נתונים קשים המעידים על ירידה חדה בהשקעות בישראל מצד תושבי חוץ, מתבררים עתה. מנתוני בנק ישראל עולה, כי בשנת 2001 הסתכמו ההשקעות בישראל מצד תושבי חוץ ב-4.5 מיליארד דולר בלבד, לעומת 11.2 מיליארד דולר בשנה הקודמת (2000).
ההשקעות הדלות יחסית נובעות, רובות ככולן מהשקעות נמוכות יחסית בחברות הטכנולוגיה העילית. השקעות אלה פחתו ב-5.4 מיליארד דולר, מתוך ירידה כוללת בסך 6.7 מיליארד דולר המדווחת עתה. תופעה זו מבטאת במיוחד את ניזקי האינתיפאדה, וכן את המשבר העולמי בענף ההיי-טק, והן נוכח פגעי אירועי הטרור ביום 11 בספטמבר 2001.
גם ההשקעות הישירות במשק בישראל - נדל"ן, מסחר, בנקאות וכו', פחתו מאוד. הירידה החדה בולטת במיוחד בהתחשב בפרוספריטי שהיה במשק בשנת 2000, בטרם החלה האינתיפאדה (אוקטובר 2000). לפי הנתונים, תושבי חוץ הקטינו במידה ניכרת גם את הפקדותיהם במט"ח נטו בבנקים בישראל.
בנק ישראל מסר דיווח מפורט בנושא זה. להלן ההודעה המדברת בעדה (ציטוט):
- השקעות תושבי חוץ בישראל שהסתכמו בשנת 2001 בכ-4.5 מיליארדי דולרים, נמוכות באופן ניכר מהיקפן בשנתיים הקודמות - 11.2 מיליארדים בשנת 2000 וכ-9 מיליארדי דולרים בשנת 1999 - ודומות בהיקפן להשקעות בשנת 1998, שהייתה אף היא שנת משבר בשווקים הפיננסים הבינלאומיים, כך נמסר היום מהפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל. הירידה הגדולה הייתה בהשקעות במניות של חברות טכנולוגיה ישראליות - שהגיעו לשיאן בסוף הרביע הראשון של שנת 2000, במקביל לגיאות במחירי מניות הטכנולוגיה. מאז היו השקעות אלו במגמת ירידה, במקביל לשפל במחירי המניות שהתחזק בסוף הרביע השלישי של שנת 2001. סך ההשקעות בענפי הטכנולוגיה העילית שעלו מרמה ממוצעת של כ-2 מיליארד דולר לשנה בשנים 1996-1998, לכ-8 מיליארדי דולרים בשנת 2000, ירדו להיקף של 2.5 מיליארדים בשנת 2001. להתפתחויות העולמיות התלוו אירועים ביטחוניים באזורינו, אך נראה כי השפעתם של אלה על השקעות תושבי חוץ הייתה מתונה יחסית, והשתקפה גם בירידה בהיקף הההפקדות של תושבי חוץ בבנקים בישראל.
- השקעות תושבי חוץ בתיק ני"ע למסחר הסתכמו בשנת 2001 בסכום אפסי, לאחר, שגדלו בשיעור ניכר מאמצע שנות התשעים ועד שנת 2000 לכ- 5 מיליארדי דולרים. הירידה החדה בהשקעות באפיק זה, ניכרה בכל רכיביו: (1) הנפקות מניות של הסקטור הפרטי בחו"ל, בעיקר בחברות טכנולוגיה - שהיו הרכיב העיקרי בתחום גיוסי ההון הסחירים בשנים האחרונות - הסתכמו בשנת 2001 בכ-300 מיליוני דולרים בלבד, בהשוואה ל-2.8 מיליארדים בשנת 2000. (2) בהנפקות האג"ח של הסקטור הפרטי נרשמה ירידה של כחצי מיליארד דולר, בעיקר באג"ח להמרה (באג"ח רגילות נשמרה יציבות) - ירידת מחירי המניות העלתה את תשואת האג"ח להמרה והקטינה את כדאיות גיוס ההון בדרך זו. (3) במניות החברות הנסחרות בבורסה לני"ע בתל-אביב הואצה, בשנת 2001, מגמת המימושים נטו והם הסתכמו בכ-800 מיליוני דולרים, בהשוואה למימושים נטו של כ-370 מיליונים בשנה הקודמת; חלקם של תושבי חוץ במחזורי המסחר בבורסה לני"ע בתל-אביב מצוי בתהליך של ירידה מתמשכת שהתחיל כבר בסוף שנת 1999 ויתכן שהדבר משקף הסטה של ההשקעות מענפים מסורתיים בבורסה לני"ע בתל-אביב להשקעות במניות טכנולוגיה בנסד"ק. בפיקוח על מט"ח מבהירים, כי התגברות המימושים בשנת 2001 לא הייתה ייחודית לישראל ושקפה את התנהגותם של תושבי חוץ ברוב השווקים המתעוררים, ונבעה ככל הנראה, מהעלייה ברמת הסיכון בשווקי המניות בעולם, וירידת המחירים בבורסות בחו"ל.
- ההשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק הסתכמו בכ-3.1 מיליארדי דולרים, היקף דומה למגמה ארוכת הטווח, למעט שנת 2000 בה היה היקפן של ההשקעות הישירות חריג. השקעות אלו מאופיינות באופק ארוך טווח, וקשורות ביתרונות היחסיים של המשק. היציבות באפיק זה מעידה על המשך האמון של המשקיעים הזרים בחברות הטכנולוגיה הישראליות, כפי שהתבטא גם באי-שינוי של דירוג המדינה ע"י חברות דירוג זרות. יצוין כי חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות פועלות בתחומים שלא נפגעו מהמשבר העולמי בענף, ולפיכך רווחיותן כמעט ולא ירדה בשנה האחרונה.
- בפיקוח על מט"ח מוסיפים, כי ההיקף החריג בזרמי ההשקעות הישירות בשנת 2000 מוסבר על ידי; (1) עלייה חדה, בשנת 2000, ברכישת חברות טכנולוגיה ישראליות ע"י חברות זרות. (2) זינוק ברווחיות חברות לא סחירות מענפי הטכנולוגיה העילית וכתוצאה מכך ברווחים שלא חולקו המושקעים מחדש. (3) גיאות, חסרת תקדים שנרשמה, בהשקעות בחברות הזנק בשנת 2000.
- סיבות אלו הביאו לעלייה בהשקעות ישירות בחברות טכנולוגיה מרמה ממוצעת של כמיליארד דולר בשנים 1996-1998 לרמה של 4 מיליארדים בשנת 2000. בשנת 2001 התמתנו מגמות אלו ובחלקן נעצרו לחלוטין בעקבות השפל במחירי מניות הטכנולוגיה; סך ההשקעות הישירות בענף זה (מתוך ה- 3.1 מיליארדי דולרים) הסתכמו, ב-2001 בכ-2 מיליארדי דולרים.
- בשנת 2001 נמשכה, הירידה בהיקף ההשקעות האחרות של תושבי חוץ בישראל, שהחלה כבר בשנת 2000. השקעות אלו, הכוללות אשראי מחו"ל ופיקדונות במטבע חוץ ובשקלים בבנקים ישראלים, הסתכמו בשנת 2001 בכ-1.3 מיליארדי דולרים, בהשוואה לכ-1.8 מיליארדים בשנה הקודמת. הירידה הגדולה ביותר (1.5 מיליארדים) נרשמה בהפקדות נטו של תושבי חוץ בפיקדונות במט"ח בבנקים ישראליים (פת"חים) שהסתכמו לכ-450 מיליוני דולרים בלבד; ברביע האחרון של שנת 2001 אף נמשכו נטו מפיקדונות אלו כ-180 מיליוני דולרים. מגמה זו מוסברת, ככל הנראה, ע"י הפחתת הריבית על הדולר אשר יצרה תמריץ למעבר לנכסים אחרים (בעיקר אג"ח) - לאו דווקא ישראלים, ובהתמשכות האירועים הביטחוניים באזורינו.
- בפיקוח על מט"ח מבהירים, כי הנתונים והניתוח לעיל מתייחסים לתחום אחד בלבד של פעילות תושבי חוץ במשק - השקעותיהם (נטו) בנכסים ישראליים, כפי שהם נרשמים במאזן התשלומים. לא כל פעילותם בתחום זה משקפת השפעה על שער החליפין של השקל כיוון שחלקה אינו כרוך במכירת מט"ח כנגד שקלים; לדוגמא, הפקדות מט"ח בבנקים ישראליים או רכישת אגרות חוב במט"ח של הממשלה (כאשר אינה פועלת בשוק). כמו כן, קיימת פעילות של תושבי חוץ שאינה כלולה במאזן התשלומים אך משפיעה על שער החליפין, למשל עסקות עתידיות שקל/מט"ח. מדידה של השפעת תושבי חוץ על שער החליפין מצביעה על המשך מכירות נטו של מט"ח גם בשנת 2001 אך בהיקף נמוך מבעבר, כאשר הפעילות בעסקות עתידיות הפכה לדומיננטית החל מהרביע האחרון של שנת 2000. בתקופה זו תושבי חוץ החלו לרכוש מטבע חוץ באמצעות עסקות עתידיות ולמעשה צברו, לראשונה, עודף התחייבויות שקליות קצרות טווח. יצוין כי למרות שעל פני התקופה כולה, תושבי חוץ צברו מט"ח עתידי נטו, הרי שבמהלך התקופה היו תקופות ביניים בהם הם מכרו נטו מט"ח עתידי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה