הקלה לכלה?: נשים יהודיות העוברות "הדרכת כלה לקראת הנישואים" ברבנות, יחוייבו מעתה לשמוע הדרכה רק בעניינים הקשורים ישירות לעריכת טקס הקידושין (החופה), בלי להטיף לשמירת מצוות ולקרוא לאישה למלא את תפקידיה ה"מסורתיים". כך החליטה מועצת הרבנות הראשית לישראל, בעקבות עתירה לבג"צ שהגיש בנושא המרכז לפלורליזם יהודי, בחודש מאי השנה.
בהחלטת הרבנות, שבעקבותיה אף יצאה הנחיה מאת מנהל מחלקת רבנות במשרד ראש הממשלה, נאמר כי הדרכה לכלות היא חובה רק ככל שהיא עוסקת ב"הדרכה הבסיסית הנדרשת להכנת הכלה לחופה וקידושין כהלכתם", וגם זה רק ב"נושאים כיצד אישה נידה מיטהרת מנדותה – ימי נידות, הפסק טהרה, בדיקות שבעה נקיים, ההכנות לטבילה והטבילה". מעבר לאלה, לא תחוייב עוד הכלה בהדרכה כלשהי ו"ספרים וחוברות הסברה בענייני טהרת המשפחה יועמדו לרשות המעוניינות בכך בלבד".
חוששים מאי היישום, אך מסכימים למחוק את העתירה
בעקבות החלטת הרבנות, הגישו נציגת המרכז, עו"ד רעות מיכאלי, ונציגת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד שרון רוטשנקר, לבית המשפט בקשה מוסכמת למחיקת העתירה וזה אכן נעתר לה וביטל את הדיון שנקבע לאמש (יום ב').
במרכז לפלורליזם יהודי, המהווה את הזרוע המשפטית של התנועה הרפורמית בישראל, סבורים כי "ההנחיות מעורפלות ונתונות לפרשנויות שונות, וחוששים כי "לא יהיו ברורות דיין לרושמי הנישואין ולמדריכות הכלות, באשר הן אינן מונעות הכללת תכנים של הטפה ושכנוע לקיום מצווות דת או אורח חיים דתי, או ניסיון להשפיע על אורח החיים העתידי של בני הזוג הנרשמים לנישואין".
למרות זאת, הסכים המרכז בשלב זה להעמיד את ההנחיות הנזכרות במבחן המציאות ולבחון את אופן פעולתן, וביקש לשמור על זכותו לעתור שוב לבג"צ, במידת הצורך.
"לתת לבעל את הסטייק והבירה"
בעתירה שהגיש המרכז נטען, כי במקומות שונים בארץ הדרכת הכלות מלווה גם ב"דברי הטפה, שכנוע ועידוד בני הזוג לשמירת מצוות, תוך ניסיון להשפיע על אורח חייהם העתידי של בני הזוג", והרבניות המעבירות את ההדרכה קוראות לנשים "למלא את תפקידיהן המסורתיים".
"ציבור שלם, הנאלץ להינשא באמצעות המועצות הדתיות", נאמר בעתירה, "מוצא עצמו אנוס להאזין בעל-כורחו לכללי התנהגות אורתודוקסיים והטפה לשמירת מצוות בכלל. שילובם של התכנים הללו בהליכי רישום הנישואים ובהדרכות הכלה הוא פסול ועומד בניגוד מוחלט לדין".
כך למשל נטען, כי כלה אחת שמעה מהרבנית כמה חשוב כי האישה תשמור את מצוות הדת, הכשרות והשבת, כדי לא להחטיא גם את בעלה.
לכלה אחרת נאמר, ש"כאשר הבעל חוזר מהעבודה, לא צריך לתת לו את הספגטי של הילדים, אלא את הסטייק והבירה". לכלה אחרת נאמר, על-פי העתירה, כי "הגבר הוא יצור לא נאמן מיסודו וכי כל משחק הנישואין תכליתו למנוע מהגבר לבגוד באישה... זה משחק של 'להחזיק' את הגבר. אם במשך שבועיים האישה לא תקיים יחסים עם הגבר, הוא יתגעגע אליה ולא יבגוד בה". כלה אחרת שמעה, כי "אסור ליטול גלולות יותר מחודש אחד, כי הדבר גורם לפצעים וכתמים על כל הגוף".
על "חופש הדת והחופש מדת"
העילה המשפטית לעתירה שהוגשה נגד ראש הממשלה, שמאז פירוק משרד הדתות משמש כאחראי על הרבנות הראשית, מתבססת בעיקר על "חופש הדת והחופש מדת", שלטענת המרכז "הוא החופש המוקנה לפרט שלא יכפו עליו לקיים את אמונותיהם של אחרים". המרכז מציין, כי בג"צ כבר קבע בעבר כי חופש הדת והחופש מדת הן שתי פנים לאותה זכות, ושתיהן נובעות מ'כבוד האדם'.
עו"ד רעות מיכאלי אמרה בתגובה, ש"יש לברך על כי הממסד הכיר סוף סוף בצורך לאכוף נורמות שלטוניות ראויות, הכוללות הגנה על זכויות הפרט במסגרת הליך הרישום לנישואין והחליט להגן על כבודן של הנשים הנישאות ולשים קץ להטפה. אנו תקווה, כי ההנחיה תביא לשינוי המיוחל וכי אכן תיאכף על-ידי משרד ראש הממשלה בהדרכות המתקיימות במועצות הדתיות ברחבי הארץ".
רבני 'צהר': טוב שהרבנות אימצה את הדרך שלנו
תנועת 'רבני צהר' בירכה על החלטת הרבנות הראשית לשנות את הדרכת הכלה, "ובכך לאמץ את הכיוון שהתנועה מובילה בשנים האחרונות, לפיו על הממסד הדתי לפעול ברגישות לחברה הישראלית, שאלמלא כן ישלם את מחיר הניכור מכלל הציבור".
בתנועה, העורכת 'הדרכת כלה' רבנית אורתודוקסית חלופית, אמרו כי הגידול במספר הכלות שפונות אליהם לשם כך, "מעידה על הבעייתיות שבהדרכות הכלת מטעם הרבנות. פרויקט הדרכת הכלה של 'צהר' מכיר באורח החיים השונה של האדם החילוני ומציע הדרכה לא כופה, גם לא באופן סמוי". מדובר, אגב, בהדרכה הנערכת באישור הרבנות הראשית.
הדרכות הכלות - רקע
כל אישה הנישאת בנישואין דתיים בישראל, נשלחת אל מדריכת הכלה ("הרבנית") הפועלת מטעם הרבנות, כדי לקבוע תאריך לחתונה ולעבור "הדרכת כלות". המדריכות מקבלות את הכלה בביתן הפרטי או בבניין הרבנות, לפעמים בחברת נשים נוספות. ההדרכה נעה בין אחד לארבעה מפגשים, תלוי ברמת ההתעניינות של הכלה. לאחרונה, החלו ברבנות גם ב"הדרכת חתנים", אולם ההשתתפות בה אינה חובה.
המדריכות עוברות בדרך כלל הכשרה לתפקידן ומאושרות על-ידי הרבנות הראשית, אולם מאחר שאין כללים מוגדרים מה צריך להעביר בהדרכה ואין "ספר", הרי שהן נותנות פרי לדמיונן וכל אחת מדריכה על-פי השקפתה האישית. מאחר שרוב המדריכות הן דתיות אדוקות, בדרך כלל חרדיות, התוצאות צורמות בהחלט לא רק לכלות החילוניות, אלא גם לדתיות ה"סרוגות".
חוברות הנחיה והפחדה
בנוסף, מקבלת כל כלה כ"שי לחיים" חוברת שהוציא המרכז למען המשפחה בישראל, ששמה "נישואין של אושר". החוברת גדושה בהוראות ורצופה בהפחדות כלפי נשים שאינן שומרות על טהרת המשפחה.
חוברת נוספת שמחולקת בחלק מהרבנויות היא "היגיינה מינית מבחינה מדעית", בה נטען כי "מדע הרפואה מעיד גם הוא, כי הפוגע בחוקי טהרת המשפחה נענש בחליים [מחלות] רעים, והאישה, העלולה לחלות בסרטן הרחם, במיוחד".
בחוברות אף נאמר, כי משפחות שלא שומרות על דיני הטהרה דינן להתפרק, הבעלים עלולים לסבול מאימפוטנציה, ואפילו הילדים נולדים כשהם סובלים מבעיות קשות, ולפעמים אפילו הם ייוולדו מכוערים בשל כך: "ילדי ישראל הנולדים בקדושה - נפשם טהורה... דבר זה משתקף גם במראה פניו החיצוני, זהו סוד 'החן היהודי'".
בג"צ 4934/04 המרכז לפלורליזם יהודי-התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' ראש הממשלה
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה