בנק ישראל הודיע על תוכניתו המוניטרית לחודש מרס 2002, לפיה תועלה ריבית בנק ישראל בשעור של 0.6 אחוזים לרמה של 4.4 אחוזים, וקובע כי העלאת הריבית התחייבה, בין היתר בשל ההאצה שהסתמנה באינפלציה.
הנגיד דוד קליין מסביר, כי הערכות האינפלציה לשנים הקרובות – המתקבלות מהציפיות לאינפלציה בשוק ההון, הערכות החזאים הפרטיים, והערכות האינפלציה במודלים שפותחו בבנק ישראל – חרגו אל מעבר לגבול העליון של היעד לשנת 2002 (2-3 אחוזים) ולשנת 2003 ואילך (1 עד 3 אחוזים).
העליה בהערכות האינפלציה, לצד הגידול באי-הוודאות בשווקים הפיננסיים, על-רקע הרפיון המסתמן במשמעת התקציבית והמצב הביטחוני, מחייבים העלאה בריבית במטרה לשמור על יציבות מחירים ועל היציבות הפיננסית.
עליה זו בריבית, בצירוף הפיחות הריאלי אשר נרשם עד כה בשער החליפין של השקל, יתמכו בצמיחה ובתעסוקה רק אם לא תתערער יציבות המחירים, ותישמר היציבות הפיננסית החשובה במיוחד, בתקופה של התגברות אי-הוודאות.
בבנק ישראל הבהירו, כי למרות שמדד ינואר עלה במיוחד בשל רכיבים הרגישים יותר לפיחות, סביר להניח שלא מדובר בתופעה חד-פעמית המוגבלת לינואר בלבד. בכל מקרה, הדבר תלוי במידה בה יימשך תהליך החלשותו של השקל ובמידת השפעתה של החלשות זו על כלל המחירים במשק.
עוד מוסיפים בבנק ישראל, כי המדיניות התקציבית לשנת 2002 אינה מתמצת בקיצוץ בהוצאות בסכום מסויים - יחסית לסכום קודם אשר אושר בממשלה, אלא בהשגת יעד גירעון של 3 אחוזי תוצר, אשר מוביל בצורה אמינה ליעד גרעון של 2 אחוזי תוצר ב-2003, עליהם החליטה הממשלה.
בבנק מציינים, כי הספקנות של הציבור באשר ליכולת הממשלה לעמוד במגמה זו של שיעור גרעון יורד מתבטאת בשיעורי הריבית שהיא נתבעת לשלם על איגרות החוב, אשר עליה למכור לציבור למימון הגרעון - ריביות אשר קובעות את מחיר ההון לכל המשק.
לפי בנק ישראל, שיעורי הריבית הנומינליים על אגרות חוב לא-צמודות של הממשלה לא ירדו, למרות הירידה המשמעותית בריבית לטווח קצר על-ידי בנק ישראל, ואילו שיעורי הריבית הריאלית ירדו אך במקצת, וזאת בשל עליית הציפיות לאינפלציה. כוונת העידכון של המדיניות הכלכלית, עליו הוכרז ב-23.12.01, היתה להוריד את שעורי הריבית לכל הטווחים, כדי לעודד השקעות ותעסוקה, אולם דבר זה לא קרה.
בבנק ישראל חוזרים ומבהירים, כי לא ניתן לשמור על רמה נמוכה של ריבית לטווח קצר לנוכח אי-ירידה, ואף עליה, של הריבית לטווח ארוך, ובמקביל גם לשמור על יציבות מחירים.
בבנק ישראל מזכירים, כי תכלית המדיניות לצמצום הגרעון התקציבי היא להוריד את יחס החוב הממשלתי לתוצר, כדי לחסוך בתשלומי ריבית בתקציב. יחס זה עלה, לראשונה לאחר שנים ארוכות, מ-90% בשנת 2000 ל-96% בשנת 2001, והוא ימשיך ויעלה אם הממשלה לא תעמוד ביעדי הגרעון בתקציב עליהם החליטה.
בבנק מציינים, כי בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת באיגרות החוב של ממשלת ישראל הנסחרות בחו"ל, נרשמה עליה קלה, אך קשה להסיק מהן על הערכת הסיכון של משקיעים זרים לגבי ישראל, בשל מעורבות רבה של משקיעים ישראליים בשווקים אלו, ובשל רמת הסחירות הנמוכה.
בנק ישראל מציין, כי הוא יתאים גם בעתיד את הריבית ככל הנדרש כדי לחזור ולשמור על תוואי של יציבות מחירים, שהוא תנאי הכרחי לצמיחה בת-קיימא. ככל שהמשמעת התקציבית תוכיח שהממשלה עומדת בהחלטתה לחזור לתוואי גרעון יורד, ל- 3 אחוזי תוצר ב-2002 ול- 2 אחוזי תוצר ב-2003, כך תתרום גם ירידת הריבית לטווח ארוך להשגת המטרה, ותאפשר ריביות נמוכות יותר גם לטווח קצר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה