בן דודו של גונן שגב ניסה להתאבד בתא המעצר

משה ורנר, בן דוד של השר לשעבר, ד"ר גונן שגב, ניסה הבוקר לשים קץ לחייו (ו', 26.11.04) בבית המעצר באבו כביר בתל אביב. ורנר (60), תושב חיפה, נתון במעצר עד תום ההליכים, בעקבות כתב אישום שהוגש נגדו, בו הוא מואשם עם גונן שגב ועו"ד אריאל פרידמן בהברחת סמים מהולנד לישראל.

ורנר ניסה לתלות את עצמו בתא השירותים שבתאו והתגלה כעבור זמן קצר על-ידי הסוהרים. הוא הועבר באמבולנס של מד"א לבית החולים איכילוב בתל אביב, ומצבו מוגדר קשה.

סגן מפקד משטרת מחוז תל אביב, תת-ניצב דני חן, הורה למנות ועדה לבדיקת נסיבות ניסיון התאבדותו של ורנר.

כתב האישום שהוגש נגד ורנר מייחס לו עבירות של קשירת קשר לייבא סמים מסוכנים לארץ, קשירת קשר לסחור בסמים מסוכנים בארץ, ניסיון לייבא סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים ועסקה אחרת בסמים מסוכנים.

כתב האישום: ניסיון הברחה ראשון לא צלח

פרשת גונן שגב החלה עם מעצרו של עו"ד אריאל פרידמן, שעורר את חשדם של שוטרי משטרת נתב"ג, לאחר שניסה לצאת מהארץ וברשותו מכשיר וידאו ממנו רוקנו הרכיבים האלקטרונים. כמו כן, נמצאו ברשות פרידמן כ-300 גיליונות של נייר העתקה.

השוטרים חשדו, כי פרידמן מבקש לעשות שימוש בציוד למטרות הברחה. ואולם הוא טען, כי הוא מבקש לצאת למדינה במזרח אסיה כדי לקבל את כספו בחזרה, לאחר שהוטעה שם במסגרת עסקה מסחרית. מהר מאוד הוברר לחוקרים, כי פרידמן נמצא בקשר עסקי עם שגב ומשה ורנר, וכי השלושה ייבאו לארץ מוצרים שונים כגון קונדומים, טלפונים ניידים וכדורי ויאגרה.

עוד נטען, כי פרידמן העביר לורנר סמים דרך אלמוני, וזה נפגש עם שגב במלון שבשדה התעופה באמסטרדם לצורך קבלת חבילת הסמים. ואולם, בהגיע שגב לשער היציאה לטיסה, הבחינו אנשי הרשויות בשדה התעופה כי שגב נושא עימו מטען חשוד ובקשו לערוך עליו ובכליו חיפוש. אולם, לאחר ששגב הציג את עצמו כדיפלומט, באמצעות תעודה מזוייפת, ויתרו אנשי הרשויות על החיפוש. עקב כך, שגב לא הספיק לעלות לטיסה המתוכננת, ושב לישראל רק ביום המחרת.

32 אלף כדורי אקסטזי נתפסו בניסיון השני

3 ימים אחר כך, חזר שגב לאמסטרדם בשעות הבוקר ושכר חדר במלון שבשדה התעופה. בשעות הצהריים הגיע ורנר למלון בו שהה שגב, והביא לשגב סם מסוג אקסטזי, שהוסתר באריזות של ממתקים. בשעות הערב הגיע שגב לשער היציאה בשדה התעופה, כשהוא נושא בכליו את הסמים המסוכנים, לצורך הבאתם לישראל. בהגיעו לשטח הבידוק, הוא נחשד כי הוא נושא בכליו ובמזוודתו סם מסוכן והתבקש על-ידי הרשויות לפתוח את תיקו כדי לערוך בו חיפוש. בעוד עובדי הרשות חוככים בדעתם כיצד לנהוג הפעם עם שגב, שוב הציג בפניהם תעודת דיפלומט מזוייפת, טען בפניהם שגב לפתע כי שכח דבר מה בתא איחסון (לוקר) בשדה התעופה.

שגב ניגש ללוקר, הוציא ממנו אריזות שונות של ממתקים ושם תחתם בלוקר את הסמים אותם ניסה להעביר למטוס ולייבא ארצה. לאחר ששגב המריא לארץ, נפתח הלוקר על-ידי רשויות שדה התעופה בהולנד שמצאו בו את הסמים המסוכנים. בהגיעו לארץ, לאחר שנודע לו כי הרשויות בהולנד מצאו את חבילת הסמים, הוא השליך בדרכו הביתה, בתעלה על אם הדרך, אריזות רבות של ממתקים. בעקבות אירועים אלה, הקדים ורנר את שובו לארץ.

סוכריות M&M או כדורי אקסטזי?

לטענת המדינה, בשקית שנמצאה בכליו של שגב היו 32,000 כדורי אקסטזי. התברר, כי בניסיון להבריח את הסמים לישראל, כמו גם בעסקיו האחרים, עשה שגב שימוש בדרכון דיפלומטי שהחזיק ברשותו כשר לשעבר בממשלת ישראל. לטענת התביעה, על-אף שתוקף הדרכון פקע כבר בשנת 2000, "האריך" שגב את תוקפו עד לשנת 2006, פשוט על-ידי שינוי הספרה "0" ל"6".

שגב טוען, כי רומה על-ידי שותפיו וכי לא ידע שהשקית מכילה כדורי אקסטזי. לטענתו, הוא האמין כי השקית מכילה סוכריות m&m's. ואולם, גירסתו של שגב לא שכנעה את החוקרים או את אנשי הפרקליטות, הטוענים כי שגב שינה מספר גירסאות במהלך חקירתו, ולפני מעצרו אף תיאם גירסאות עם משה ורנר.

בית המשפט המחוזי הורה לעצור את שלושת המעורבים בפרשה עד תום ההליכים המשפטיים, לאחר שקבע כי ישנן ראיות לכאורה נגד השלושה. בית המשפט העליון דחה את ערעורם על ההחלטה.

ורנר טוען: ביקשתי להשיב את הסוכריות לאריאל פרידמן

ורנר טען בערעורו, כי טרם נסיעתו להולנד התקשר אליו פרידמן, וביקש ממנו להעביר עבורו חבילת ממתקים מהולנד לישראל. לדבריו, הוא מצא את החבילה בלובי המלון בו השתכן באמסטרדם, לאחר שנפרד משגב בשדה התעופה. לפיכך, לא ייתכן שהוא ניסה להבריח את החבילה בעזרת שגב במועד זה. ורנר בדק לדבריו את החבילה וראה שזו מכילה סוכריות.

3 ימים אחר כך, הוא טוען, לאחר שגילה כי שגב חזר להולנד ליום אחד לשם עסקיו, הוא ביקש משגב להעביר את החבילה למשפחתו של פרידמן ואף התקשר לפרידמן והודיעו ששגב יעביר את החבילה במקומו. לאחר שורנר נפרד משגב בשעות אחר הצהריים, שגב שם בלוקר חבילה שהכילה סמים. לאחר ששגב חזר לארץ ונודע לו שבחבילה ששם בלוקר היו סמים, הוא התקשר לורנר ואמר לו שהחבילה שזה נתן לו עבור פרידמן הכילה סמים. עקב כך ורנר הקדים את חזרתו לארץ כדי למסור את הידוע לו על אותה חבילה.

השופט יהונתן עדיאל דחה את טענתו של ורנר, לפיה הראיות שבידי התביעה נסמכות בעיקר על סתירות ושקרים של הנאשמים האחרים, ואין בהן כדי להניח תשתית ראייתית מספיקה על-מנת לעצור אותו עד תום ההליכים. עדיאל קבע, כי מעבר לראיות לכאורה שישנן נגד ורנר, הן בשל עדותו של שגב והן בשל עדותו של עצמון אורפלי, הרי שקיים בעניינו גם חשש לשיבוש הליכי המשפט, מה שלא מאפשר להחזיקו במעצר-בית.