כתב אישום נגד עודד גולן ו-4 סוחרים: זייפו ומכרו עתיקות

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש היום (ד', 29.12.04) כתב אישום נגד אספן עתיקות וארבעה סוחרי עתיקות, שבמהלך 20 השנים האחרונות עסקו בזיוף עתיקות שנחשבו לתגליות חשובות ביותר, ומכרו אותן לגופים שונים.

בין היתר, מדובר ב"גלוסקמת יעקב אחי ישו", הכתובת המכונה "כתובת יהואש" או "כתובת בדק הבית", רימון שנהב בעל כיתוב, אשר יוחס להיות השריד היחיד מבית המקדש הראשון, ואשר הוצג במשך שנים רבות במוזיאון ישראל, ועשרות פריטים תנ"כיים אחרים.

הנאשם העיקרי: אספן העתיקות עודד גולן

הנאשמים הם אספן העתיקות עודד גולן, בן 53 מתל אביב, וסוחרי העתיקות רוברט דויטש (53) המחזיק חנות ביפו, שלמה כהן (40) ממודיעין ופאיז אל-עמלה (40) מבית אולא. הנאשם החמישי, סוחר עתיקות אף הוא, טרם קיבל לידיו את כתב האישום ולפיכך פרטיו אינם מפורסמים. עודד גולן נעצר בחודש יולי 2003, ובביתו נמצא בית מלאכה ובו ציוד משוכלל, באמצעותו, לפי החשד, בוצעו הזיופים.

ה'עתיקות' שנמכרו או הוצעו למכירה בישראל, נאמר בכתב האישום, "אשר רבות מהן היו בעלות חשיבות מדעית, דתית, רגשית, פוליטית, וכלכלית עצומה, יוצרו מלכתחילה למטרות הונאה. זיוף עתיקות אלה, אשר חלקן פורסמו בהרחבה רבה בספרות המדעית, גרם, בנוסף לנזק הכספי, גם לעיוות חקר ההיסטוריה והארכיאולוגיה".

הזיוף האיכותי הטעה מומחים רבים

עו"ד דן בהט, סגן בכיר לפרקליט מחוז ירושלים, מציין בכתב האישום כי "שיטת הזיוף התאפיינה בכך שבמרבית המקרים נלקחו עתיקות מקוריות, ולהן הוספו כתובות או עיטורים, אשר הפכו אותן לבעלות ערך רב... לאחר שזוייפו מרבית הפריטים המתוארים לעיל ואחרים, צופו הפריטים בפטינה (ציפוי הנוצר באופן טבעי על עתיקה במהלך השנים) מזוייפת, שיוצרה במומחיות רבה, עד כי הונתה מומחים רבים לחשוב כי העתיקות המתוארות לעיל אכן מקוריות".

"בין המומחים שהוטעו", נאמר, "היו גם מומחים מהמכון הגיאולוגי בירושלים, ומומחים במעבדות ומוזיאונים בישראל וברחבי העולם. לאחר השלמת הליך זיוף העתיקות, נמסרו העתיקות למומחים, הן כדי לוודא כי הזיוף אכן הצליח ברמה גבוהה דיה כדי לנסות ולמכור את הפריט, והן כדי לקבל חוות דעת אודות מקוריות וחשיבות הפריטים. לאחר קבלת חוות הדעת, נעשו ניסיונות למכור את הפריטים, או לפרסמם בעולם מתוך מטרה להגדיל את שווים ולמכור אותם בעתיד".

זייפו תצהירים ומסמכים

בנוסף לכך, זוייפו גם תצהירים ומסמכים נוספים, המעידים כביכול על הבעלות בעתיקות ועל נסיבות מציאתן. בפרקליטות סבורים, כי "תיעוד מזוייף זה נועד להגדיל את הסיכוי להצליח במעשה ההונאה, וכן כדי לעקוף את הוראות החוק המונעות מאדם פרטי למכור עתיקה אשר נתגלתה או נמצאה לאחר שנת 1978".

כתב האישום כולל 17 סעיפי אישום, המייחס לנאשמים עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, פגיעה בעתיקות, מכירת חיקוי עתיקה או עתיקה מורכבת, הוצאת עתיקה מישראל ללא היתר, השמדת ראיה, קשר לפשע ולעוון, סחר בעתיקות ללא היתר.

עודד גולן, ששמו "מככב" כמעט בכל סעיפי האישום, אף נאשם בשני אישומים של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, לאחר שהשמיד קלסר שהיה במשרדו ואף הנחה את מזכירתו מה לומר לחוקרי רשות העתיקות.

זייפו קערה, מנורה וחותמי אבן, כדים ובולות

בכתב האישום מוזכרות העתיקות הבאות: גלוסקמת (ארון הקבורה) יעקב אחי ישו הנוצרי; הכתובת המכונה "כתובת יהואש" או "כתובת בדק הבית"; אוסטרקונים (כלי חרס ועליו כתובת עתיקה) שונים, ובהם כאלה שפורסמו לגביהם מחקרים מדעיים ושמזכירים את בית המקדש או מקומות מהתנ"ך; מנורת אבן בעלת שבע פיות, בעלת עיטורים של מנורת המקדש ושבעת המינים, ואשר היו שייחסו אותה לכהן הגדול בבית המקדש השני; חותם אבן במסגרת זהב המיוחס למלך מנשה בן חזקיהו מלך יהודה.

עוד זוייפה קערה מקוורץ ועליה כתובת בשפה המצרית העתיקה, המלמדת כי שר צבאו של המלך שישק הוא שכבש את העיר העתיקה מגידו. לטענת אנשי רשות העתיקות, הכתובת שעל הקערה התיימרה לפתור את שאלת זהות מחריב מגידו, שאלה המעסיקה מלומדים רבים, ואשר טרם הוכרעה על-ידי אנשי האקדמיה.

פריטים נוספים שזוייפו הם רימון שנהב בעל כיתוב, אשר יוחס להיות השריד היחיד מבית המקדש הראשון, ואשר הוצג במשך שנים רבות במוזיאון ישראל; לגין (כד) חרס עם כתובת "למתניהו נסך יין רבעת", אשר פורסם בספרות המדעית, ואשר מלומדים סברו כי ניתן כתרומה לבית המקדש; בולות (שרידי טיט אשר שימש לסגירת מסמכים בעת העתיקה, ואשר בו הוטבעה בדרך כלל חתימת חותם השולח) רבות, ובהן גם כאלה המזכירות דמויות מהמקרא, ואשר חלקן פורסמו ושימשו גם בסיס למחקר מדעי.

הוועדות קבעו: כתובת יהואש וגלוסקמת אחי ישו - מזוייפות

הממצא הראשון בזכותו התפרסם האספן עודד גולן, היה הכתובת המיוחסת ליהואש מלך יהודה, שמלך בירושלים בסוף המאה התשיעית לפני הספירה, המתארת ב-10 שורותיה את "בדק הבית" שערך יהואש בבית המקדש, כמעט באותו אופן בו הוא מתואר בפרק י"ב של ספר מלכים ב'. הזיוף המוצלח הצליח לתעתע בשני חוקרים מהמכון הגיאולוגי בירושלים, שקבעו כי מדובר בממצא קדום.

הממצא השני המפורסם היה גלוסקמת יעקב, אחיו של ישו. בחודש יוני 2003, קבעו שתי ועדות בדיקה שהקימה רשות העתיקות, כי שני הממצאים שהוצגו על-ידי גולן כאותנטיים התגלו כמזוייפים, וכי הכתובות שעל שני הפריטים נחקקו בתקופה המודרנית. אחת הוועדות בדקה את הכתב והתוכן (פליאוגרפיה ואפיגרפיה) ובחנה אם הוא מתאים לעברית ולארמית של התקופות והאם תוכן הכתובות תואם את השפה כפי שהיתה נהוגה בתקופות אלה.

היא הסיקה, כי הכתובת נכתבה בידי דובר עברית מודרנית ששאל קטעי פסוקים מהמקראות, וחיבר טקסט שנראה לו מקראי. "כתובת יהואש נראית בעלית כפסיפס של אלמנטים גזורים ממקורות שונים ומודבקים יחד", קבע אחד המומחים. "נראה שהכתובת נכתבה בידי אדם שלא חי בתקופה הנידונה, אלא כתב את הכתובות על-פי טבלאות שבידיו", קבע מומחה אחר. באשר לגלוסקמה היא קבעה, כי "החריטה של הכתובת נעשתה במובהק בפרק זמן שונה מהתקנתה הראשונה של הגלוסקמה".

הוועדה השנייה בדקה בעיקר את החומר המרכיב את הממצאים, את החומר המרכיב את הפטינה וחומרים נוספים, וביצעה בדיקה מורפולוגית שלהם. גם היא קבעה חד-משמעית, כי "הכתובות על-גבי שני הפריטים הן זיופים שנעשו בעת החדשה".

ועדה קובעת: גם רימון השנהב מזוייף

בעקבות ממצאי הוועדות, הוחלט לבחון את אותנטיותם של פריטי ארכיאולוגיה ועתיקות רבים נוספים. בשבוע שעבר הודיע מוזיאון ישראל, כי ועדת מומחים מתחומים שונים קבעה, שרימון השנהב המפורסם המוצג במוזיאון [ראו צילום], ונחשב לשריד היחיד שהתגלה עד כה מבית המקדש הראשון - מזוייף.

גובהו של רימון השנהב הוא 43 מילימטר והיקפו 21 מילימטר. החלק החשוב ביותר בו, שגרם לחוקרים להאמין כי הוא מסוף ימי בית ראשון, היה כתובת בכתב עברי קדום שחרוטה עליו. הכתובת כללה 9 אותיות, ש-3 מהן נמחקו. המוזיאון רכש את הרימון בשנת 88' תמורת 600,000 דולרים. הכסף שולם באמצעות מתווכים לחשבונות בנק שוויצריים, מבלי שהמוזיאון ידע את זהות הבעלים.

ת.פ. 482/04 מדינת ישראל נ' עודד גולן ואח'

צילום: הנאשם העיקרי. עודד גולן עם אחת ה"עתיקות" שלו

צילום: המוזיאון שילם 600 אלף דולרים. רימון השנהב המזוייף

צילום: נכתבה בידי דובר עברית מודרנית. הכתובת המזוייפת של המלך יהואש [צילום: אתר שכם]

צילום: אמיר גנור מרשות העתיקות, במסיבת העיתונאים

צילום: כד שנחזה להיות מהמאה ה-8 לפני הספירה

צילום: אוסטרקון שנמצא בבאר שבע [צילום: אתר שכם]