''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
29°
ירושלים 29°
חיפה 27°
באר שבע 28°
אילת 31°
מדורים
שימושי PLUS

משרד הבריאות בבריטניה הורה להפסיק ניתוחי עיניים בלייזר

חשש גדול לסיבוכים בטווח הארוך; הבעלים של מכוני Care: לנו ידוע על 95% הצלחה ואף תביעה על עיוורון

יפעת גדות
כ"ג כסלו התשס"ה
t
t

'כלב השמירה' של משרד הבריאות הבריטי הורה לעצור את ניתוחי הלייזר בעיניים בשירותי הבריאות הלאומיים בשל הדאגה לבטיחות החולים בטווח הארוך.

בעקבות סקירה, שארכה כשנה בבריטניה, של 'המוסד הלאומי למצויינות רפואית' (Nice) הגיעו למסקנה כי "העדויות הקיימות בנוגע לבטיחות הטיפול אינן מצדיקות את השימוש הנרחב בו בשירותי הבריאות".

כשהם מתפתים להבטחות של "חופש" מהרכבת המשקפיים ועדשות המגע, לפחות 100,000 בני אדם בשנה בבריטניה משלמים כעת בין 2,000-3,000 דולר לניתוח קוסמטי בעיניים כדי לתקן קוצר ראייה.

רשתות כמו 'Boots', המוכרת את עסקי ניתוחי העיניים שלה ל-'Optical Express', נהגו לטעון כי "לא ידוע להן על תופעות לוואי בטווח הארוך או על סיבוכים כלשהם" בעקבות ניתוח הלאזיק. חברה אחרת - Ultralase, התפארה ב-98% אחוזי הצלחה.

למרות זאת, מסמך מ-Nice, שיפורסם ב-15 בדצמבר, מציין כי המסקנה היא כי "קיים חשש לגבי בטיחות ההליך בטווח הארוך, והעדויות הקיימות אינן מספיקות כדי לתמוך בשימוש בניתוח ללא הסדר הסכמה מיוחד עם שירותי הבריאות הלאומיים".

בעוד הדוח מודה כי ניתוח לייזר אכן מסייע לאנשים עם קוצר ראייה מתון או קל, אין ראיות ברורות התומכות בטענות כי מדובר בהליך בטוח כפי שטוענות חברות רבות. Nice מציינת כי בקוצר ראייה ניתן לטפל בצורה בטוחה על-ידי משקפיים ועדשות מגע, ומכאן ש"טיפול חלופי חייב להיות בטוח ביותר כדי להתאים לשימוש".

'הארגון להגנה רפואית' - חברת הביטוח הגדולה ביותר לרופאים בבריטניה, דיווחה על עלייה של פי שניים במספר התביעות נגד מרפאות המציעות ניתוחי עיניים בלייזר מאז 1998. כמו-כן קיימות עדויות רבות כי מרפאות רבות הביעו טענות יומרניות שהובילו לציפיות מוגזמות ולאכזבות. בשנה שעברה העיתון האמריקני לרפואת עיניים דיווח כי שיעור הכשלון בניתוחי עיניים היה אחד מכל עשרה, ולא אחד מכל 1,000 כפי שפורסם על-ידי החברות השונות בהרחבה.

איגוד הצרכנים הבריטי הזהיר בעבר כי אנשים העוברים ניתוח "מהמרים על ראייתם" וכמו-כן נתגלה כי חלק מהמרפאות אינן מדגישות את האפשרות לתופעות לוואי עד לאחר שהחולים חתמו על הטיפול.

'Boots' ספגה ביקורת בשנה שעברה על-ידי הרשות לסטנדרטים בפרסום (ASA) על כך שנתנה את הרושם כי כל מי שעובר טיפול בלאזיק לא יזדקק יותר למשפקיים ולעדשות מגע וכי הסיבוכים מהניתוח הופיעו רק באמריקה.

אחד הסיבוכים האפשריים, התנפחות של הקרנית, יכולה לגרום לחולים להזדקק בשלב מאוחר יותר להשתלת קרנית. Nice, הקולג' המלכותי של רופאי העיניים בבריטניה וארגון המזון והתרופות האמריקני זיהו יותר מ-20 סיבוכים אפשריים.

ובישראל - ריקי מינצר, סמנכ"ל ובעלים של רשת Care, מעלה כבר בתחילת דבריה את השאלה "מדוע בריטניה התייחסה רק לשירותי הבריאות הממשלתיים"? לדבריה, התשובה אינה מקרית. בשירותי הבריאות הממלכתיים התקציב דל ומכאן גם שהאפשרות לרכישת ציוד חדשני והעסקת רופאים מומחים היא בעייתית ולכן גם החשש בבריטניה מהניתוחים המבוצעים במרפאות אלו.

לדברי מינצר, סיכויי ההצלחה בניתוחים אלו הם 95%. היא מדגישה כי "אין אפס סיכוי... כדי לחיות עם אפס סיכוי כדאי לרדת למקלט ולהשאר שם...". ובכל זאת לשאלה מהם הסיבוכים האפשריים היא עונה כי מדובר למעשה בסיבוכים מתונים:

אחד הסיבוכים מהניתוח הוא דלקת בה ניתן לטפל באנטיביוטיקה. סיבוך נוסף הוא סינוור לילה זמני. כיום ניתן למנוע על-ידי אבחון נכון את אותם מקרים שהיו בעבר של סינוור לילה קבוע ותוצאת האבחון בהחלט נמסר למטופלת, בפה ברורה, כדי שיוכל לשקול האם הניתוח אכן מתאים לו.

הסיבוך הקשה והנדיר ביותר, לדבריה, עלול לגרום להשתלת קרנית. מינצר מציינת כי ידועים לה רק על שני מקרים כאלו בארץ. בעבר פנתה חברת Care לחברת הביטוח מדנס כדי לבדוק האם טיפלו בתביעות של אנשים שהתעוורו כתוצאה מניתוחי הלייזר. לדבריה - לא היו דיווחים על תביעות כאלו.

מינצר מעלה את השאלה מדוע לא מזהירים מפני הרכבת עדשות מגע לאחר שידוע כי ישנם מקרים בהם הרכבת העדשות גורמת לסיבוכים, זאת לעומת הניתוחים לתיקוני ראייה הקיימים כבר 30 שנה.

לאלה באיזה שלב מסבירים למטופלים את הסיבוכים האפשריים מהניתוח עונה מינצר, כי כל מטופל נכנס כבר בפגישה הראשונה לחדר בו הוא צופה במצגת, מעודנת אמנם ("אין לנו כוונה להבריח את הלקוחות") על כל תהליכי הניתוח. בשלב הזה מוצגים גם הסיבוכים האפשריים. הרופא, עימו נפגש המטופל לאחר מכן, חייב לדווח על כל סיבוך ולו הנדיר ביותר. גם במהלך הפגישה עם הרופא מתבונן המטופל במצגת - בעברית פשוטה.

מינצר מציינת, בהגינות יש לומר, כי לדעתה כל המתחרים בארץ מספקים שירותים בטוחים וטובים והיא לא נתקלה מעולם בשרלתנות בתחום.

לשאלת Nfc מי אחראי על בחינה מחודשת של מחקרים חדשים, עונה מינצר כי ישנו צוות רופאים הקובע האם להכניס שיטות מיוחדות או טיפול תרופתי חדש. צוות הרופאים נוסע לכנסים, מנוי על עיתונים רפואיים והם המחליטים הבלעדיים בנושא.

מינצר מסכמת "שביעות הרצון של הלקוח חשובה ביותר. אין לנו כוונה לגדוע את הענף עליו אנו יושבים".

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה