חוקרי מרכז טאוב ממליצים לממשלה לקבוע יעד שנתי לאבטלה וטווח זמן להשגתו. ההמלצה היא לקבוע יעד של הקטנת האבטלה מרמה של פחות מ-11 אחוז השנה לרמה של 7 אחוזים, תוך חמש שנים". כך מוצע בדוח השנתי החדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל: "הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2004", שיתפרסם בימים הקרובים.
מחקר מרכז טאוב טוען, כי "התופעה בלתי הפיכה מעיקרה, ונראה שרמת אבטלה גבוהה, שהייתה בלתי נסבלת בעבר, הפכה לתופעה אינהרנטית בשוקי עבודה מערביים ויש להיערך אליה". עם זאת, מודגש, כי "לממשלות יש עדיין חובה ויכולת להגן על קבוצות חברתיות חלשות הנפגעות מהגידול באבטלה".
הדוח השנתי של המרכז מצביע על כך, שחששות הציבור בישראל מאבטלה הולכים וגוברים בשנים האחרונות. סקרים שנערכו בנושא זה מצביעים על עלייה מתמדת בשיעור החוששים מאובדן מקום עבודתם. עם זאת, במקביל, גוברת ההכרה כי על העובדים להסתגל לשינויים המתרחשים, אם בחתירה להעלאת רמת השכלתם ואם בפיתוח כישורים שיהיו רלבנטיים לצרכים החדשים.
הדוח מתייחס לשינויים המתחוללים בשנים האחרונות בתפיסת מדיניות הרווחה - מתחזק הלך הרוח המאשים את המובטלים במצבם ומצדד בהקטנת רשת הביטחון אותה מספקת המדינה למובטלים. התפתחויות אלו היו כר פורה למדיניות היד החזקה של האוצר בישראל כלפי קבוצות חברתיות חלשות בכלל ומובטלים בפרט. הקיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי ובעיקר בקצבאות הבטחת ההכנסה, הוא ביטוי למדיניות זו.
הדוח של מרכז טאוב קובע, כי למרות המצב הקשה, לא באה עד כה לידי ביטוי מחויבותה של הממשלה לתעסוקה. כך למשל, הממשלה לא הפעילה מסגרות להכשרה מקצועית בהיקפים רחבים כמתחייב משיעורי האבטלה הגבוהים. קביעת יעד רב-שנתי לאבטלה, כפי שקיים היום בנושאי האינפלציה והגירעון בתקציב, יבטא את מחויבות הממשלה לתעסוקה, כחלק מהאחריות החברתית שלה. קביעת יעד כזה תאותת לציבור על שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה.
יעד האבטלה ישולב בתוכנית כלכלית-חברתית רחבה יותר, לאחר שיערך דיון ציבורי יסודי בנושא. ההערכה היא שקביעת יעד לאבטלה תביא לצמצום העוני במדינה, תגדיל את אחוז המועסקים במשק ותקטין את אחוז המובטלים. קביעת יעד גם תקטין את הדעות הקדומות נגד המבוטלים, שגרמו לקריסת מדיניות הרווחה בשנים האחרונות.
בכל אחת מנקודות הזמן שנבדקו, מציינת חוקרת המרכז, רוני בר-צורי, כי אבטלת הנשים הייתה גבוהה מאבטלת הגברים: שיא באבטלת נשים נרשם ב-1992, כשאחת מכל שבע נשים הייתה מובטלת. שיא באבטלת גברים נרשם ב-2003, כשאחד מכל עשרה גברים היה מובטל. האבטלה גדלה בשנים האחרונות לא רק בקרב בעלי השכלה נמוכה, אלא גם בקרב בעלי השכלה אקדמאית.
שיעור האבטלה בקרב בעלי השכלה אקדמאית גדל מ-3.8 אחוזים בשנות ה-90 ל-4.5 אחוזים ב-2001 ו-5.9 אחוזים ב-2003. עם זאת לאורך כל התקופה שיעור האבטלה אצל בעלי השכלה נמוכה (פחות מ-12 שנות לימוד) היה כפול משל בעלי השכלה של מעל ל-12 שנות לימוד. בתחילת 2004 היו האחוזים 14.2 ו-7.3 אחוזים בהתאמה.
המחקר מגלה כי בתקציב המדינה ל-2005 הועלתה מחדש ההצעה להקטנת תשלומי הביטוח הלאומי של המעסיקים, כאמצעי לקליטת עובדים חדשים, אולם זאת, מבלי להתנות את ההקלה בתשלומים בקליטת עובדים חדשים. במרכז טאוב טוענים, כי "הצעה זו מעניקה הקלה גורפת (למעסיקים), ומציגה תכנית לא ממוקדת, בה הממשלה מוותרת על סכומים נכבדים ללא תנאי".
ביחס לתכנית להנהיג מס הכנסה שלילי, כדי לעודד בעלי שכר נמוך לצאת לעבודה, מציין המרכז, כי תוכנית דומה מופעלת בארה"ב מזה כ-30 שנה ובארצות אחרות בשנים האחרונות. בארה"ב התכנית הוכחה כיעילה בקרב אימהות חד-הוריות בעלות השכלה נמוכה ובקרב נשים נשואות שבן זוגן משתכר שכר נמוך. הליקוי העיקרי הוא, שהתכנית מוליכה לקליטה בעבודות זמניות בשכר נמוך. עם סיום העבודות נושרים המשתתפים משוק העבודה.
המחקר מתייחס גם לתכנית ויסקונסין, האמורה לצאת לדרך בארץ בקרוב. הנתונים הקיימים מעלים, כי התוכנית הצליחה במרכזי תעסוקה עם משאבים ושירותים למובטל. בעת צמיחה כלכלית מואצת נרשם צמצום במספר נתמכי הסעד בכ-80 אחוז, חל גידול בקבוצת האנשים שהצליחו למצוא עבודה, וקטן מספר הילדים החיים בעוני.
אולם בטווח הארוך חלה ירידה בשיעורי ההתמדה בעבודה של משתתפי התכנית, בשל הקושי שלהם לשנות דפוסי התנהגות של אי-עבודה. "בתכנית ויסקונסין הישראלית", מדגישים חוקרי מרכז טאוב, "החשש הגדול הוא שהקליטה בעבודה תהיה במשרות זמניות, חלקיות וברמת שכר נמוכה. מרכז טאוב ממליץ להבטיח בכל מקרה את המשך התמיכה הכלכלית של המדינה במי שנמצאו בלתי כשירים לעבודה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה