בית המשפט החליט: בשארה רשאי לטעון נגד שיקוליו הזרים לכאורה של היועמ"ש

בית המשפט השלום בנצרת החליט לאפשר לנאשם ח"כ עזמי בשארה, להציג בפתח משפטו - עוד בטרם ההקראה - טיעונים משפטיים, לרבות העלאת טיעונים בדבר שיקולים זרים לכאורה, מצד היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. המשך המשפט נדחה לאפריל.

החלטת בית המשפט התקבלה על-ידי הרכב השופטים הדן בתיק: תאופיק כתילי (אב"ד) ושני עמיתיו השופטים. ההגנה מבקשת להוכיח את טיעוניה, לפיהם רובינשטיין החליט על הגשת כתבי אישום בלחצם של שירות הביטחון הכללי ומשרד ראש הממשלה. לטענם, בידיהם מסמכים וקטעי עיתונות המוכיחות זאת. התובע בתיק, פרקליט מחוז ירושלים עו"ד משה לדור, התנגד לכך בתוקף. הוא עמד על כך שהמשפט ייפתח בהקראה, בהודאה או כפירה. ואולם, התנגדותו נדחתה. בשארה מיוצג בהליך זה, פורמלית, על-ידי עשרות עורכי דין (המביעים תמיכה בו); בפועל הוא מיוצג על-ידי עו"ד חסן ג'ברין, שטען בשמו בבית המשפט.

להחלטה משמעות רבה מבחינת אופן ניהול ההליך הפלילי. למעשה, היא מאפשרת עתה לבשארה להפוך, במידת מה, את היוצרות: לשים על ספסל הנאשמים את היועמ"ש, כמי שפועל, כביכול, מתוך שיקולים זרים. מכך חששו בפרקליטות - כאשר בעבר נמנעו מהעמדתם לדין של אישים פוליטיים בעבירות אלה - והנה זה בא.

בשארה מואשם בשני כתבי אישום נפרדים, בגין כמה אירועים בהם הוא מעורב לכאורה. בראשון הוא מואשם בסיוע לערבים-ישראלית לצאת לבקר בסוריה, למרות שמדובר בארץ אויב. בשני, כתב האישום הנוכחי הנדון עתה גם הוא בנצרת, הוא מואשם בפעילות בפלילית לכאורה בשני מקומות: האחד באום אל-פחם (אוגוסט 2000), במהלכו אמר דברי שבח לזכות החיזבאללה "בהישגו להשפיל את ישראל"; והשני בדמשק (יוני 2001), במהלכו קרא למעשה לארגוני הטרור ולפלשתינים להמשיך ב"דרך ההתנגדות, אלא באמצעות הרחבתו מחדש של התחום הזה".

בכתב האישום נטען: הנאשם ביצע בשתי הזדמנויות שונות מעל במות ציבוריות ותחת סיקור תקשורתי כדברים הבאים: א. פרסם בעל-פה דברי שבח אחדה ועידוד למעשי אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתי; ב. עשה במקום ציבורי מעשה שיש בו גילוי הזדהות עם ארגון טרוריסטי או אהדה אליו".

בתחילת משפטו של בשארה קדמו כמה הפגנות מחוץ להיכל בית המשפט. חברי כנסת, פעילי זכויות אדם מהארץ ומחו"ל וכל כלי תקשורת רבים מהארץ ומחו"ל, הגיעו כדי לסקר וכדי להשתתף בדיון הראשון. בין הבאים גם נציגי כלי תקשורת ערביים מובילים, ובהם תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה, שהעבירה מהמקום תמונות וקולות בשידור חי.