ועדת הכספים אישרה: עושי שוק יפעלו בשוק איגרות החוב הממשלתיות

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (ד', 22.12.04), לקראת קריאה שנייה ושלישית, את הצעת שר האוצר לתיקון חוק מלווה המדינה, הכולל רפורמה מקיפה בשוק האג"ח הממשלתיות.

עם אישור החוק בכנסת, יפרסם האוצר כללים למינוי עושי שוק, "הצפויים לפעול בשוק ההון הישראלי כבר במהלך 2005", דברי האוצר. חשוב לציין כי נגיד בנק ישראל, דוד קלין, מתנגד לרפורמה האמורה.

עיקרי הרפורמה:

הרפורמה תיושם בהדרגה: בשלב הראשון, שיימשך כשנתיים, תחול הרפורמה על אג"ח מסוג "שחר" בלבד, המהוות כ-15% ממלאי החוב הממשלתי וכ-45% מההנפקות החדשות.

כל עושי השוק יוכלו להשתתף במכרזי איגרות החוב שעורך האוצר. זאת כנגד התחייבות לרכוש מדי שנה איגרות בהיקף מסוים וכנגד התחיבות לצטט (להציע) מחירי קנייה ומכירה לחלק מאיגרות החוב הממשלתיות.

עושי השוק הראשיים יורשו גם לשאול אג"ח ממשלתיות מהאוצר ולרכוש כמות נוספת במכרזים (מה שקרוי "הקצאת יתר"). עושי שוק ראשיים יוכלו לסחור ולצטט מחירים בבורסה לני"ע - הן במערכת המסחר הקיימת והן במערכת מסחר ייעודית חדשה, המוקמת ע"י חברה בינלאומית בשיתוף פעולה עם הבורסה לני"ע.

באוצר מדגישים כי מינוי עושי שוק באיגרות חוב ממשלתיות מהווה יישום של המלצות הוועדה הבין-משרדית, בה היו חברים נציגי הרשות לני"ע, בנק ישראל, משרד האוצר והבורסה לני"ע.

המודל האירי

ממשרד האוצר נמסר כי מטרות הרפורמה הן הוזלת עלות הגיוס הממשלתית, ובעקבות זאת - הוזלת גיוסי ההון של הפירמות ומשקי הבית.

מטרה נוספת, על-פי האוצר, היא הרחבת בסיס המשקיעים באיגרות-חוב ממשלתיות, לרבות כניסת גופים פיננסיים זרים מהגדולים בעולם, שיתחייבו לפעילות רציפה בשוק איגרות החוב הישראלי.

"מטרות נוספות הן שכלול ושדרוג שוק איגרות החוב הממשלתיות, הגברת התחרותיות והקטנת הריכוזיות בשוק ההון בכלל ובשוק איגרות החוב בפרט וייעול, הוזלה וחיסכון בניהול החוב הממשלתי שהיקפו כ-520 מיליארד ש"ח, ושתשלומי הריבית השנתית בגינו הינם מעל 35 מיליארד ש"ח", אומרים באוצר.

"הרפורמה צפויה גם להביא להגברת הנזילות והשקיפות בשוק האג"ח, ולאימוץ של סטנדרטים בין-לאומיים ששוקי האג"ח בעולם פועלים על פיהם", נמסר מהאוצר.

החשב הכללי באוצר, ד"ר ירון זליכה, אמר כי מדובר באחת הרפורמות החשובות ביותר שמבצע משרד האוצר בשווקים הפיננסים בשנים האחרונות:

"הרפורמה עשויה לחסוך למדינה, לפירמות ולמשקי הבית מיליארדי ש"ח בשנה, לשכלל ולשדרג את שוק ההון ולהגביר את פעילותם ומחויבותם של גופים פיננסים זרים לישראל - דבר שיקטין את הריכוזיות בשוק ההון הישראלי.

"מדינות אחרות שאימצו את המודל - כגון אירלנד, פורטוגל, דנמרק, יוון ודרום אפריקה - הוזילו את עלויות גיוס ההון שלהן והצליחו להגדיל את האחזקות הזרות ואת הסחירות באג"ח הממשלתיות במאות אחוזים", דברי זליכה.

עמדת בנק ישראל:

בבנק ישראל סבורים כי הרפורמה נועדה לתת למינהל החוב במשרד האוצר תפקיד מרכזי בניהול המסחר באג"ח ממשלתיות, וליצור מעמד מועדף של מספר עושי שוק מצומצם (בעיקר בנקים גדולים) שיזכו בזכויות בלעדיות בשוק זה.

"הרפורמה תגדיל בחזרה את מעורבות הממשלה בשוק ההון, תקטין את התחרות ותגדיל את הריכוזיות בשוק. כמו כן תגביר הרפורמה את הפוטנציאל לניגודי העניינים של בנקים והיא עלולה להחליש את היציבות בשווקים הפיננסיים.

"ההצעה לפעילותם של עושי שוק לאג"ח ממשלתיות אינה תואמת את המקובל בעולם, כי אין בעולם מתכונת אחת. יש מדינות שלא מקיימות עשיית שוק בכלל, ואחרות שאימצו מתכונות שונות. המבנה הותאם, בכל מדינה, לתנאים המיוחדים בהם פועל שוק האג"ח הממשלתיות המקומי", נמסר מבנק ישראל.