64% מתלמידי החינוך המיוחד לומדים בבתי ספר רגילים ו-36% בבתי ספר מיוחדים. תלמידי החינוך המיוחד מהווים 3.1% מכלל התלמידים בחינוך היסודי והעל-יסודי. בשנת 2003 למדו בחינוך המיוחד 41,706 תלמידים, מהם 23,966 בבתי ספר יסודיים, 7,111 בחטיבות הביניים, ו-10,629 בחטיבות העליונות. כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מהסקר עולה עוד, כי חלקם של תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הערבי (2.4%) נמוך מאשר בחינוך העברי (3.3%), והוא אף נמוך יותר במגזר הבדווי.
שיעור נמוך של תלמידים בחינוך המיוחד נמצא גם בפיקוח החרדי (2.3%), בהשוואה לפיקוח הממלכתי-כללי (3.5%) ולפיקוח הממלכתי-דתי.
שיעור הלומדים בחינוך המיוחד מקרב יהודים ילידי חו"ל גבוה מאשר בקרב ילידי ישראל. שיעור זה גבוה בקרב ילידי אתיופיה (4.9%).
בהשוואה לקבוצות האחרות, נמצאו בקרב ילידי אתיופיה ובקרב ילידי ישראל שאביהם הוא יליד אתיופיה שיעורים גבוהים של תלמידים עם לקויות למידה, משכל גבולי ופיגור קל.
מספר הבנים בחינוך המיוחד כפול ממספר הבנות:
שיעור הלומדים בחינוך המיוחד בקרב הבנים (3.9%) גבוה משיעור זה בקרב הבנות (2.2%). מספר הבנים הלומדים בחינוך המיוחד (27,332) הוא כמעט כפליים ממספר הבנות (14,374). בכל סוגי הלקויות מהווים הבנים רוב, אשר נע בין 52.9% בקרב הסובלים מפיגור קשה, ועד 80.9% בקרב הסובלים מהפרעות התנהגותיות/רגשיות.
אבות משכילים לא שולחים את ילדיהם לחינוך המיוחד
מהסקר עולה, כי ככל שעולה השכלת האב, פוחת סיכוי התלמיד ללמוד בחינוך המיוחד. כך, מי שאביו לא למד כלל, סיכוייו ללמוד בחינוך המיוחד (4.8%) גדולים פי יותר מ-3 מסיכוייו של מי שאביו למד 13 שנים ויותר (1.5%). קשר זה קיים הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה