חגיגות השכר נמשכו בסקטור הציבורי גם בשנת 2000. כך עולה מדין וחשבון שהגיש לכנסת הממונה על השכר במשרד האוצר, יובל רכלבסקי. הדוח מתיחס ל-691 גופים המבוקרים על-פי החוק.
על-פי הדוח, בשנת 2000 אומנם נרשמה ירידה בחריגות השכר. חברות רבות שחרגו, הקפידו עתה לשמור על מסגרות השכר שנקבעו. הדבר מוסבר במעקב והפיקוח מצד הממונה על השכר. על-פי הדוח, חריגות שכר נמצאו ב-19% מהגופים המבוקרים, לעומת 21% בשנת 1999, ולעומת 40% בשנת 1998.
חברת החשמל, לדוגמא, שהיתה במשך שנים דוגמא רעה לחריגות, לא נכללת עתה ברשימת החברות החורגות. ואולם, חברת החשמל שומרת עדיין על מקום ראשון כשיאנית השכר לבכירים. כל אחד מעשרת הבכירים קיבל ב-2000 גמול ממוצע בסך 48,647 ש"ח לחודש (עלות בסך 65,364 ש"ח). 280 עובדים בכירים בחברה (חלק גדול מהם מהנדסים) קיבלו גמול חודשי בסך 37 אלף ש"ח.
בנק ישראל - והנגיד בראשו, ד"ר דוד קליין - מעניק הטבות ותנאי שכר מפליגים לעובדיו. על-פי הדוח, 8 הבכירים בבנק ישראל קיבלו ב-2000 גמול כולל בסך 46,855 ש"ח לחודש (61,710 ש"ח במחירי עלות). 140 העובדים הבכירים קיבלו 37 אלף ש"ח לחודש.
בתי הזיקוק מעניקים גם הם שכר גבוה יחסית לבכירים: 43,034 ש"ח לחודש, בממוצע (55,573 ש"ח לחודש במחירי עלות), שולמו ל-24 הבכירים; ל-14 מבכירי התעשיה האוירית שולמו 41,506 ש"ח לחודש בממוצע (51,383 במחירי עלות); ל-3 מבכירי אלתא שולם גמול בסך 38,506 ש"ח לחודש בממוצע (46,822 במחירי עלות).
בדוח ניתן ביטוי גם לשיאני השכר לפי תפקידים: טייס בתעשיה האוירית קיבל גמול בסך 63,978 ש"ח לחודש; בכיר ברשות שדות התעופה קיבל גמול בסך 59,324 ש"ח לחודש; ומנהל עבודה ברשות הנמלים והרכבות קיבל גמול בסך 58,424 ש"ח לחודש.
במסיבת עיתונאים שערך רכלבסקי, עם מסירת הדוח השנתי, יצא רכלבסקי בהתקפה קשה כנגד בנק ישראל והציע "לעשות סדר בבנק ישראל", במטרה להבטיח שהסכמי השכר בבנק יהיו כפי שמקובל בסקטור הציבורי.
רכלבסקי ציין, כי אומנם אין מדובר בחריגות שכר, אלא שהשכר הניתן ל-140 עובדים בכירים בבנק ישראל נעשה במסגרת הסכמי שכר ישנים, וכך יוצא שניתנות במסגרת הבנק הטבות גדולות לעובדים שאינן מקובלות כיום. כדוגמא הוא ציין, כי בבנק ניתן לעובדים גמול השתלמות בשיעור כפול מזה המקובל בשירות הציבורי. ההטבה ניתנת לכל עובדי הבנק, וזאת בשעה שבסקטור הציבורי מקובל ליתן הטבה זו רק לעובדים אקדמאים. הוא ציין עוד, כי עובדי הבנק מקבלים תשלום בגין שעות נוספות גלובאליות, וזאת למרות שתוספת זו צריכה להינתן בגין שעות עבודה נוספות אמיתיות.
רכלבסקי גילה, כי הוא פנה לשר האוצר סילבן שלום, וביקש לקיים פגישה כדי לדון בשכר המופרז המשולם בבנק. הוא ציין, כי מדובר בתופעה לא רצויה, ולכן צריך לטפל בה. הוא הדגיש, כי אין מדובר בנגיד עצמו, אלא בהנהגה המקצועית של בנק ישראל.
להלן חלק מדוח הממונה על השכר:
פירוט הממצאים (ציטוט):
בסיכום כולל, נתקבלו עבור שנת 2000 נתונים על כ-230 אלף עובדים שהועסקו בכ-198 אלף משרות מלאות.
עלות העסקת העובדים לשנת 2000 הגיעה לכ-32.6 מיליארד ש"ח וללא עלויות מעביד לכ-26 מיליארד ש"ח.
בגופים שנבדקו עפ"י נתוני הדוח שהוגש היום, השכר הכולל של בעלי תפקידים עלה בממוצע בין שנת 1999 ל-2000 ב-3.82% ריאלית ובין עובדי הדירוגים עלה השכר ב-2.14% ריאלית (אוכלוסייה קבועה).
המגזרים הבולטים בעליית שכר בקרב בעלי תפקידים הנם: חברות עירוניות, עם עלייה של 5.75% וגופים נתמכים, עם עלייה של 5.18% (אוכלוסייה קבועה).
בקרב עובדי הדרוגים, הסקטורים הבולטים בעלייה הם: החברות העירוניות, שבהם עלה השכר ריאלית ב-4.78% והמועצות הדתיות, בהם עלה השכר ב-4.71% ריאלית (אוכלוסיה קבועה).
בדוח מופיע פירוט של בכירים ששכרם עלה בשנת 2000 על מה שנקבע לכל גוף עפ"י גודלו, ועבדו 12 חודשים ב-0.75 משרה ומעלה וכן על עובדים בעלי שכר גבוה על-פי הקריטריונים שפורטו בשאלון לגופים.
חשוב לציין כי מדובר בדוח סטטיסטי והתנהגות הממוצעים בכל גוף אינה בהכרח משקפת את שכר העובדים, ואף לא את שונות השכר באותו דירוג.
כדי להגיע לדיוק מרבי בנתונים המפורסמים, נעשית בדוח אבחנה בין השכר השוטף (ללא תשלומים רטרואקטיביים, תשלומים בגין פרישה ועלויות מעביד) לבין נתוני עלות ההעסקה הכוללת לשנת הדוח.
עפ"י הממצאים, שכרם החודשי של בעלי התפקידים עמד בממוצע על 21,251 ש"ח ושכר עובדי דרוגים על 9,689 ש"ח לעובד במשרה מלאה. (אוכלוסיה קבועה).
בין בעלי התפקידים, השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בגופים הנתמכים: 27,540 ש"ח.
בקרב עובדי הדירוגים השכר הגבוה ביותר בממוצע היה בקרב החברות הממשלתיות 14,458 ש"ח.
בחלקו השני של הדוח מופיע לכל גוף פירוט החריגות לכאורה (שינוי שכר מעבר ל-3%).
בבדיקה ראשונית עולה כי ב-127 גופים קיימות חריגות לכאורה (19% מתוך 672 גופים שדווחו בשנים 1999-2000). ירידה של 3.44% לעומת שנת 1999 וירידה מצטברת של כ-70% בין השנים 1995 ו-2000.
כחריגה לכאורה מוגדר מצב בו שכרו של בעל תפקיד, או השכר ששולם לעובד דרוג מקצועי מסוים בגוף עלה בין 1999 ל-2000 ב-3% או יותר, מעבר לעליית שכרם של עובדים מקבילים בשירות המדינה. מדובר בשיעורי השינוי משנה לשנה בלבד, ללא התייחסות לחריגות שכר שנצברו במשך השנים.
מינואר 2000 ועד היום שלחה יחידת האכיפה כ-320 מכתבי שימוע ועל בסיסם קיבל הממונה על השכר למעלה מ- 250 החלטות.
בהכנת הדוח השתתפו: שמואל נחמני מנהל אגף בכיר לאכיפת שכר, פולה גרין, גילה אמונה ואורלי אדרי מאגף השכר.
אמצעי אכיפה בהם נקט הממונה בשנת 2001:
1. ביוני 1997 הוקמה על פי החלטת ממשלה יחידת אכיפה לטיפול בחריגות שכר הן במשרד המשפטים והן באגף הממונה על השכר והסכמי עבודה.
החלטות הממונה על השכר מתקבלות תוך שיתוף פעולה הדוק עם פרקליטות המדינה ומסתייעת רבות גם באגף לשכר וכח אדם ברשומ"ק אשר במשרד הפנים. שיתוף הפעולה והקשר הרצוף עם פרקליטי יחידת האכיפה נובע מהמטרה שהצבנו לעצמנו בקבלת החלטות שיעמדו באמות המידה הגבוהות ביותר מבחינה ציבורית ומבחינה משפטית ואכן בשנת 2001 ניתנו מספר פסקי דין המאשרים את החלטותיו של הממונה. תמצית מ-3 פסקי דין שניתנו בבתי הדין לעבודה בת"א, חיפה ובאר-שבע יפורטו בפרק ד'.
2. במהלך שנת 2001 נשלחו כ-120 מכתבי שימוע ונתקבלו כ-100 החלטות שמשמעותם חסכון הנאמד במליוני ש"ח במונחים שנתיים ובעשרות מליוני ש"ח במונחים אקטואריים. בין מקבלי מכתבי השימוע היו בכירים בחברת הפחם ובכירים לשעבר בביטוח הלאומי. כמו כן נערכו ביקורות יסודיות במספר רשויות כגון: ירושלים, ראשון לציון, נתניה באר-שבע, קרית גת, אור יהודה, ראמה, ריינה, טורעאן, פסוטה ועוד (בחלק מהרשויות הביקורת טרם הסתיימה).
כמו כן נערכה בדיקה משותפת בחברת החשמל בשיתוף עם רשות החברות הממשלתיות. תוצאות הבדיקה נשלחו לחברה להתייחסות ותוצאותיה יפורסמו בסיומה.
3. הביקורת ברשויות המקומיות התמקדה בעיקר בבדיקת יישום ההסכם הקיבוצי מיום 3.3.99.
יצויין כי במספר רשויות טרם הפנימו את העובדה כי נחתם הסכם קיבוצי ביום 3.3.99 בין מרכז השלטון המקומי וההסתדרות שקיבל את אישור הממונה על השכר ועיקרו הסדרת נושא חריגות השכר בשלטון המקומי ואנו רואים זאת בחומרה רבה.
4. בדיקה מקיפה נערכה לגבי תנאי ההעסקה של הרופאים הוטרינרים ברשויות המקומיות ולגבי חלק מהרופאים הוטרינרים הפעילים והגימלאים התקבלו החלטות ממונה. הבדיקה בסקטור זה נמשכת.
5. הוצאו מכתבי שימוע לרוב היור"ים של הועדות לתכנון ובנייה בצפון ובמרכז. בדיקה זו נעשית תוך שיתוף פעולה הדוק עם הממונה על השכר ותנאי שירות בגופים נלווים במשרד הפנים.
6. יודגש כי חלק ניכר מהחלטות הממונה על השכר בשנת 2001 התבססו על עקרונות ההסכם הקיבוצי מיום 3.3.99 (שאינו מתייחס לתנאי פרישה לגמלאות), אך נתקבלו גם החלטות לגבי גימלאים ברשויות המקומיות ובאיגודי ערים וכן החלטות בחברת הפחם ובחברות עירוניות.
7. הסכומים המופיעים בטבלה בהמשך הינם סכומים משוערים על פי הנתונים שיש בידינו. הנתונים המדוייקים של סכומי ההשבה, החסכון השוטף והחסכון האקטוארי יכולים להימצא רק בגופים עצמם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה