"אלמלא קיצוצי הממשלה בשנת 2003 בסך כ-1.5 מיליארד ש"ח בתקציב השוטף ועוד כ-0.5 מיליארד ש"ח בפיתוח, היו הרשויות המקומיות מסיימות את שנת התקציב 2003 במצב טוב יותר מאשר שנת 2002", כך אומרים בשלטון המקומי בתגובה להודעת משרד הפנים על גידול הגירעון ברשויות המקומיות ב-2003.
"הקצאת תקציבי ההבראה בשנת 2004 הם התשלום של הממשלה על מחדליה בשנת 2003. כל כלכלן יודע שבאופן טבעי להבריא רשויות עולה הרבה יותר מאשר להזרים להן תקציבים סבירים באופן שוטף".
בשלטון המקומי מציינים, כי הנתונים אותם פרסם אתמול משרד הפנים מתוך הדוחות המבוקרים של הרשויות המקומיות לשנת 2003, המצביעים על גידול צפוי בגירעונות הרשויות המקומיות בשנה זו, אכן נכונים. אך מדיווח מנכ"ל המשרד נשמטו ביאורים, טוענים בשלטון המקומי, שיצביעו על הגורמים העיקריים שהביאו לגידול בגירעון השוטף, בחובות הארנונה ובגירעון בתקציב הבלתי רגיל.
כך למשל, בין שנת 2002 ל-2003, קיצצה הממשלה 860 מיליון ש"ח בתקציבי האיזון, כ-700 מיליון ש"ח בתקציבי המשרדים האחרים המופנים לרשויות המקומיות וכ-500 מיליון ש"ח בתקציבי הפיתוח.
גודל הגידול בגרעון השוטף הוא כגודל הקיצוץ במענקי האיזון.
הגידול בגרעון בתקציבים הבלתי רגילים (תב"ר) הוא רק כמחצית מקיצוץ/איפוס מענקי הפיתוח.
ההנחות בארנונה גדלו ב-13%, כלומר גרמו להקטנת הסכום שניתן לגבות. המצב הכלכלי ששרר ב-2002 השליך על גידול באוכלוסיית הנזקקים אשר ההנחות לשנת 2003 לגביהם נקבעות על-פי הכנסותיהם בשנת 2002. את גובה ההנחות קובעת הממשלה ומשרד הפנים בעיקר. המלצות הוועדה לרפורמה בארנונה שעסקה גם בנושא ההנחות לא מקודמות ע"י הממשלה, ולפיכך המצב בו גם אוכלוסיה במצב סוציואקונומי גבוה מקבלת הנחות מפליגות בארנונה ימשך.
הגידול בחובות הארנונה נובע מהמיתון במשק. קריסת עסקים והכבדת העול על משקי הבית, גרמה לעליה בתופעה של אי תשלום ארנונה. מרכז השלטון המקומי מבקש ממשרד האוצר, מזה זמן רב, לתקן את החקיקה בנושא הארנונה (פקודת המיסים גביה), כך שלרשויות יהיה כלי אכיפה יעיל, אך משרדי האוצר והפנים נוקטים סחבת בעניין זה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה