אם אתם חובבי כדורגל ישראלי, מומלץ לכם בחום לקרוא את הכרעת הדין בפרשת "שופטים באדום" שנתנה (ד', 8.12.04) נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, השופטת עדנה בקנשטיין. הכרעת הדין בה הרשיעה השופטת בקנשטיין מציירת תמונה עגומה במיוחד לגבי הקלות הבלתי נסבלת בה נטלו שופטים בכדורגל הישראלי שוחד בתמורה להטיית משחקים. מה שעוד יותר מדהים הם הסכומים הנמוכים שבעבורם הסכימו השופטים שהורשעו "למכור" עצמם.
כתב האישום בתיק זה הוגש נגד 3 נאשמים. הנאשם הראשון יריב מעתוק, הורשע על-פי הודאתו בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע על-פי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין ובשתי עבירות של לקיחת שוחד על-פי סעיף 290(א) לחוק העונשין ודינו ניגזר.
שני הנאשמים האחרים - אמסילי וביטון, לעומת זאת, כפרו באישומים וביהמ"ש "נאלץ" לדון ולהכריע בעני,נם.
על-פי האישום הראשון, בהיות הנאשמים שופטי כדורגל, הם קשרו קשר עם עד המדינה יריב מעתוק, אלי כהן ופיני שרון, לביצוע פשע של לקיחת שוחד להטיית מהלכי משחקי כדורגל ותוצאותיהם בהתאם להימור שניקבע מראש באשר למהלכי המשחק ותוצאותיו.
ההימורים נסבו סביב זהות הקבוצה המנצחת במשחק, כמות השערים שייכבשו במשחק, זהות השחקן כובש השער הראשון, זהות השחקן/ים שיענש/ו בכרטיס צהוב או אדום, זהות הקבוצה שתקבל בעיטת עונשין.
על-פי אישום נוסף, בסוף אוגוסט 2000 לקח כל אחד מהנאשמים שוחד בהיותו שופט כדורגל שהינו עובד ציבור בסך 7,000 ש"ח כל אחד מאלי כהן, באמצעות מעתוק וזאת על-מנת שבמשחק ששפט תתקבל התוצאה הרצויה על-פי ההימור של אלי כהן - נותן השוחד.
המשחק ששובץ ושפט בו אמסילי כשופט, היה משחק הכדורגל בין מכבי כפר כנא ועירוני רמת השרון, במסגרת גביע הטוטו אשר התקיים בכפר כנא ביום 2.9.00 והסתיים בתוצאה 4:0 לטובת מכבי כפר כנא.
המשחק ששובץ ושפט בו ביטון היה בין הפועל אשקלון ובית"ר שמשון ת"א, במסגרת גביע הטוטו והסתיים בתוצאה 3:0 לטובת הפועל אשקלון. הכל בהתאם להימורים. במעשיהם אלה, טענה המדינה, לקחו הנאשמים שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידם.
ביהמ"ש ניגש להכריע בשאלה המשפטית: האם העבירה שיוחסה לכל אחד מהנאשמים של לקיחת שוחד על-פי סעיף 290א' שהיא עבירה מסוג פשע, היא אכן העבירה ההולמת על-פי העובדות שהוכחו בפני ביהמ"ש, והאם העבירה על-פי סעיף 499 (א)(1) של קשירת קשר לביצוע פשע היא העבירה ההולמת, או שמא עסקינן בעבירה על-פי סעיף 292 לחוק העונשין שהיא עבירה מסוג עוון וממילא וכנגזר בעבירה של קשירת קשר לביצוע עוון על-פי סעיף 499 (א)(2). אם אכן מדובר בעוון, הרי שהעבירה חמורה הרבה פחות ומכאן חשיבות ההכרעה בשאלה משפטית זו.
ביהמ"ש קובע כי אין ספק, שרכיב מרכזי בעבירה על-פי סעיף 290 הינו רכיב "עובד הציבור". לדעת ביהמ"ש: "המתת ולקיחת השוחד הוכחו מעבר לספק סביר, גם הוכח כי אלה ניתנו בקשר למשחקי הכדורגל והטייתם".
"לא הרי שחקן כדורגל כהרי שופט במשחקי כדורגל, ולעניין זה אין נפקא מינה באיזו ליגה עסקינן. שהרי, שופט הוא חבר באיגוד השופטים המהווה אורגן מהתאחדות הכדורגל, ואם יאמר כי התאחדות הכדורגל הינה גוף ציבורי על-פי התפיסה וההגדרה של החוק הפלילי, הרי, שממילא יהווה כל אחד מן האורגנים של ההתאחדות איבר באותו גוף ו"עובד" באותו אורגן יחשב כעובד הציבור", פוסק ביהמ"ש.
לדעת ביהמ"ש, הוכח כי ההתאחדות לכדורגל הינה תאגיד המספק שרות לציבור ועל-פי הראיות מטרת הקמתה היקף מעורבותה בענף בו היא עוסקת, קבלת התמיכה מכספי הציבור, פיקוח ציבורי, מהות שרות הציבור שניתן על ידה, אופיה ומהותה כל אלה וגם העובדה כי ההתאחדות נתמכת על-ידי המדינה מצביעים כי ההתאחדות היא גוף ציבורי לעילא ולעילא גם אם יש בה סממנים דו-מהותיים של גוף פרטי וציבורי הרי שבכל מקרה לא ניתן לשלול את הפן הציבורי המובהק שבה.
ביהמ"ש ממשיך וקובע, כי אין ספק ששופטי הכדורגל הינם "עובדי ציבור" לעניין עבירות השוחד, שהרי, מדובר בהתאחדות שהיא תאגיד המספק שרות לציבור. "הנאשמים כשופטי כדורגל, מילאו חובותיהם בהתאם לדרישות האיגוד, נתונים לכלליו, הנחיותיו והדרכותיו , כפופים לפיקוח הדין המשמעתי של האיגוד בהתאחדות, היו מקבלים דמי שיפוט. אין ספק, כי אופי ומהות התפקיד מהווים המבחן המכריע לעניין מעמדם של הנאשמים כשופטי כדורגל, הם חבים חובת אמונים כלפי ההתאחדות", פסק ביהמ"ש.
בנסיבות אלה, מדגיש ביהמ"ש, הוכחו מעבר לכל ספק סביר כל רכיבי העבירה של נטילת שוחד על-פי סעיף 290 (א) לחוק העונשין, באשר לכל אחד מהנאשמים.
לאור האמור פוסק ביהמ"ש, כי הוכח שהנאשמים אשר קיבלו מתת לצורך הטיית תוצאות המשחקים היינו, לקחו שוחד על-מנת להשתמש בתפקידם כעובדי הציבור להשפיע על מהלך משחק הכדורגל בו שפטו ותוצאותיו.
"הנאשמים עשו זאת מתוך כוונה כי אותה פעולה של הטיית המשחקים תביא לכיסם את המתת המיוחל, לקחו את המתת ושילשלו לכיסם, כל אחד מהם 7,000 ש"ח, כל זאת עשו במסגרת מילוי תפקידם כשופטי כדורגל" הדגיש ביהמ"ש. כן הוכח מעבר לספק סביר, כי הנאשמים קשרו קשר יחד עם מעתוק ועם אלי כהן, לביצוע פשע, לקיחת שוחד. השוחד ניתן להם להטיית מהלכי המשחק, בהתאם להימור שנקבע מראש לפני המשחקים.
כעת נותר רק לראות מה יהיה גזר דינם של השופטים המורשעים שהעדיפו לקחת שוחד, ולהרוס משחקי כדורגל. יש לקוות כי עונשם יהיה מרתיע וקשה לבל יחזרו תופעות פסולות שכאלה במהרה למגרשי הכדורגל בארץ.
ת.פ 8654/03 מדינת ישראל נ' אמסילי ואח'
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה