''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
23°
ירושלים 21°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 26°
מדורים
שימושי PLUS

בג"צ דחה שוב הכרעתו בעניין קצב העלאת בני הפלאשמורה

בג"צ ימתין עם הכרעתו בעתירת 380 מבני העדה שכבר עלו לארץ, הדורשים ליישם את החלטת הממשלה מלפני כשנה וחצי, הקובעת כי יש להעלות את בני הפלאשמורה לישראל; ההכרעה תבוא לאחר דיון שיקיים ראש הממשלה בחודש דצמבר, עם תום שנת התקציב; סלי מרידור: יש לראות בחומרה את הגבלת קצב העלייה מכל מדינה שהיא

נועם שרביט
ט"ז כסלו התשס"ה
t
t צילום: אוצר התמונות הלאומי

גם היום (א', 29.11.04) נמנע בג"צ מלהכריע בעתירה הדורשת לזרז את העלאת בני הפלאשמורה מאתיופיה לישראל, והפעם עד לקיום דיון בעניין עם ראש הממשלה בנושא בסוף דצמבר השנה, בו יוחלט אם להגביר את הקצב הנוכחי, העומד על העלאת כ-300 בני אדם בחודש.

לקראת הדיון היום, קראה הסוכנות היהודית לממשלת ישראל להסיר את ההגבלות שמונעות את עלייתם של כל הזכאים לעלייה לישראל, בדומה למדיניות הננקטת כלפי העולים מכל מדינה אחרת בעולם. מדובר בבני הפלאשמורה, נוצרים עם עבר יהודי, שיש עדים ליהדותם [ראו הרחבה בהמשך].

נציגת המדינה, עו"ד יוכי גנסין, אמרה בדיון כי העלאת יתר בני העדה מאתיופיה תיארך בין 4 ל-5 שנים. לטענתה, הקצב נקבע בשל אילוצים תקציביים ופיסיים, והמדינה אינה מוכנה שגופים חיצוניים יכפו עליה באמצעות בית המשפט להגביר את הקצב. בתגובה, אמרה השופטת דורית ביניש, כי "כשיש החלטת ממשלה, היא גם צריכה לגלות כוונה לבצע אותה".

כ-300 עולים בחודש

לפני כשנה, קיימה באתיופיה משלחת בראשות מנכ"ל הסוכנות, גיורא רום, סיור שבסופו הוחלט על הכנת רשימה שמית מצומצמת של בין 14 ל-16 אלף זכאים לעלייה. ועדת השרים לעניין הפלאשמורה החליטה, כי רק אלה יוכלו לבוא לישראל. בחודש פברואר השנה הורתה ועדת השרים, בראשות שר הפנים פורז, למינהל האוכלוסין להכין את הרשימה, ובחודש מאי זו אכן הוכנה. מאז, מראיין פקיד של משרד הפנים באתיופיה כ-250 מבני הפלאשמורה בכל בשבוע, ומחלק להם אישורי כניסה לישראל.

ואולם, ישראל מסרבת להגביר את קצב הבאתם של בני הפלאשמורה, בין היתר בשל בעיות תקציב. שרון הצהיר בחודש יוני השנה, בעת פגישה עם ועדת התיאום בין הממשלה לסוכנות, כי אין בכוונתו לדון בנושא עד סוף שנת התקציב הנוכחית.

הדילמה היא כפולה. אי הגברת הקצב הנוכחי תביא לכך שהעלאת אלה המצויים כבר במחנות המעבר תיארך כ-5 שנים, ועד אז לא ניתן יהיה לסגור אותם. מנגד, ככל שיחלוף זמן רב יותר, מגיעים למחנות בני פלאשמורה רבים מהכפרים, ולא תהיה אפשרות לסגור אותם.

הממשלה החליטה להשלים את בדיקת מוצאם של הממתינים

מדובר בעתירה שהגישו כ-380 מבני הפלאשמורה שכבר עלו לישראל וממתינים לקרוביהם ו"ארגון המאבק להצלת יהודי אתיופיה SSEJ", באמצעות עו"ד שירין הלפרן-הרצוג, בדרישה ליישם את החלטת הממשלה מחודש פברואר 2003, הקובעת כי יש להביא את קבוצה נוספת מבני הפלאשמורה לישראל, לאחר שנים ארוכות של המתנה בתנאים קשים ביותר.

בהחלטה נקבע, כי "צאצאים של יהודי אתיופיה מצד אימהותיהם, המבקשים לשוב ליהודתם, יוכלו להיכנס לישראל על-פי חוק הכניסה לישראל, על-מנת לשוב כאן ליהדות באופן רשמי ולהתערות מחדש בעם היהודי. משרד הפנים והרבנות הראשית לישראל יתחילו, לאלתר, להשלים את בדיקת מוצאם של כל הממתינים לאישור הבאתם לישראל באדיס אבבה ובגונדר [במחנות מעבר; נ.ש.], על-מנת לברר מי מהם צאצאים לאימהות יהודיות במהלך כל הדורות שקדמו להם".

עוד קבעה הממשלה, כי "יש לדאוג להגברת הסיוע ההומניטרי לתושבי המתחמים באדיס אבבה ובגונדר, עד להבאת יושביהם לישראל ולשם כך יש לבוא בדברים עם הסוכנות היהודית וארגוני הסיוע היהודיים הפועלים באתיופיה. הממשלה הטילה על ועדת שרים מיוחדת לבדוק את הפעולות הנדרשות ומקורות המימון לביצועה של החלטה זאת".

הבעיה העיקרית של הממשלה היא התחושה שמדובר בעלייה שלא תיגמר לעולם, וזאת מעבר לבעיה הכלכלית. איחוד הקהילות היהודיות של ארה"ב (UJC) דואג להשיג מימון שנתי לקליטת בני הפלאשמורה, בין היתר מתוכנית הסיוע לפליטים של הקונגרס האמריקני. הארגונים היהודים בארה"ב לוחצים על הממשלה להגביר את קצב קליטת העלייה, בין היתר משום שהדבר מצטייר טוב בארה"ב, כאשר ישראל קולטת עולים "לא לבנים" במיוחד כשאלה באים ממדינת עולם שלישי.

יו"ר הסוכנות: מעולם לא הגבילו קצב עלייה לישראל

הנהלת הסוכנות קיבלה לאחרונה החלטה לקרוא לממשלה להכפיל את קצב העלייה מאתיופיה. יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, סלי מרידור, סבור כי "יש לראות בחומרה את הגבלת קצב העלייה ממדינה כלשהי בעולם, דבר שלא אירע בהיסטוריה של מדינת ישראל".

לדבריו, "מבחינה אנושית מדובר בגרימת סבל מיותר לאנשים שבכל מקרה אושרה עלייתם לארץ. גם הטיעונים הכלכליים שנשמעים - פסולים מעיקרם ואף אינם נכונים, משום שהגדלת קצב עלייתם לא יגדיל את העלויות".

לפי החלטת ראש הממשלה, עתידה להתקיים בסוף דצמבר בחינה מחדש של קצב העליה והסוכנות מקווה שראש הממשלה יכריע לטובת הסרת המגבלות והקלת הסבל מהעולים שממתינים לעלייתם.

בעיית הפלשמורה

באתיופיה נמצא ריכוז של צאצאי יהודים, המכונים פלאשמורה, אשר אינם זכאי שבות היות ובני משפחתם בדורות הקודמים המירו את דתם והתנצרו, והם עצמם כבר נינים או בני נינים של יהודים. מדובר בקבוצה שאמנם יצאה מהחברה היהודית, אך לא נקלטה באופן מלא בחברה הנוצרית.

קבוצה זו מונה כ-17,000 נפש, אשר נטשו את בתיהם ורכושם בכפרים וממתינים זה כמה שנים באדיס אבבה ובגונדר לאישור כניסתם לישראל, ומלבדם יש עוד כ-4,000 בני העדה בכפרים. רובם שבו לאורח חיים יהודי, אך תנאי חייהם קשים ביותר.

לפני כמאה שנה פעלו באתיופיה מיסיונרים נוצרים, שעשו מאמצים גדולים להעביר את אנשי 'ביתא ישראל' (כך מכנים יהודי אתיופיה את עצמם) על דתם. במהלך תקופה של כחמישים שנה, עברו חלקים ניכרים מ'ביתא ישראל' לנצרות, גם עקב הקשיים הכלכליים והרצון להתערות בחברה האתיופית. אנשי 'ביתא ישראל', שהמשיכו לשמור בקנאות על יהדותם, הקפידו על הפרדה מהמומרים, ובפיהם הם כונו בשם 'פלשמורה', פלסמורה או 'מרים וודט' (אוהבי מרים - אימו של ישו).

התרכזו באדיס אבבה מאז "מבצע שלמה"

בעת "מבצע שלמה" בשנת 91', בו מטוסי ג'מבו של חברת אל- על ומטוסי הרקולס של חיל האוויר הביאו ברכבת אווירית 14,324 עולים בתוך 36 שעות, חיכו מאות מאנשי פלאשמורה מחוץ לשערי שגרירות ישראל באדיס אבבה וראו את העלייה הגדולה של 'ביתא ישראל' לארץ. ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, שנדרש להחליט על עליית הפלאשמורה, אמר: "קודם כל היהודים, ואחר כך נראה...".

בעקבות הלחץ הציבורי, החליט משרד הקליטה באמצע שנות ה-90' על העלאה של העולים שיש להם קרובים מדרגה ראשונה בישראל, וכך החלו הפלאשמורה לעלות לישראל, לא מכוח חוק השבות, אלא מכוח איחוד המשפחות על-פי חוק הכניסה לישראל. הבעיה היא, שחוק השבות מעניק אזרחות רק למי שהמיר את דתו שלא מרצון, נקודה שהיתה בעייתית בעניינם של הפלאשמורה.

בשנת 97' החליטה ממשלת נתניהו על מבצע העלייה "האחרון והסופי", במסגרתו עלו כ-4,000 מאנשי הפלאשמורה ששהו במתחם של אנדי באדיס אבבה. ואולם, אלפים מבני הפלאשמורה עדיין ממתינים באדיס אבבה, ועל-פי ההערכות, מספרם נע בין 18,000 לבין 26,000. בזמן ההמתנה, הם עוברים את תהליך ההשבה ליהדות.

שורשים יהודיים?

הבעיה עם בני הפלאשמורה, או לפחות עם חלקם, היא שאלת יהדותם. בשנת 95' שלח אבי גרנות, שהיה שגריר ישראל באתיופיה, מכתב לרב ישראל רוזן, שהיה באותה העת ראש מינהל הגיור. במכתבו, כתב גרנות בין היתר: "אין ספק כי במסגרת הסיפור המכונה 'פלאשמורה' ישנם באדיס אבבה כאלה שאין להם ולא היה להם דבר עם זרע ישראל. לצערי, בביקוריי במתחם, באותם מקרים שבהם הביקור לא היה מתוכנן, לא מצאתי אותם מנהלים חיים יהודיים. תפילות שחרית הומות אדם התקיימו רק כאשר הביקורים היו מתוכננים מראש. רבים מאוד מתושבי אתיופיה הענייה מצפים למצוא עתיד טוב יותר בעולם הגדול, וישראל מהווה אטרקציה מבוקשת".

יש לציין, כי חיץ של איבה מוחלטת נמתח עד היום בין היהודים האתיופים ובין הפלאשמורה, והראשונים אינם מוכנים לחתן את ילדיהם עם האחרונים. עם זאת, ועדה ציבורית בתוך הרבנות הראשית קבעה בעבר, כי יש סימנים לכך שמדובר ביהודים, בין היתר משום שגם לאחר שהתנצרו, הקפידו בני הפלאשמורה להתחתן בינם לבין עצמם.

בג"צ 5904/03 אסצ'אלאו אמבאו נ' ממשלת ישראל

לא אירע בהיסטוריה מעולם. מרידורצילום: לא אירע בהיסטוריה מעולם. מרידור
לא אירע בהיסטוריה מעולם. מרידור

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה