היועמ"ש: בסוגיות ממוניות יש להכיר בבני זוג הומוסקסואלים

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הודיע (ד', 8.12.04) כי החליט לשנות את הגישה בפרקליטות בכל הנוגע לסוגיות ממוניות של בני זוג הומוסקסואלים, ביחס לעמדת קודמו בתפקיד, אליקים רובינשטיין. עמדה חדשה זו תוצג מעתה בפני בתי המשפט הדנים בנושאים אלה.

מזוז הודיע, כי עמדתו העקרונית היא שיש להבחין, לצורך הכרה בבני זוג מאותו מין, בין סוגיות ממוניות והסדרים פרקטיים אחרים, בהן המגמה צריכה להיות פרגמטית וגמישה, ברוח הזמן והמציאות המשתנה, לבין סוגיות של יצירת סטטוס אישי חוקי חדש, המחייבות גישה זהירה יותר, ושהן בדרך כלל עניין למחוקק.

בהתאם לעמדתו זו, מזוז הנחה את הפרקליטות, סמוך לאחר שנכנס לתפקיד, להסכים לערעור שהוגש בנוגע לאי מתן פטור ממס שבח ומס רכישה בהעברת דירה בין בני זוג מאותו מין המתגוררים באותה דירה, כפי שנהנים מפטור זה בני זוג נשואים או ידועים בציבור (ע"א 5178/03).

לא לערער על ההחלטה להכיר בזוגות חד-מיניים לצורך ירושה

בנוסף, הנחה מזוז שלא להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מהשבוע שעבר, לעניין תחולת חוק הירושה על זוגות חד-מיניים [ע"א (נצ') 3245/03], משום שהפרשנות שניתנה על-ידי שופטי הרוב מקובלת עליו, ועולה בקנה אחד עם המגמה בפסיקה בתחום הנידון.

השופטים קבעו שם, כי "אין שוני בין בני זוג בני אותו המין ובין זוגות בני המין השונה ככל שהדבר נוגע לחיי השיתוף", וכן ש"הפירוש לפיו גם בן זוג בן אותו המין יכול לרשת את בן זוגו, ככל בן זוג בן המין האחר היורש על-פי דין את בן זוגו, הינו פירוש המקדם את השוויון והשולל את ההפלייה".

מזוז מפרסם כעת את עמדתו, בעקבות ביקורת חריפה שספג בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, שאישר בשבוע שעבר הסכם ממון בין שני גברים. מזוז מבהיר, כי בתיק זה הוגשה עמדת היועץ בחודש מרס 2003, כשנה לפני כניסתו לתפקיד, ולפיכך מדובר בעמדתו העקרונית של אליקים רובינשטיין שספגה ביקורת.

ביהמ"ש שוב מאשר הסכם ממון בין בני זוג הומוסקסואלים

בהחלטה האמורה, דחה השופט יהודה גרניט על הסף את עמדת היועץ, ואף מתח ביקורת חריפה על "חד-צדדיותה". אגב, בניגוד למה שהוצג בתקשורת, אין מדובר בהחלטה תקדימית ובתי המשפט לענייני משפחה כבר אישרו לפחות שלוש פעמים בעבר הסכמי ממון בין בני זוג מאותו מין.

בפני בית המשפט ברמת גן הובאה בקשתם של שני גברים החיים יחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף מזה כ-19 שנים, כאשר איש מהם אינו נשוי לאחר. ק' צ' ו-י' מ' החליטו להרחיב את התא המשפחתי שלהם ולממש את רצונם להיות הורים. לשם כך, נישא אחד מהם, באופן פיקטיבי ולזמן קצר בלבד, לאם פונדקאית, וזו ילדה להם תאומים. השניים הצהירו, כי אם התאומים מגדלת אותם, כאשר בני הזוג מהווים לטענתם, שותפים מלאים לגידולם ולסיפוק צרכיהם ושניהם מהווים דמויות הוריות לתאומים, ביחד עם אמם של התאומים.

הסכם הממון שלהם כולל הסדר של היחסים הרכושיים בעת החיים המשותפים ולעת פרידה או מוות, גידול התאומים, פרנסתם וחינוכם בתקופת החיים המשותפים והמשך גידולם והדאגה לצרכיהם על-ידי י', למקרה מותו של ק'.

חוק יחסי ממון אינו חל על זוגות חד-מיניים

במקור, ביקשו השניים מבית המשפט באמצעות עו"ד אירית רוזנבלום, לאשר את הסכם הממון על-פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ואולם, רובינשטיין קבע בעמדה שהגיש לבקשת השופט, כי פסק הדין עליו התבססו המבקשים (הלכת "זמר" - רע"א 6854/00) מאפשר "לאשר הסכם בין בני זוג שהינם ידועים בציבור והם גבר ואישה, אך לא שינה את יתר ההלכות שצויינו בעמדתינו שניתנה לפני בית משפט נכבד זה".

בני הזוג הגישו בקשה מתוקנת המסתמכת על סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, לפיו לבית המשפט סמכות ב"כל עניין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין".

רובינשטיין סבר מנגד, כי סעיף 2(1) לחוק קובע שני תנאים "כדי שתובענה אזרחית תיכנס למסגרת סמכותו של בית משפט לענייני משפחה, וניתן יהיה לאשר הסכם וליתן לו תוקף של פסק דין מכח סמכות זו. האחד - קיומו של סכסוך בין הצדדים, והאחר היות הצדדים בני משפחה".

השופט גרניט קבע, כי בית המשפט העליון כבר דחה בעבר את עמדת היועץ וקבע בפרשת "זמר" שלעניין סמכות בית המשפט, אין הבדל "בין אישור הסכם השם קץ לסכסוך, לבין אישורו עוד בטרם התגלע סכסוך, באופן העשוי לצמצם את הסיכוי להיווצרותו של סכסוך כזה בעתיד", וכי מטרת שני החוקים האמורים "אינה יצירת הבחנה בין בני זוג נשואים לאלה שאינם נשואים, כי אם מתן כלים לצדדים להגיע ביניהם להסכמה, התואמת אמות-מידה שיפוטיות ועשויה להיות יציבה יותר מזו שבהסכם אשר לא הוגש לאישור".

ביהמ"ש: "בן זוגו" - כולל גם גבר"

עוד טען היועץ לשעבר, כי המושג "בן משפחתו" שבסעיף 1(2)(א) לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, מתייחס אך ורק לבני זוג שהם גבר ואישה, וזאת נוכח לשון החוק הקובעת כי "בן זוגו - לרבות הידועה בציבור כאישתו". השופט גרניט דחה אף עמדה זו, וקבע כי "תוצאת בחינה לשונית של החוק אינה עולה בקנה אחד עם פרשנותו של בא-כוח היועמ"ש, אלא להיפך, לשון החוק מלמדת כי היא אינה מבחינה בין המינים".

השופט גרניט הסביר את עמדתו: "החוק משתמש בלשון זכר במונחים 'בן משפחתו' ו'בן זוגו'. במידה והמחוקק היה רוצה לייחד את סמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה רק לבני זוג דו-מיניים, היה עליו לנסח את סעיף 1(2)(א), לפחות כך: 'לעניין פסקה זו - 'בן משפחתו' - 'בת זוגו לרבות הידועה בציבור כאשתו'. אולם המחוקק בחר לנסח ביטויים אלה בלשון זכר".

"לפיכך", הוא מסיק, "מלשון החוק לא רק שלא ניתן לקבוע כי המחוקק התכוון ש'בן משפחתו' של הגבר היא אישה, אלא להיפך, ש'בן משפחתו' של הגבר, הוא גבר (והוא הדין לגבי 'בן זוגו לשעבר'). תימוכין לדבריו, מצא השופט בחוק הפרשנות, הקובע כי "האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך".

יש לציין, אגב, כי הכנסת דחתה במפורש הצעת חוק של חבר הכנסת אבשלום וילן, שביקש לתקן את החוק כך שבהגדרת "בן משפחתו" יבוא "בן זוגו מאותו מין". אולם עובדה זו אינה מפריעה לבתי המשפט לפסוק כפי שהם פוסקים, כאשר השופט גרניט מציין כי "אין צורך להמתין שהכנסת תתקן את החוק".

ביהמ"ש: "היועץ רובינשטיין אטם עיניו ואוזניו למציאות"

כאן עבר השופט גרניט למתקפה נגד עמדת היועץ. "בא-כוח היועהמ"ש אוטם את עיניו ואת אוזניו למציאות המתרחשת כיום, הן בישראל והן בעולם המערבי כולו - מציאות ההולכת ומתרחבת, של חיי משפחה המתקיימים בין זוגות חד-מיניים, החיים ביחד במשק בית משותף; במדינות לא מעטות - כמו הולנד, דנמרק, שוודיה, נורבגיה, איסלנד גרמניה, וורמונט (בארה"ב), צרפת, ניו-זילנד, הונגריה, בלגיה, גרינלנד, שתי מדינות באוסטרליה - קיים חוק המשווה את הזכויות של הזוגות ההומוסקסואלים והלסביות לזכויות של הזוגות הדו-מיניים".

"במדינות מסויימות - כמו הולנד, קנדה, מדינת מסצ'וסטס, ספרד - ניתן למערכת יחסים זוגית כזו לגיטימציה והם יכולים אף להינשא, לגדל ילדים ואף לאמץ ילדים ובודאי לעשות ביניהם הסכמים".

"ושוב עולה התמיהה", הוא מוסיף, "מדוע היועץ המשפטי לממשלה נלחם, באופן כה חד-צדדי, את מלחמתם של בעלי האידאולוגיות השמרניות ואינו נלחם את מלחמתם של המופלים לרעה, כדי למנוע את ההפלייה, כמו הזוגות החד-מיניים".

"תמוה בעיני כי בא-כוח היועץ רואה את עצמו כ'שומר החומות' בנושאים רבים של ענייני המשפחה ואוטם את אוזניו משמוע ומכסה את עיניו מלראות את שינויים החלים בחברה הישראלית שבימינו, בה מתקיימים יחסים זוגיים ומשפחתיים באופנים שונים, כמו יחסים בין ידועים בציבור, משפחות חד-הוריות, משפחות בני אותו מין והן לגבי נושאים אחרים כמו 'חשש לממזרות'".

היועמ"ש היה צריך להציג את מכלול השיקולים

השופט גרניט המשיך בביקורת הקשה כלפי היועץ לשעבר. "מצופה מיועץ משפטי לממשלה בחברה דמוקרטית, כי הוא יפעל להתאמה בין המשפט לבין מציאות החיים, כי הוא יגן על זכויותיהם של כל בני החברה, תהיה נטייתם המינית אשר תהיה, כי הוא יהיה ער למציאות הקיימת והמתפתחת בחברה ולא ישמש לפה, באופן אוטומטי, לבעלי אידאולוגיות שמרניות המתנגדות למתן כל זכות לאלה מבני החברה שנטייתם המינית המוצהרת, שונה מזו של בעלי האידאולוגיה השמרנית".

"הצגת עמדה חד-צדדית ובלתי מנומקת על-ידי בא-כוח היועמ"ש", ציין השופט, "לפיה 'המחוקק לא נתן את דעתו ליצירת משפחה המורכבת מצמד בני אותו מין. מוסד חברתי משפטי זה, אינו מוכר כלל ועיקר בדין הישראלי', ולכן יש לשלול מהמבקשים את האפשרות שניתנת לכל בני משפחה אחרים לאשר הסכמים על-פי סעיף 3(ג) הנ"ל, עומדת בסתירה לחובתו של היועץ, לפרוס בפני בית המשפט את מכלול השיקולים, על-פי עקרון השוויון, ולנמק מדוע יש להפלות לרעה את הזוגות החד-מיניים".

בסיום החלטתו, שלח השופט גרניט עקיצה לעבר מי שיושב היום בבית המשפט העליון: "יש להזכיר, כי לו עמדת היועץ המשפטי לממשלה היתה מתקבלת, גם בני-זוג ידועים בציבור לא היו זוכים להכרה בדין הישראלי, לפיכך יש בסיס סביר להנחה כי בעוד כמה שנים יהיה היחס לעמדתו של בא-כוח היועץ בענין אישור הסכם בין זוג חד-מיני, כפי שמתייחסים כיום לעמדתו בענין אישור הסכמים בין הידועים בציבור".

חברי כנסת מהשמאל מברכים על עמדת מזוז

חבר הכנסת רומן ברונפמן (מרצ-יח"ד) בירך על ההנחיות החדשות של מזוז. "הנחיותיו מהוות סימן דרך במאבק של הקהילה ההומו-לסבית לשוויון זכויות מלא, כפי שחייב להיות במדינה דמוקרטית מתוקנת, בכך שהן מרחיבות את המושג 'התא המשפחתי'.

חברת סיעתו, זהבה גלאון, בירכה אף היא על שינוי "המדיניות הבלתי נסבלת והבלתי אנושית שהפלתה לרעה זוגות חד-מיניים". לדבריה, "מדינה נאורה אינה יכולה להבחין בין זוגות הטרוסקסואלים לזוגות חד-מיניים ומוטלת עליה החובה להגן על ערך השוויון ועל זכותו הבסיסית של כל אדם להקים תא משפחתי. על היועץ להנחות את שר הפנים הבא לשאוף לאימוץ הנחיות אלו".

חבר הכנסת רוני בריזון (שינוי) אמר, כי "מייד עם כניסתי לתפקיד חבר כנסת, הנחתי על שולחן הכנסת חוקים בעניין זה. הצעות החוק דרשו שוויון מלא לזוגות בני אותו מין בענייני פיצויים וירושה. אני מאוד שמח שהיועץ המשפטי לממשלה אימץ את השקפת העולם שלי, המבקשת להבטיח שוויון שווה ומלא לבני זוג מאותו מין".

תמ"ש 6960/03

צילום: גישה מתירנית. היועץ מזוז

צילום: ספג ביקורת קשה מביהמ"ש לענייני משפחה. רובינשטיין [צילום: בוצ'צ'ו]