בג"צ נוטה 'להכשיר' הקיצוץ בקצבאות - למרות הסימפטיה לעותרים

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, דחה (יום ג', 30.11.04) לעיון את העתירות של הארגונים החברתיים, הדורשים לבטל את הקיבוץ בתשלומי הבטחת ההכנסה, בנימוק שהם פוגעים ב"כבודו" של אדם. לאחר שיעיינו השופטים בסיכומי הצדדים, הפ יתפנו לכתוב את פסק הדין.

הרכב מורחב של 7 שופטים, בראשותו של ברק, דן היום בעתירות שזכו לכינוי "בג"צ הקיום בכבוד", ורמז לעותרים כי מבחינה משפטית, אין ברירה אלא לדחות את העתירות, משום שבית המשפט אינו בוחן את טיב המדיניות אלא את חוקיותה. נזכיר, כי לפני כחודשיים דחה בג"צ עתירות שהוגשו נגד הקיצוץ בקצבאות הזיקנה, לאחר שקבע כי הפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם היא מידתית.

ארגונים חברתיים מוחים על הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה

הפעם מדובר בעתירות שהגישו בינואר 2003 האגודה לזכויות האזרח, עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי והתנועה למלחמה בעוני, ודרשו לבטל את הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה, שהתקבל במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003.

על-פי נתוני הביטוח הלאומי שהציגו העותרים, התיקון לחוק הפחית ל-100,000 משפחות מעוטות הכנסה, כ-600 ש"ח בממוצע לחודש (4-23%), ובחלק מהמקרים אף 1,200 ש"ח למשפחה, דבר הפוגע בסף המינימלי לקיום בכבוד של רבבות המשפחות הנאלצות להתקיים מקצבה זו. הקיצוצים, אגב, נכנסו לתוקף לפני חודשים ארוכים.

ברק: מדיניות הממשלה נובעת ממחשבה עמוקה

העותרים הציגו בפני בית המשפט את טענתם, כי הקיצוץ בגמלאות הינו "ניסוי חברתי ענק", שבוצע ללא כל בדיקות עובדתיות באשר להשלכות על חייהן של כמאה אלף משפחות, שהקיצוץ פוגע בזכותן להתקיים בכבוד.

ברק רמז לעותרים, כי מדיניות הממשלה נובעת ממחשבה עמוקה, לפיה הדרך לפתור בעיות אנושיות היא לא בחלוקת קצבאות, אלא ביציאה לעבודה. בכך, רומז ברק (מן הסתם גם בשמו של ההרכב; נ.ש.), כי מדיניות זו שמנהיג שר האוצר, בנימין נתניהו, "כשרה" מבחינה חוקתית.

הנשיא ברק אמר לעותרים, כי אף שהסימפטיה שלו נתונה להם הוא חייב לשקול את עתירתם מן הבחינה החוקתית ו"לחשוב גם על המחר". "אתם פורטים על מיתרים שנוגעים ללב כולנו", הוסיף ברק. "כל אחד מאיתנו מרגיש מועקה בליבו, אבל האם הצלחתם להראות שהחקיקה פוגעת במינימום הקיום האנושי? אם נתערב בתיק הזה, תהיה לזה משמעות עולמית ואני לא אומר שלא צריך להתערב".

עוד אמר נשיא בית המשפט, כי "אני האחרון שחושב שצריך להזניח את הזכויות החברתיות, אך צריך לזכור שלמחוקק יש חופש בקביעת הזכויות החברתית".

מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד אסנת מנדל, אמרה בדיון היום כי בשנת 2005 לא רק שהמדינה אינה מקצצת בגמלאות הבטחת הכנסה, אלא שאלה אף יועלו בכל הנוגע לאנשים שאינם עובדים.

המדינה: אנו מחוייבים לפרוש רק רשת מגן אחרונה

במהלך הדיונים, קיבלה המדינה את עמדת הארגונים החברתיים, לפיה כבוד האדם אינו נעצר על מפתנו של האדם החי בעוני וכי גם למעוטי אמצעים ישנה הזכות להגנה חוקתית על כבודם באמצעות הזכות ל"קיום אנושי בכבוד", כפי שהגדירה זאת השופטת דורנר, שישבה בהרכב עד שפרשה לגמלאות.

עם זאת, המדינה סבורה כי זכות זו מתמצה בצרכים קיומיים-פיזיים בסיסיים מאוד (כגון קורת גג, כסות ומניעת רעב). כלומר, המדינה מחוייבת לפרוש רשת מגן אחרונה רק למי שסובל ממחסור קיומי, ולטענתה גם אחרי התיקונים בחוק, לא נפגעה אותה זכות חוקתית לכבוד והרשת הפרושה מצויה מעל המינימום הנדרש.

הארגונים החברתיים: רמת הסיוע צריכה להתחשב ברמת החיים המקובלת

לעומת זאת, טוענים הארגונים העותרים כי ההגנה החוקתית לה זכאים חסרי האמצעים צריכה לכלול גם צרכים נוספים, כגון חינוך ובריאות, וכי רמתם צריכה להיקבע בהתחשב ברמת החיים המקובלת ביתר חלקי החברה.

לטענת העותרים, הקיצוץ החד בגמלאות, יחד עם שחיקתן של עוד "רשתות מגן" כמו הסיוע בשכר דירה ובקצבאות הילדים, וכן הגידול הכפוי בהוצאה הפרטית לחינוך ולבריאות, מביאים אנשים למצב בו אין להם הכנסה מספיקה, שתוכל לאפשר להם קיום בכבוד. כך, למשל, גובה הגמלה למשפחה בת שני הורים ושני ילדים, לאחר הקיצוץ, הוא 2,240 ש"ח. לדברי העותרים, תחשיבי הביטוח הלאומי שפורסמו לאחרונה מעלים, כי גמלה זו, יחד עם קצבת הילדים המשולמת למשפחה כזו, מגיעה רק ל-54% מההכנסה המינימלית הדרושה לשם רכישתו של סל המצרכים החיוניים לקיומה.

העותרים אף קבלו על-כך שהמדינה נמנעת כליל מאימוץ של אסטרטגיה כוללת ומגיבוש מדדים, שיאפשרו לה לעצב את מערך ההגנה החברתי על האוכלוסיות הפגיעות ביותר בישראל.

עו"ד פלדמן: הקיצוץ עורר תחושה קשה אצל השופטים

עו"ד פלדמן, המייצג חלק מהעותרים, אמר בתום הדיון: "אין ספק שהמהלך של האוצר של קיצוץ ברוטאלי בקצבאות הבטחת הכנסה, עד כדי קיצוץ של רבע, עורר אצל השופטים תחושה מאוד קשה, השתמשו במילה 'מועקה', שהדברים הללו התרחשו בדרך הזו. יחד עם זאת, הנשיא ברק ניסה לבדוק את העניין באספקטים חוקתיים, בעיקר היה מודע או זהיר ביחסים שבין בית המשפט והכנסת".

לדבריו, "אין ספק שהנושא הזה הוא אחד הקשים ביותר שבית המשפט העליון נזקק אליהם. מצד אחד, פגיעה חמורה באוכלוסיה הכי חלשה במדינת ישראל, ומצד אחר היא נעשית על-ידי הכנסת בחוק ההסדרים, שבית המשפט כבר ביקר אותו בצורה קיצונית. קשה לנחש מה תהיה התוצאה, אבל מה שהיא לא תהיה, היא תהיה אבן דרך במשטר החוקתי שלנו".

את האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני מייצגת עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח, ואת עמותת מחויבות מייצגים עורכי הדין אביגדור פלדמן ואבישי בניש.

בג"צ 366/03, בג"צ 888/03 עמותת מחוייבות לשלום וצדק חברתי ואח' נ' שר האוצר ואח'

צילום: גילה סימפטיה לעותרים. ברק [צילום: בוצ´צ´ו]