צעירה יהודיה אשר התחבאה מאש הנאצים בגטו ורשה ב-1943 הצליחה לנהל יומן אישי ובו תיארה את מאבק ההישרדות בשישה עמודים - ככל הנראה השריד היחיד מתקופת מרד גטו ורשה.
סוכנות הידיעות איי.פי מדווחת (ד', 8.12.04), כי דפי היומן שנמצאו הם חלק מאסופה של מכתבים, פתקים וניירות שנמצאו לאחר המלחמה ונאספו על-ידי אדולף-אברהם ברמן, ניצול הגטו וממנהיגי המרד אשר עלה לארץ לאחר המלחמה. ברמן תרם את המסמכים במהלך שנות ה-70 למוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות ולאחרונה גילו מומחים במוזיאון את חשיבות הדפים שברשותם - בטרם הוצגו לציבור הרחב - מדובר למעשה במסמכים היחידים שנכתבו בזמן המרד כאמור.
מרד גטו ורשה היה המרד הגדול ביותר בתקופת השואה והוא מסמל את ההתנגדות היהודית בשואה. במרד נטלו חלק כל תושבי הגטו. גירוש היהודים מהגטו החל ב-1942 למחנה ההשדמה טרבלינקה. המורדים בגטו הקימו גטו נוסף - מתחת לאדמה בו הסתתרו עם ילדיהם ונשיהם במהלך המרד. הגטו החזיק מעמד כמעט חודש עד לחיסולו הטוטאלי.
היומן שנמצא מאפשר הצצה לתשעה ימים במהלך הלחימה בגטו, בהם חיה המחברת, אשר לא רשמה את שמה, על קערת מרק וכוס קפה ביום, בזמן שבחוץ שורפים הנאצים את הבתים. "הגטו בוער זה היום הרביעי", היא כותבת. "ניתן לראות רק ארובות עשן ושלדים שרופים של בתים. ברגע הראשון המראות מעלים בך צמרמורת נוראה", כתבה בפולנית על נייר משובץ ועליו שרטוט של מקום המסתור.
הכותבת מציינת כי היא חברה בארגון נוער יהודי - מה שמצביע על גילה, ככל הנראה בסוף שנות העשרה של חייה או תחילת שנות העשרים. היא חייתה עם מספר יהודים במרתף בית בו הסתתרו מהנאצים, אשר שרפו את הבית מספר פעמים. באחת ההצתות נשרף מקום מחבואם של הדיירים והדיירים נמלטו למרתף בו הסתתרה הכותבת - והגבירו את הסכנה. ביומן מספרת הנערה, כי נאלצה לחלוק את יצועה עם ילדה קטנה שהקשתה על שנתה.
גורלה של הנערה אינו ידוע. "כל מה שנשאר לנו הוא רק מקום המחבוא שלנו", היא כותבת. "מובן שהוא לא יהיה בטוח עוד זמן רב... אנו חיים את היום, את השעה, את הרגע".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה