בהרכב מורחב ונדיר של 13 שופטים, הורה בית המשפט העליון (ה', 16.12.04) לממשלה, בהחלטת ביניים, "לבחון באופן יסודי ביותר את הבעיות שהתיקון לחוק האזרחות מעורר", בטרם יאריכו מחדש את תוקפה של הוראת השעה המתקנת את החוק.
מדובר בתיקון לחוק שנחקק כ"הוראת שעה", תיקון המונע 'איחוד משפחות' של פלשתינים עם ערביי ישראל. כלומר, פלשתינים לא יוכלו לקבל אזרחות ישראלית גם אם יתחתנו עם ערבים-ישראלים או עם תושבי מזרח ירושלים. החוק אף שולל מהם הטבות כמו ביטוח רפואי, ביטוח לאומי וקצבאות ילדים.
השופטים ציינו, כי התיקון "אינו חוק 'מן המניין'" ולכן "הוא מצדיק התייחסות מיוחדת". נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, הודיעה לשופטים כי "משרד הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים, יכין בהקדם תיקון לחוק אשר ירחיב את הסייגים לתחולת החוק על אוכלוסיות נוספות, המייצגות סיכון ביטחוני מופחת. התיקון יוגש לכנסת עם תום פגרת הכנסת. התיקון האמור יובא לדיון בוועדת השרים לבחינת הצעות בתחום מינהל האוכלוסין ולאישור הממשלה".
לפיכך, החליטו השופטים שלא לפסוק עתה בעתירות. "לאור הזמן הקצר העומד לרשותנו עד לחלוף תוקפו של החוק (פחות מחודשיים) מזה, ולאור הודעת המשיבים כי עתיד לחול שינוי בהוראות החוק מזה, הגענו לכלל מסקנה כי מן הראוי הוא שפסק דיננו יינתן על בסיס המציאות הנורמטיבית החדשה אשר תיווצר תוך פחות מחודשיים".
"לבחון באופן יסודי את הבעיות החוקתיות שהחוק מעורר"
השופטים ציינו, כי לקחו בחשבון את העובדה שהממשלה האריכה את תוקף התיקון רק בחצי שנה ולא בתקופה המקסימלית האפשרית (שנה). "העתירות שלפנינו העמידו בעיות חוקתיות הקשורות בהיבטים אלו ואחרים של הוראות החוק, ובהן מהות הזכויות שלעניין ומקומן החוקתי, מידתיות הפגיעה, סייגים, הוראות מעבר ועניינים אחרים הקשורים למגמת החוק... משותפת לכולנו ההכרה כי העיון מחדש עליו החליטה הממשלה צריך לבחון באופן יסודי ביותר את הבעיות שהחוק מעורר ואשר מצאו ביטויין בעתירות שלפנינו".
בחודש יולי האחרון, החליטה הממשלה להאריך בחצי שנה נוספת את תוקפה של הוראת השעה [ראו קישור], שנחקקה כשנה לפני כן, לאחר שראש השב"כ דיווח על ירידה משמעותית במעורבות ערביי ישראל בטרור, מאז יושמה ההוראה. נציין, כי פסיקת השופטים בעתירות אלה תיושם על עשרות עתירות אחרות המוגשות כמעט מידי יום על-ידי פלשתינים הדורשים לבצע "איחוד משפחות", ונדחות עד אשר יוכרע גורלן של העתירות העקרוניות.
יולי 2003: דיון סוער בכנסת
כזכור, בחודש יולי 2003 קיבלה הכנסת את התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל, לאחר דיון סוער במליאה. התיקון נחקק בהמלצת השב"כ, בעקבות הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה בחודש מרס 2002, בו נרצחו 15 בני אדם. המחבל-המתאבד שביצע את הפיגוע היה תושב ג'נין, אך בגלל שאימו היתה ערביה-ישראלית, היתה לו תעודת זהות ישראלית ומכונית בעלת לוחית רישוי צהובה, שסייעו לו להגיע לשטח ישראל.
