''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
24°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 23°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

התגלה חלבון חדש מצמחי הצפצפה לטיפול בסרטן

החלבון מאופיין בעמידות בתנאים קיצוניים; בשל גודלו הזעיר, יציבותו וכושר הקשירה של התרופה יכול נשא זה של תרופות לחדור ולאתר את המטרה של הגידולים ולייעל את הטיפול הכימותרפי; החלבון ישמש במכלול של פיתוחים כמו: דיאגנוזה רפואית, ננו-אלקטרוניקה ועוד

גלית יצחק
כ"ד טבת התשס"ה
t
t צילום: האוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדווחים, כי הם הצליחו לבודד חלבון חדש מצמחי צפצפה (SP-1), שהינו בעל תכונות ייחודיות, העשוי לשמש כטיפול בסוגי סרטן מסויימים.

החוקרים מנסים כעת לבחון שימושים נוספים של החלבון כגון: הנדסה גנטית של צמחים לשם הגברת עמידותם לתנאי עקה של מליחות ויובש, יישומים בננו-ביואלקטרוניקה, במדע החומרים (למשל ליצירת ציפויים ננומטרים) ועוד.

החלבון שבודד מורכב מיחידות בסיסיות בעלות כושר חיבור עצמי, היוצרות מבנה סימטרי ננומטרי דמוי כעך. כמו-כן, החלבון מאופיין בעמידות בתנאים קיצוניים: הוא שומר על מבנהו ועל תכונותיו גם לאחר הרתחה ארוכה, בחשיפה לאנזימים המעכלים ומפרקים חלבונים רגילים ובתנאים קיצוניים של חומציות, מלח ודטרגנטים.

בשל גודלו הזעיר של החלבון, יציבותו וכושר הקשירה של התרופה יכול נשא זה של תרופות לחדור ולאתר את המטרה של הגידולים, אך לא לרקמות הבריאות ובכך לייעל את הטיפול הכימותרפי. חדירה בררנית זו מבוססת על העובדה, כי כלי הדם המגיעים אל הגידולים הסרטניים הם בעלי נקבוביות הגדולות במידה ניכרת מאלו המגיעים לרקמות בריאות, לכן, יחדרו יחידות ה-SP-1 הנושאות את התרופה רק לגידולים.

בין החוקרים שביצעו את המחקר נמנים: פרופ' אריה אלטמן, ראש המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע"ש רוברט ה' סמית' בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות, בהשתתפות תלמידי המחקר: ד"ר ונגשיה ואנג וד"ר דן פלח.

פרופ' אלטמן ופרופ' שוסיוב, מסרו: "החלבון SP-1 משמש כחלבון מיוחד המאפשר קיפול ויצירה של מבנה תקין ופעיל של חלבונים אחרים בתא. לחלבון החדש כושר הרכבה עצמית ליצירת חלבון המורכב מתריסר יחידות זהות והוא עמיד בצורה יוצאת מן הכלל לתנאים קיצוניים. צירוף כל התכונות הללו בחלבון אחד הוא נדיר ולכן מאפשר שימוש בחלבון במכלול של פיתוחים רפואיים וננו-ביוטכנולוגיים".

במקביל, חוקרים מהאוניברסיטה העברית מציינים, כי לאחרונה גם פוענח המבנה המרחבי של החלבון, הנשען על זיהוי מלא של רצף חומצות האמינו. מחקר זה התפרסם בדצמבר 2004 בכתב העת Journal of Biological Chemistry והוא נעשה על-ידי פרופ' אלטמן, פרופ' שוסיוב והדוקטורנט אור דגני, בשיתוף ד"ר אורנה אלמוג מאוניברסיטת בן גוריון, ד"ר שרון וולף ממכון ויצמן למדע וחוקרים נוספים.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה