לחמן-מסר: חוקי היסוד לא נועדו להגן על האזרח מתאגידי ענק

"ברפורמת בכר ובחקיקה שתבוא בעקבותיה אין פגיעה בזכות הקניין, או בחופש העיסוק. חוקי היסוד הנוגעים לזכות הקניין וחופש העיסוק נועדו להגן בעיקר על האזרח הקטן מפני שרירות ליבו של השלטון ולא על תאגידי ענק כלכליים רבי-עוצמה". כך אמרה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לתחום המשפט הכלכלי-פיסקאלי, עו"ד דוידה לחמן-מסר, בכינוס של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), שנערך ביום ה' האחרון ועסק ברפורמה בשוק ההון, בעקבות דוח ועדת בכר.

עו"ד דוידה לחמן-מסר הזכירה, כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בו מעוגנת זכות הקניין, מאפשר פגיעה בזכות זו אם היא נעשית למטרה ראויה ובמידתיות. להערכתה, התכלית של מניעת ריכוזיות בשוק ההון והגברת התחרותיות היא מטרה ראויה, ולכן עתירות של הבנקים כנגד ביצוע רפורמת בכר, בנימוק של פגיעה בזכות הקניין, צפיות להידחות.

הרפורמה מידתית משום שאינה רק מפקיעה

עוד טענה לחמן-מסר, כי רפורמת בכר היא מידתית, שכן אין בה הפקעה, אלא רק חובת מכירה. הטענה על מחיר מופחת בתוצאה ממכירה כפויה לא התקבלה בבתי המשפט בארה"ב וצפוייה, לדעתה, להידחות גם בישראל. מונופול שטוען כי נפגע בשל אובדן הפרמיה המונופוליסטית שלו איננו זכאי, להערכתה, לסעד משפטי.

המשנה ליועץ אמרה עוד, כי גם ירידה באחזקות הבנקים בקופות ובקרנות לשיעור של 20%, לא תפתור את בעיית הריכוזיות, שכן היא תיצור אינטרס אצל הבנקים להגדיל את אחזקותיהם בעתיד. גם יצירת "חומות סיניות" בין הבנקים לבין הקופות לא הוכיחה את עצמה בשנים האחרונות ולכן היא סבורה כי אין מנוס ממכירת הקופות על-ידי הבנקים.

פרופ' בן-בסט: יש ריכוזיות והיעדר תחרות חסרי תקדים

פרופ' אבי בן-בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וכיום מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל, אמר בכינוס כי אין עוד מדינה במערב שיש בה שילוב כה מסוכן של ריכוזיות, פוטנציאל לניגודי עניינים והיעדר תחרות משוכללת.

לדבריו, אם אין תחרות - קל יותר לנצל ניגודי עניינים, שכן תחרות היא סוג של פיקוח שוק. פרופ' בן-בסט הציע לפעול בקשת רחבה של אמצעים, כמו המשך צמצום מעורבות הממשלה בשוק ההון, מכירת חברות-בנות בנקאיות והורדת חסמי כניסה למשקיעים זרים.

גיל גזית, מנכ"ל חברת "מידרוג", העריך בכינוס כי השינויים המבניים בשוק ההון יביאו לתחרות על התשואה שתשפיע גם על העלאת רמת הסיכון של המוצרים הפיננסיים, תוך טשטוש הגבולות בין חוב להון. להערכתו, שוק איגרות החוב יזכה לשדרוג והפלח של המימון החוץ-בנקאי יגדל. כיום עומד פלח זה בישראל על 9% בלבד, בהשוואה ל-53% בארה"ב.

צילום: איפה התחרות? פרופ' בן-בסט