זמן קצר אחר כך, הוגשו לבג"צ 8 עתירות נגד התיקון, על-ידי האגודה לזכויות האזרח, ארגון עדאלה, המוקד להגנת הפרט, חברי הכנסת זהבה גלאון, רומן ברונפמן, סיעת מרצ, 8 חברי כנסת ערבים וכמה פלשתינים ובני משפחותיהם שנפגעו לכאורה מהתיקון לחוק.
בעתירות נאמר, כי התיקון לחוק, המונע התאזרחות ואף שהייה זמנית בישראל מבני זוג פלשתינים הנשואים לישראלים, הינו גזעני בהיותו מגביל את חירותם האישית של האזרחים לבחור את בני זוגם, וזאת על-בסיס השייכות הלאומית של בני הזוג. הטענה היא, כי בהבחנה הנעשית בין בני זוג פלשתינים ובין בני זוג זרים ממוצא אחר, יש פגיעה בעיקרון השוויון ובזכות לחיי משפחה והקריטריון הינו גזעני.
עוד טוענים העותרים, כי התיקון לחוק מגביל באופן בלתי מידתי את זכותם של אזרחים ישראלים לבחור להם בני זוג מתושבי הגדה המערבית ורצועת עזה, ואף מפריד זוגות כאלה, אשר כבר הקימו משפחות בישראל, תוך שהוא מאלץ אותם לבחור בין שתי ברירות, ששתיהן מרות: הראשונה - להיפרד, והשניה - לעזוב את ישראל.
הנשיא ברק שולח איתות ברור - מרחיב ההרכב ל-13 שופטים
בצעד נדיר המאותת על הבאות, החליט נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, להרחיב את ההרכב למקסימלי שהיה אפשרי אז - 13 שופטים. בדיון בחודש ינואר השנה, טענה נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, כי בניית גדר ההפרדה תקשה על ארגוני הטרור להחדיר מחבלים לישראל ולכן במערכת הביטחון מעריכים, כי הארגונים יעשו ניסיון להשתמש יותר ויותר בפלשתינים, שקיבלו אישור לאיחוד משפחות בישראל, כדי להבריח מחבלים, מטענים או אף לפגע בעצמם.
הנשיא ברק הקשה ושאל, מדוע לא ניתן לבחון כל בקשה של פלשתיני באופן אינדיבידואלי, במקום קביעת פסילה גורפת בחוק. עו"ד גנסין השיבה, כי "המדינה נכשלה בניסיונה לנבא ולצפות את מידת מעורבותם של אנשים כאלה ואחרים בפיגועים". לדבריה, 23 אנשים, שבקשתם לאיחוד משפחות אושרה, התבררו לבסוף כמחבלים או סייענים לטרור.
הנשיא ברק המשיך והקשה, מדוע יש להעניש את כל האוכלוסיה הפלשתינית בגין 8% מהמבקשים איחוד משפחות. גנסין השיבה, כי "אנו נמצאים במצב של לחימה. כל רבדי החברה הפלשתינית שותפים למאבק המזויין שמתנהל נגד ישראל. מדובר בנתינים של רשות תומכת טרור, ולכל מדינה יש סמכות בתקופת מלחמה למנוע מנתיני אויב להשתקע בה, גם אם הם נישאו לאזרחי ישראל או לתושביה. הם יכולים להוות פלטפורמה לפיגועים והם אכן מהווים פלטפורמה כזו. ישראל היא מדינה דמוקרטית, אך היא אינה צריכה לאבד עצמה לדעת".
המדינה אף דחתה את טענת העותרים, כאילו התיקון מנוגד למשפט הבינלאומי, וציינה כי המונח "נתין-אויב" שקיים במשפט הבינ"ל המינהגי, מקנה למדינה זכות למנוע כניסה לשטחה מצידם של זרים, שהם נתיני מדינות אויב, בתקופה של עימות מזויין.
חבר הכנסת רומן ברונפמן (יח"ד), שהוא אחד העותרים, אמר בתגובה להחלטה, כי "בג"צ רמז למדינה שהתיקון לחוק האזרחות האוסר על איחוד המשפחות – אינו חוקתי. על הממשלה להפנים את המסר ולבטל לאלתר את החוק הגזעני והמביש הזה".
בג"צ 7052/03 (עתירת עדאלה); בג"צ 8099/03 (עתירת האגודה לזכויות האזרח)
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה