האלוף חלוץ מבהיר לבג"צ: "ביקשתי למלא את חובתי ולגבות את פקודיי"

"על-מנת שלא להעמיד את פקודיי בחזית המהומה התקשורתית [סביב ההפצצה בה נהרגו פלשתינים יחד עם המחבל סלאח שחאדה], ועל-מנת שהחיצים הנורים לא יכוונו אליהם, החלטתי לעמוד כחיץ בינם ובין המתלהמים כנגדם". כך מסביר (יום ה', 2.12.04) לבג"צ סגן הרמטכ"ל, האלוף דן חלוץ, את הדברים שאמר בראיון לתקשורת לאחר חיסול המחבל סלאח מוסטפא שחאדה, לפני יותר משנתיים בעזה.

כזכור, בצעד חריג (ויש האומרים תמוה), הורה בג"צ לסגן הרמטכ"ל להביא בפניו את עמדתו ביחס לדברים שצוטטו בשמו בעיתונות. "אנו מצפים לקרוא באותה תגובה לא רק אישור או הכחשה של הדברים שיוחסו לו, אלא גם את עמדתו הערכית של המשיב לגבי האמירות שעל-פי הנטען הובאו מפיו", הבהירו השופטים לוי, נאור ועדיאל בהחלטתם.

סלאח שחאדה, מחבל בכיר בחמאס, חוסל לאחר שמטוס חיל האוויר הטיל פצצה במשקל טונה, שהביא גם להריגתם של 14 אזרחים פלשתינים.

האלוף חלוץ, שהיה אז מפקד חיל האוויר, צוטט בראיון לעיתון "הארץ" כמי שאמר לטייסים שלו: "חבר'ה, תישנו טוב בלילה. גם אני, אגב ישן טוב בלילה. הביצוע שלכם היה מושלם. מעולה... אני קובע שכל מה שהתרחש טרום הביצוע עומד במבחן המוסרי שלי ומעוגן עמוק בתוך המעטפת". כשנשאל "מה אתה מרגיש כאשר אתה משגר טיל לעבר בניין מגורים?", אמר האלוף חלוץ כי הוא חש מכה קלה בכנף האחורית של המטוס וכעבור רגע זה עובר. ההתבטאות עוררה תגובות רבות, והשנה אף הוגשה עתירה לבג"צ על-ידי קבוצה של סופרים ואנשי רוח, שדרשו למנוע את מינויו לסגן הרמטכ"ל.

חלוץ: עברי וחיי מעידים על האופי המוסרי שלי

בתחילת תצהיר התשובה שהגיש כעת לבג"צ, פורש חלוץ בפני השופטים את הביוגרפיה הצבאית שלו. באשר לעמדה הערכית אותה נתבקש למסור, הוא אומר: "עמדתו הערכית והמוסרית של כל אדם היא דבר הטבוע באישיותו ובאה לידי ביטוי בהתנהגותו והתבטאויותיו באופן יום-יומי. לכן, לא ראוי בעיניי שאני אעיד על עצמי. עברי וחיי מעידים בעדי".

תחת זאת, העדיף חלוץ לצטט מאותה כתבה בעיתון "הארץ" דברים שאמר: "אין בעולם המושגים שלנו 'לרדת על עיר', 'למחוק כפר', דברים כאלה". הוא אף הדגיש בפני המראיינת, כי חיל האוויר מותיר בידי טייסיו מרחב של שיקול דעת מוסרי ברגע האמת.

שני המשפטים שנחקקו בזיכרון הוצאו מהקשרם

עוד אומר חלוץ, כי שני המשפטים שנחקקו בזיכרון הציבור הוצאו מהקשרם המלא. "הדברים שצוטטו בכתבה אכן נאמרו על-ידי, אם כי איני מתחייב שהנוסח שהופיע בכתבה הוא הנוסח המדוייק בו השתמשתי, אך לא זו מהות העניין בעיניי". בהקשר הכללי של הדברים, אומר חלוץ, "ביקשתי למלא את חובתי הערכית כמפקד חיל האוויר, לגבות את פקודיי, בצד עמדתי העקרונית בסוגיית הפגיעה בחפים מפשע והיקף העוצמה הצבאית שיש להפעיל לשם השגת היעד המבצעי".

חלוץ מציין, כי בראיון הביע צער על פגיעה בחפים מפשע. "העובדה שנהרגו אזרחים לא מעורבים וילדים חפים מפשע מעציבה מאוד. אני מצר על-כך". כעת הוא מבהיר, כי "אמירות אלה לא היו כדי לצאת ידי חובה ובוודאי לא נאמרו אז כדי להתכונן להחלטת בג"צ דהיום. אמירות דומות חזרו ונשנו בעשרות מקרים בהם נדרשתי לנושא בכתב ובע"פ".

עוד מבהיר חלוץ, כי מדיניות חיל האוויר היתה תמיד "להפעיל את העוצמה המינימלית ההכרחית להשגת המטרה המבוקשת". הוא הדגיש, כי "אם מישהו מהשותפים לאותו מבצע היה יודע מראש שאלה תהיינה התוצאות הטראגיות - המבצע לא היה מאושר. עדות לכך היא, שהמבצע המדובר לא אושר מספר פעמים קודם לכן, בגין הידיעה שקיימת אפשרות לנוכחות חפים מפשע בקרבת הטרוריסט סלאח שחאדה".

יש לקרוא את הראיון על-רקע האווירה שיצרו אנשי השמאל

סגן הרמטכ"ל מזכיר לשופטים את האווירה הציבורית שהיתה באותה עת - אנשי שמאל קיצוני פרסמו מודעות ובהן, בין היתר, "איומים ישירים על טייסים שהם פושעי מלחמה העלולים למצוא את עצמם נידונים לכלא בבית הדין הבינלאומי בהאג". על-רקע הדברים הללו, מסביר חלוץ, "התייחסתי באופן ערכי לחלוקת האחריות בין המפקד ופקודיו, בין הטייסים ובין אלה ששלחו אותם למשימה, ולכן אמר להם שישנו טוב בלילה".

לגבי הביטוי "אני ישן טוב בלילה" אמר חלוץ, כי זהו "ביטוי בשפה העברית לכך שאתה סומך על ובטוח בדבר שנעשה". באשר למשפט העוסק בתחושתו כאשר הוא מטיל פצצה, הסביר חלוץ כי אין מדובר ב"אטימות לתוצאת ההפצצה", אלא "זו נקודת זמן בה הטייס אמור להיות מרוכז כל כולו בביצועיו המקצועיים ובפעולות הטכניות שיאפשרו לו דיוק מירבי על-מנת למנוע פגיעה בחפים מפשע. הסחת דעת עלולה להביא לתוצאות הרות אסון".

הציבור לא מעלה בדעתו כמה פעולות בוטלו

מפקד חיל האוויר לשעבר מזכיר לשופטים, כי הציבור אינו יודע "ואף לא מעלה על דעתו" כמה פעולות בוטלו בעקבות החשש לפגיעה בחפים מפשע.

"אילו העותרים היו חפצים בבירור האמת, הם היו קוראים את כל הראיון והיו מבינים ששני המשפטים שאותם ניתקו מהקשרם, משמעותם שונה לחלוטין, והאיש אותו ביקשו לתקוף באמצעותם אינו אותו האיש אותו ניסו לתאר בעתירתם".

בג"צ 5757/04 יואב הס ו-30 אח' נ' האלוף דן חלוץ ואח'