"לבנק ישראל יכולת מוגבלת לטפל בזעזועים הצצים במשק קטן ופתוח"

"יש צורך לבסס את עבודת התשתית שהושלמה ושנדרשה לקיום עצמאותו בפועל של בנק ישראל על-ידי עידכון החוק המיושן של בנק ישראל משנת 1954. מדובר בתהליך שהחל בתיקון חשוב אחד שהוכנס ב-1985 ושאסר על בנק ישראל לתת הלוואות לממשלה למימון הוצאותיה. בכך נוצר הבסיס ההכרחי לניהול מדיניות ריבית, אשר קיבל תוכן נוסף לאחר מכן, עם ביטול מסגרות האשראי המיוחדות ושיעורי הנזילות הגבוהים". כך אמר היום נגיד בנק ישראל, דוד קליין, במפגש מיוחד שקיים איגוד הבנקים הזרים בישראל לציון יובל ה-50 לבנק ישראל.

"חקיקה אשר תבטיח את עצמאותו התיפעולית של בנק ישראל, לצד המשך ניהול המדיניות הכלכלית במתכונת של השנתיים האחרונות, תאפשר לבנק ישראל לשמור על שערי ריבית נמוכים, הדומים לאלו המקובלים במדינות המפותחות", הדגיש קליין בדבריו.

"בכך יוכל הבנק המרכזי לתמוך בצמיחה, תוך כדי שמירה על יציבות המחירים. המשמעות המעשית של הנסיונות הרבים שנעשו במשך השנים לשלול את עצמאותו של בנק ישראל על-ידי עידכון חלקי של חוק בנק ישראל, כדי לחייב אותו להוריד את הריבית, היא כי הריבית שנדרשה לשמירה על יציבות מחירים הייתה גבוהה יותר לאורך זמן".

קליין הוסיף וציין, כי "יכולתו של בנק ישראל לטפל בצורה אמינה בזעזועים, הצצים לעיתים במשק קטן ופתוח, מוגבלת. מדובר בנסיונות שכרוכים, לעתים, בהסרת אחריותה של הממשלה לצמיחת המשק והטלתה על בנק ישראל, נטול הסמכויות. אלה פגעו באמינותו של בנק ישראל והאריכו בשנים רבות את המעבר מאינפלציה ליציבות מחירים".

"ללא התשתית החוקית הנדרשת לתפקודו של בנק ישראל פתוחה האפשרות כי החוק המיושן ישונה, כך שיעקר את יכולתו למלא את תפקידיו, תאפשר לממשלה להטיל עליו כל תפקיד, לרבות תפקידים הסותרים זה את זה, ותשאיר אותו אחראי לתוצאות. לא מדובר בתסריט דמיוני; הוא כמעט התממש בפועל בשנת 2002. זהו מצב בלתי אפשרי לא רק לבנק ישראל אלא למשק כולו - למיגזר העסקי ולכלל האזרחים".

בין הגורמים המעודדים עדכון החוק המיושן לפיו פועל הבנק, מציין קליין את העדר הסתירה בין יציבות מחירים לצמיחה. "יציבות מחירים, בניגוד לאינפלציה, תומכת בצמיחה. היא מאפשרת ריביות נמוכות לכל הטווחים, ומקטינה אי-וודאות כרקע חיוני להחלטות השקעה", מדגיש קליין.

כמו כן, החוק המעודכן יאפשר לבנק ישראל לא להיות תלוי בממשלה בהפעלת כלי המדיניות לשמירה על יציבות מחירים: בנק ישראל יפעל על-פי שיקול דעתו בשוק ני"ע; יהיה חופשי בקביעת מסגרות העבודה מול הבנקים - שיעורי נזילות, פקדונות והלוואות; יתמוך בפעילותו הסדירה של שוק מט"ח, ללא מיגבלות מינהליות, במסגרת משטר של המירות מלאה של השקל.

"אי תלותו של בנק ישראל בממשלה תתבטא גם בהיבטים הבאים: עצמאות בהחלטות המתייחסות למאזן הבנק; קביעת תקציב הבנק; היכולת להעביר מתפקידו את הנגיד תישאר תלוייה רק בסיבות אישיות המוגדרות בחוק; תקופת כהונתו של נגיד תישאר 5 שנים אך הוא יוכל לכהן שתי תקופות בלבד", אומר קליין.

"כל עוד אין לממשלה תחליף הולם, ימשיך הנגיד למלא את תפקידו כיועץ כלכלי לממשלה, בעיקר בתחומים של האסטרטגיה התקציבית של הממשלה, עידוד ההשקעות - בעיקר בתשתית, המדיניות הכלכלית-חברתית לעידוד הצמיחה, הגדלת שיעור התעסוקה, צימצום ממדי העוני והשינויים המיבניים הנדרשים לשיפור המבנה התחרותי של המשק בכלל ושל המערכת הפיננסית בפרט". סיכם קליין.