הורשע מורה שנגח באפו של תלמיד שהופיע לתפילה בלי כיפה

בית משפט השלום בבית שמש הרשיע (יום ב', 20.12.04) את דניאל בנעדי בעבירה של תקיפת קטין בידי אחראי, לאחר שנגח באפו של תלמיד כיתה ח' בתיכון המקיף הדתי 'אמי"ת פירסט', בו שימש כמורה למחשבים, משום שהופיע לתפילה בלי כיפה וסירב לצאת מבית הכנסת. הנגיחה גרמה לשבר באפו של התלמיד.

השופט אלכסנדר רון כתב בהחלטתו, כי "לאלימות מצד מורה אין הצדקה בשום מקרה ובשום נסיבות, תהא הסיבה אשר תהא, אך בוודאי ובוודאי, כשכל חטאו של התלמיד היה שנשרה הכיפה מעל לראשו".

השופט דחה את בקשת הסניגור להזמין תסקיר מבחן אודות בנעדי וקבע כי הליכי שיקום אינם רלוונטיים בתיק. הטיעונים לעונש יישמעו בחודש הבא.

בנעדי היה מורה למחשבים בבית הספר, ובאותו בוקר היה המורה התורן המשגיח בתפילת שחרית, המתקיימת בבית הספר מידי בוקר, וחובה על התלמידים להשתתף בה.

התלמיד: הכיפה עפה, אז שמתי אותה בכיס

התלמיד שהותקף, ניר, לומד בכיתה ח'. הוא העיד במשפט, כי מאחר שבכל בוקר "עפה לי הכיפה מהאוטובוס", החליט לשים את הכיפה בכיסו. באותו בוקר, "כאשר הגעתי לבית הספר, שכחתי לשים את הכיפה על הראש. נכנסתי לתפילה והמורה [בנעדי] שאל אותי איפה הכיפה. עניתי לו בצחוק כאילו הכיפה הלכה לטייל בחיק הטבע. הוא אמר לי לצאת מחדר התפילה".

"כאשר באתי לצאת", העיד התלמיד, "הוא כאילו דחף אותי עד לדלת. הוא דחף אותי. אז אמרתי לו בגלל שדחפת אותי אני לא רוצה לצאת. הוא נתן לי נגיחה... הוא נגח בי עם הראש על האף... אז יצאתי ולאחר כמה דקות נכנסתי ואמרתי לו אתה תשלם על זה ביוקר... הוא בא ודחף אותי עם הבטן שלו עד לבחוץ ואמר לי: 'אותך ואת החברים שלך, אפרק לכם את כל העצמות'".

התלמיד טען, כי ישב בצד ולאחר שהחל לחוש בכאבים עזים באפו, הלך לקופת חולים, שם אובחן שבר באפו.

המורה: נזפתי בו, לא נגחתי

המורה, מנגד, הכחיש את עניין התקיפה. הוא העיד, כי "התלמידים נכנסו לתפילה כרגיל. בסביבות רבע שעה אח"כ נכנס התלמיד ניר. כשהגיע למקום שלו, הוא שם את התיק, ראיתי שלא היתה לו כיפה על הראש. ביקשתי ממנו שישים כיפה על הראש, זה בית כנסת. הוא אמר לי שאין לו כיפה. אמרתי לו, אי אפשר להישאר בבית הכנסת בלי כיפה. אם אין לו, שילך בחוץ לחפש כיפה".

"כמובן שילדים זה ילדים", הוסיף בנעדי, "תפילה זה משהו שצריך להיות בסדר. התפילה היתה בסדר עד עכשיו ולא רציתי שתהיה הפרעה לסדר. ביקשתי ממנו לצאת דחוף, שיחפש כיפה בחוץ. הוא לא רצה, לקחתי אותו מהיד והוצאתי אותו מבית הכנסת. זה לקח 30 שניות".

המורה: איך הוא יצא מבית הספר בלי אישור?

"בדרך חזרה למרכז בית הכנסת", העיד המורה, "שמעתי בום גדול על דלת הברזל של בית הכנסת. חזרתי אליו, הוא היה בחוץ וכל הסיפור היה בחוץ, אף אחד לא ראה... אמרתי לו, אתה לא מתבייש? ככה מפריעים לסדר של התפילה? והוא הלך. בסביבות 10 דקות אח"כ חזר, אמר אני רוצה את התיק שלי. אמרתי לו, קח את התיק וצא מהר. בדרך ההליכה מהדלת עד התיק הוא התחיל לקלל אותי, אמר אתה תשלם ביוקר וזה וזה".

"אם הילד הזה קיבל מכה", תהה המורה, "למה לא היתה תלונה באותו יום אצל המנהל או המזכירה? איך הוא יצא מבית הספר בלי אישור מהמזכירה? יש לנו שומר בבית הספר והוא לא מאשר לילדים לצאת בלי אישור".

התלמידים "לא זוכרים" מה להעיד

שני תלמידים שביקשה התביעה להעיד כעדי ראיה, לא זכרו במועד עדותם את שאירע, ולפיכך השתמש בית המשפט בעדויות שנתנו במשטרה, כשעוד "זכרו" את הדברים. תלמיד שלישי ראה רק את האף מנופח, אך לא ראה מה גרם לכך. תלמיד רביעי זכר אמנם שהיתה נגיחה לכיוון הפנים, אך לא ראה בדיוק מה קרה בעקבות זאת.

המורה בנעדי התייחס לעדויות הילדים, ואמר כי "זה פנטזיות של ילדים. ראו שוטר שבא לקבל את העדות שלהם, הם עשו סרט של ג'ימס בונד שראו בטלוויזיה. כל אחד מהם עשה עדות שקר".

ביהמ"ש: האשמה הוכחה ברמה "מוחלטת"

ואולם, השופט רון לא התרשם מעדותו ומדברי סניגורו, עו"ד צבי קובובסקי, וקבע כי "ברי ופשוט שיש בראיות התביעה די והותר כדי ללמד על אשמת הנאשם, וזאת לא רק ברמת ודאות שמעבר לספק הסביר, אלא ברמת ודאות שניתן להגדירה כמוחלטת".

"אין הדעת נותנת שנגרם השבר באפו של המתלונן על-ידי אחר, ולמרות כל האמור לעיל, בחר הוא, מסיבות כאלה ואחרות, להטיל את האשמה דווקא על הנאשם", ציין השופט כשהוא ער לאי התאמות מסויימות בין עדויות הילדים. חיזוק לקביעתו מצא בעובדה שלמרות שבעת האירוע היו במקום עשרות תלמידים, המורה לא הביא אף אחד מהם להעיד מטעמו.

מתרבים מקרי האלימות בבית הספר

באשר לטענת המורה, כי לא ייתכן שהתלמיד עזב את בית הספר בלא אישור, השיב השופט: "המתלונן נחבל באפו ומתיר אני לנאשם לשקול בעצמו אם סביר לצפות מאדם ששוברים לו את אפו, שלא ירוץ לקבל טיפול רפואי, קודם שקיבל פתק ממזכירת בית הספר".

השופט הוסיף, כי מדובר ב"פרשה חמורה", וכי "שעה שמתרבים מקרי האלימות בבתי הספר שמקורם בתלמידים, חובה על צוות בית הספר לשמש דוגמא לתלמידים ולעשות כל שביכולתו למניעת אלימות בין כתלי בית הספר. אין הדעת נותנת שבשעה שמתחייבת מצוות ההוראה דוגמא אישית, תינקט בין כתלי בית הספר אלימות מצד מורה הנמנה עם צוות בית הספר".

הטיעונים לעונש יישמעו, כאמור, באמצע חודש ינואר הקרוב.

מנכ"ל הרשת:

מנכ"ל רשת אמי"ת, ד"ר אמנון אלדר, אמר בתגובה כי דניאל בנעדי שימש כמורה שנה אחת בלבד, ומאז המקרה אינו מלמד עוד בבית הספר אמי"ת פירסט. "לעצם העניין", הוסיף אלדר, "מעשהו חמור ביותר והכרעת הדין מדברת בעד עצמה".

לדבריו, "רשת אמי"ת מעמידה בראש סולם מטרותיה את החינוך לערכים, ושבתי הספר שלה יהיו בתי חינוך. למורים יש תפקיד חשוב ומרכזי ביישום מטה זאת. המורים חייבים להיות מודל להזדהות עם תלמידיהם ולתת להם דוגמא אישית למעשיהם".

"מורים שיפתחו דיאלוג עם תלמידים ויידעו להעמיד גבולות מתוך כבוד ואיכפתיות - זוהי דרכה של רשת אמי"ת, ומורים אשר אינם מסוגלים לעמוד בדרישות הללו לא מתאימים לחנך וללמד בבתי הספר של הרשת".

ת.פ. 1332/03 מדינת ישראל נ' דניאל בנעדי

צילום: שום הצדקה לאלימות מורה. השופט רון [צילום: בוצ'צ'ו]