אבו מאזן - הקול המתון שנמוג

קמפיין הבחירות של אבו מאזן נפתח באופן רשמי בשבת שלפני שבוע וחצי. מאז הספיק לחולל סערה בקרב חוגים בישראל [בשל התבטאויות אנטי-ישראליות מובהקות] וכן סערה גם בקרב חוגים ברשות [בגין התבטאויות שנתפסו שם כפרו-ישראליות]. ככל שחלפו הימים, הסתמנה עלייה בקיצוניות המשתמעת מקולו של האיש, שעד לאחרונה נתפס כאחד המתונים בזירה הפלשתינית.

את אחת ההתבטאויות החריפות נגד ישראל השמיע אבו מאזן היום בפני אלפי פלשתינים בחאן יונס, כאשר הגדיר את ישראל כ'אוייב הציוני'. "אנו מתפללים לעילוי נשמתם של השהידים שנהרגו היום מטנקים של האוייב הציוני בבית לאהיה", אמר בעקבות הירי הארטילרי ממנו נהרגו 6 בני אדם.

התבטאויות אלה האפילו על דבריו אודות התנגדותו לצבאיות האינתיפאדה וירי הקסאמים, אודות בחירת ההנהגה הפלשתינית בדרך השלום והמו"מ ודבריו בזכות "רשות שלטונית אחת עם נשק אחד".

מערכת Nfc מגישה לגולשים מבחר מהתבטאויות אבו מאזן מעשרת הימים האחרונים:

- "אנו תקווה לראות את דגל המדינה הפלשתינית העצמאית מתנוסס מעל חומות ירושלים, כנסיות ירושלים ומסגדי ירושלים... אנו מודעים לכך שחירות הדמוקרטיה הפלשתינית מתחילה בסיום הכיבוש, נסיגת ישראל מהשטחים שכבשה ב-1967 וחזרה לתהליך השלום, על בסיס עקרונות הסדר הקבע המקפלים בחובם את הזכויות שאף אחת מהן לא תקופח, לרבות הקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים ופתרון צודק לבעיית הפליטים על בסיס החלטה 194" (אבו מאזן מברך על הבחירות המוניציפליות ברמאללה, 23.12.04);

- "אני אומר לאח הסמל [ערפאת]... דבריך במועצה המחוקקת מהווים צוואה קבועה ומחייבת עבור כולנו... אנו יודעים שהאחרים אינם מעוניינים שיהיה לנו ביטחון, הכיבוש אינו רוצה שנהיה שבעי רצון, ולכן טווה סיפורים, אגדות, שקרים ואמתלות כדי לבצע נגדנו הרג והרס, אך אנו עומדים איתן על אדמתנו... אנו רוצים שכל האסירים יהיו אסירים לשעבר ובראשם מרוואן ברגותי, חוסאם חדר, עבד אל-רחים מלוח, אבו עוצ' ואחרים... יש לשחרר את כל האסירים... השלום וסוגיית האסירים כרוכים זה בזה, אין הבדל ביניהם... אנו לא חזקים צבאית ולא כלכלית, אין בידינו נשק... אין מנוס מסיום הכיבוש... פירוש הדבר שלא ייעשו ויתורים בירושלים... ולמה הם לא נסוגים מההתנחלויות באריאל וגוש עציון?" (אבו מאזן בנאום בחירות ראשון באל-בירה, 25.12.04);

- "כשאני אומר לא לעסכרה אל-אינתיפאדה [צבאיות האינתיפאדה], יש מי שמבין זאת כאילו אני נגד האינתיפאדה. לאינתיפאדה של 88' היה הד בכל העולם. זו היתה אינתיפאדה פוליטי וחברתית - אינתיפאדה שביטאה את רחשי לבו של כל פלשתיני. [אינתיפאדה שנעשה בה] שימוש בנשק הוא בלתי אפשרי שכן אנו לא יכולים להבהיר את עצמנו. הגענו לשלב שבו העולם רואה את שרון כאיש של שלום ואנו טרוריסטים. לא ניחלץ [מהרושם] הזו אלא עם נשיג שלום בדרכים של שלום, תוך שימת דגש על זכויותינו, עליהן לא נוותר" (אבו מאזן בפגישה עם אנשי עסקים באל-בירה, 26.12.04);

- "עלינו לעמוד זה לצד זה על-מנת לגרש את הכיבוש השנוא מעל אדמתנו... האוייב היחיד שלנו... הוא הכיבוש... זהו האויב של כולנו... האסירים הם לוחמי החופש... לא נוותר על שעל מאדמתנו... לא נשקוט עד שנער ונערה מבני עמנו יניפו את דגל פלשתין מעל המסגדים והכנסיות של ירושלים - בירת מדינת פלשתין העצמאית" (אבו מאזן בעצרת תמיכה ביריחו, 28.12.04);

- "שר החוץ הישראלי אמר אתמול שנאום 'אבו מאזן' בו דיבר על ירושלים והפליטים איכזב אותו. ראו מה הוא רוצה שאומר כדי שלא אאכזב אותו [כלומר, שאוותר על ירושלים והפליטים]!!!"... נעשה הכל כדי שהמגורשים יחיו בינינו" (אבו מאזן לקאדרים של הפת"ח בכינוס באל-בירה, 28.12.04);

- "בשום מקרה לא נקבל את השארת החומה הגזענית [הכוונה לגדר ההפרדה] על אדמתנו הפלשתינית... הישראלים לא בונים את החומה למען הביטחון אלא במטרה לכרסם ולגזול את האדמה. התירוצים הישראליים לא עובדים עלינו או על בני עמנו... גדרות וחומות לא יבטיחו ביטחון ושלום. אם הישראלים מעוניינים בביטחון, שיושיטו ידם לשלום ויהרסו את החומה... בלי זה, לא יהיה שלום... האסירים הגיבורים שלנו הנם לוחמי חופש ולא פושעים... לא נשכח את השהידים והפצועים שהיו לנו ללפידים בדרך. הם שהקריבו את חייהם למעננו" (אבו מאזן בביקור ראשון בקלקיליה מאז 1966, במסגרת קמפיין הבחירות שלו, 29.12.04);

- "כשאנו תובעים ביטחון, אנו תובעים זאת עבור אנשינו, לרבות אחינו המבוקשים, שגם הם ראויים לחיים של ביטחון ושלווה" (אבו מאזן בחברת אנשיו של זכריה זביידי בג'נין, בעצרת כינה אבו מאזן את 'העמידה האיתנה' של החמושים בג'נין - ג'נינגראד, 30.12.04);

- "לא נוכל לשכוח את השהידים, החל בעז א-דין אל-קסאם [האיש] וכלה בשהידים של חאן יונס... מי שירה את הירייה הראשונה, זו שהציתה את הניצוץ הראשון - יאסר ערפאת, עדיין חי ואנו נמשיך בדרכו" (אבו מאזן בעצרת בחירות בעזה, 31.12.04);

- "נמשיך בתהלוכת המאבק למען הקמת המדינה הפלשתינית העצמאית ובירתה ירושלים... הנוכחות שלכם בלבנון היא זמנית עד לחזרתכם למולדת" (אבו מאזן לפליטים בעין אל-חילווה בלבנון, דרך הטלפון, 31.12.04);

- "לא נשכח את אלה המבוקשים על-ידי ישראל. הם הגיבורים הנלחמים למען החופש... האסירים בבתי הכלא של הכיבוש הם לא פושעים או רוצחים, אלא לוחמי חופש... אנו יודעים שהדרך לא רצופת ורדים. האויב שלנו הוא קשה עורף ורע מזג. אין לנו מנוס מהקרבת קורבנות ופעילות נמרצת. [עלינו] לחצוב בסלע עד שנשיג את זכויותינו... איש לא יוכל לומר שדרישותינו להקים מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים ומציאת פתרון צודק לפליטים על-פי החלטה 194 - חורגות מהזכויות המוקנות לנו" (אבו מאזן בעצרת בחירות ברפיח, 1.1.05);

- "ירי הטילים [הקסאמים והפצמ"רים] חסר תועלת" (אבו מאזן בעצרת בחירות בדיר אל-בלח, 2.1.05, במהלך האירוע התנשק והתחבק אבו מאזן עם מחמוד משאבאת, אחד ממפקדי ועדות ההתנגדות העממית, שביתו נהרס בספטמבר 2002 ומיוחסת לו מעורבות בפיגוע נגד טנק המרכבה ליד נצרים);

- "לעולם לא נשכח את זכויות הפליטים. לעולם לא נשכח את הסבל שלהם. בסופו של דבר הם יממשו את זכויותיהם. יום יבוא והם ישובו הביתה" (אבו מאזן בעצרת בחירות בעזה, 3.1.05).