הקצר, לדופק מהיר, חרדות והתקפי פאניקה, לבלבול והתמכרות פסיכולוגית. הנזק הבריאותי העיקרי המקושר לצריכת קנאביס נגרם למערכת הנשימה, בעקבות עישון החומר. שיעור העטרן (זפת) בגראס גבוה פי שלושה או חמישה (דעות החוקרים חלוקות) מזה שבטבק.

ת.פ. 3302/04 מדינת ישראל נ' פלוני