נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הוריד את הריבית לחודש ינואר ב-0.2% לרמה של 3.7%. המדובר בריבית הנמוכה ביותר בתולדות המדינה. בינואר 2002 היתה הריבית במשק ברמה של 3.8%.
ריבית הפריים (ריבית הבסיס של הבנקים לפקדונות והלוואות) תרד ביום ה' הקרוב לרמה של 5.2%. הריבית המירבית על אוברדראפט שבמסגרת האשראי תעמוד על 9.7% לשנה.
הריבית המירבית על אשראי שחורג מהמסגרת תעמוד על 11.7% לשנה. עם זאת, ייתכנו שינויים בריביות אלו בבנקים השונים.
הריבית בארה"ב עומדת כיום על 2.25% לאחר שהועלתה ברבע אחוז באמצע החודש. לפיכך, פער הריביות הצטמצם לרמה של 1.45% בלבד.
יציבות בשווקים
בבנק ישראל מסבירים כי ההחלטה להפחית את הריבית היא עקבית עם ההערכות כי קצב האינפלציה הצפוי לשנה הקרובה נמצא בתחום יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1% עד 3% לשנה.
בבנק ישראל מציינים כי ההתפתחויות בשוק מטבע חוץ, בשוק המק"מ ובשוק איגרות החוב הממשלתיות - תומכות ביכולת להמשיך ולשמר את יציבות המחירים ברמת ריבית נמוכה יותר:
- שוק מטבע חוץ יציב: נשמרת יציבות יחסית בשער החליפין. מתחילת השנה יוסף השקל כנגד הדולר בשיעור של כאחוז, וכנגד סל המטבעות פוחת בכאחוז. מרווחי המסחר נותרו נמוכים ופרמיות הסיכון של המדינה בכלל ושל שוק מטבע חוץ בפרט נותרו נמוכות אף הן.
- שוק המק"מ רגוע ומורה על ירידה מתמשכת בתשואות בחודשים האחרונים. כך למשל, התשואה על מק"מ לשנה, שעמדה בשיאה השנתי במאי על רמה של 5.2% - עומדת החודש על רמה של 4.3% בלבד.
- בשוק איגרות החוב הממשלתיות - הן הצמודות למדד והן שאינן צמודות למדד, נמשכת הירידה בתשואות לכל הטווחים. כך, למשל, ירדה התשואה על איגרת החוב הממשלתית הלא צמודה ("שחר") ל-10 שנים משיא של 7.9% במאי - ל-7.3% בדצמבר, כאשר באותה תקופה ירדה התשואה הריאלית על איגרת החוב הממשלתית הצמודה ("גליל") ל-10 שנים מ-4.4% ל-4.1%.
בבנק ישראל אומרים כי ירידה זו מעידה על אמון הציבור בהמשך שמירת המשמעת התקציבית על ידי הממשלה. בהקשר זה חוזרים ומדגישים בבנק ישראל, כי חיוני שהכנסת תאשר את הצעת התקציב לשנת 2005 על פי המסגרת שאישרה הממשלה.
חששות מכיוון ארה"ב
בבנק ישראל מציינים, עם זאת, את חוסר הוודאות הנובע מתגובתם האפשרית של השווקים לגרעונות הגדולים בתקציב הממשלתי ובחשבון השוטף בארה"ב, העלולה להשליך על רמת הריבית העתידית בארה"ב ועל הצמיחה בה, וכתוצאה מכך, במישרין ובעקיפין, על המשק הישראלי.
"עם זאת, תהליך הצמיחה במשק הישראלי נמשך, ועימו יצירת מקומות עבודה נוספים. מסתמנת מגמת ירידה איטית בשיעורי האבטלה, תוך עלייה בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. 'עקב אכילס' של תהליך הצמיחה נשאר תחום ההשקעות. בהקשר זה ראוי היה להקדיש תשומת לב מיוחדת לחידוש תנופת ההשקעות בתשתית", אומרים בבנק ישראל.
מדיניות תומכת צמיחה
בבנק ישראל מדגישים, כי בשנתיים האחרונות הסיט בנק ישראל את הדגש של מדיניות הריבית - במגמה לתמוך בצמיחת המשק. במסגרת זו הפחית בנק ישראל את הריבית הנקבעת על ידו מרמה של 9.1% בדצמבר 2002 עד לרמה של 3.7% עתה.
במקביל, פחתה הריבית הריאלית הקצרה מרמה של כ-7% לרמה של 2%-3% עתה. לתהליך זה היתה גם השפעה ניכרת על השינוי בכמות הכסף: במחצית הראשונה של 2003 ירדה כמות הכסף בהשפעת הריבית הגבוהה.
מאידך, עם הפחתת הריבית החלה כמות הכסף להתרחב החל מהמחצית השניה של 2003, ובשנת 2004 השינוי בכמות הכסף הלך ועלה - עד שהגיע לכדי גידול של 20% במונחים שנתיים במחצית השנייה של 2004.
משבחים את המשמעת התקציבית
בבנק ישראל מציינים עוד כי על רקע המשמעת התקציבית שהתקיימה בשנתיים האחרונות, תרם תהליך הפחתת הריבית הקצרה על ידי בנק ישראל לירידת התשואות גם על איגרות החוב לטווחים בינוניים וארוכים, וכן לעליות בשוק המניות.
"התפתחויות אלה תורמות להוזלת עלות מקורות המימון ולכך יש השלכות חיוביות על ההתאוששות בפעילות הריאלית במשק", אומרים בבנק המרכזי.
"בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההשלכות על תנועות ההון של צמצום פער הריבית הנקבעת על ידו מול ריבית הבנק המרכזי בארה"ב ושל צמצום פערי התשואות בין אגרות החוב של ממשלות ארה"ב וישראל.
"כמו כן ימשיך בנק ישראל לעקוב אחר מגמות תנועות ההון כלפי השווקים המתעוררים ואחר השינויים בסיכונים המיוחסים למשק הישראלי על ידי משקיעים ישראליים וזרים.
"סיכונים אלה ממשיכים לעמוד על רמה נמוכה, המאפשרת להוסיף ולצמצם את פערי הריבית מול הריביות בעולם - מבלי לזעזע את שיווי המשקל בשוק מטבע חוץ", מסכמים בבנק ישראל, ורומזים בכך על האפשרות להפחתות ריבית נוספות.
ריבית נמוכה מזו שבבריטניה
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר וחבר הוועדה המייעצת של בנק ישראל, שיבח את הפחתת הריבית במשק:
"זהו בהחלט מהלך נכון, שמצביע על כך שהמדיניות המדודה והזהירה של נגיד בנק ישראל בהפחתות הריבית, כפי שבוצעו בשנתיים האחרונות, היתה מדיניות נכונה.
"כך, תוך שמירה על יציבות המשק ותוך חידוש הצמיחה לשנת 2005 הופחת שיעור הריבית בישראל לרמה הנמוכה משמעותית מזו של בריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד" (ראו גרף בתחתית הידיעה).
התעשיינים: להמשיך בהפחתת הריבית
יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, רימון בן שאול, שיבח גם הוא את הפחתת הריבית. לדבריו, בנק ישראל צריך להמשיך בתהליך הדרגתי של הורדת הריבית לפרק זמן של מספר חודשים. "זאת, בעקבות הייסוף החד בשער החליפין של השקל לעומת הדולר, בשיעור של כ-5% בארבעת החודשים האחרונים, הפוגע קשות בריווחיות היצוא".
בן שאול מציין, כי המדד השלילי בנובמבר, והתחזית לאינפלציה שנתית של 1.0% בשנת 2004, מחזקים את הצורך להמשיך ולהוריד את הריבית בצורה איטית ומדורגת. "זאת, מאחר שקיים חשש סביר ששוב נחטיא את יעד האינפלציה (הכוונה: נגיע לאינפלציה הנמוכה מהיעד הממשלתי - א.ק)".
עם זאת, מציין בן-שאול, כי תנאי הכרחי לתהליך הפחתת הריבית הוא הקפדה על משמעת תקציבית ושמירה על יעד הגירעון. "על כנסת ישראל להעביר את תקציב 2005 ועל הממשלה להמשיך ולצמצם את המגזר הציבורי. זאת, על מנת להפנות משאבים לסקטור העסקי, דבר שיאיץ את הצמיחה".
בן שאול קורא לממשלה לא לפגוע בתקציב המו"פ ואף להגדילו, להמשיך ולעודד את היצוא, לחוקק חוק עידוד השקעות הון אטרקטיבי ולסייע לעסקים קטנים.
"אם ההתאוששות במשק תימשך - על הממשלה יהיה להמשיך במדיניות של הפניית העודפים להפחתת מיסים ישירים (מיסים על הכנסה). הפחתת המיסים תגביר את הפעילות המשקית ותתרום לצמיחה ולצמצום האבטלה", אומר בן שאול.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה