בג"צ: ניתן לשדר ברדיו תשדירים פוליטיים-אינפורמטיביים

בג"צ פרסם הבוקר (יום ה', 25.11.04) את נימוקיו להחלטתו מלפני כשנה (!), בה הורה לרשות השידור ולרשות השנייה לשדר את קמפיין יוזמי הבנות ז'נבה בנוסח מתוקן עליו הורו.

נזכיר, כי לפני למעלה משנה יזמה קבוצה של פוליטיקאים ואנשי רוח מהשמאל הקיצוני מסמך הבנות עם קבוצת פלשתינים לא מייצגת, שזכה לכינוי "הסכם ז'נבה". יוזמי מסמך ההבנות ביקשו לשווק אותו לציבור במסגרת קמפיין, שיכלול תשדירי רדיו המודיעים על דיוורו הישיר לכל האוכלוסיה.

"אתם תשפטו בעצמכם"

בתשדיר הרדיו, אותו פסלו מנכ"ל רשות השידור וכן הרשות השנייה בעקבות תלונות אזרחים ולאחר ששודר כבר כמה פעמים, אומר הקריין: "מיום ראשון תישלח לכל בית בישראל הצעת הסכם ז'נבה. עותקים של הסכם ז'נבה, על כל פרטיו, יחולקו לכל בית בישראל על-ידי רשות הדואר. אתם תשפטו בעצמכם".

נזכיר, כי כללי רשות השידור אוסרים לשדר תשדיר "תעמולה מפלגתית, או תשדיר בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור, לרבות בדרך של קריאה לשינוי חקיקה בנושאים אלה". גם בכללי הרשות השנייה נקבעו הוראות דומות. מובן מאליו, כי מהותו של הסכסוך עם הפלשתינים והפתרון הנחוץ, הינם עניינים השנויים במחלוקת "פוליטית או אידיאולוגית בציבור".

במקביל לפסילת קמפיין זה, נפסל לשידור גם קמפיין "המפקד הלאומי" של עמי אילון וסרי נוסייבה, והדיון בעניינו עודנו תלוי בבג"צ. בחודש יולי השנה, הורו השופטים למדינה לנמק מדוע לא יבוטלו הכללים המונעים את שידוריהם של תשדירי פרסומת פוליטיים בעלי מסרים מפלגתיים.

ש.ל. חינוך לשלום, חברה פרטית שהקימו יוזמי ז'נבה, טענה באמצעות עורכי הדין ד"ר דב חנין ונעה שריד, כי אף שהנושא שאליו מתייחס הסכם ז'נבה הינו שנוי במחלוקת ציבורית, אין בתשדיר עצמו מבחינת תוכנו או צורתו עניין המעורר מחלוקת כזו.

רשות השידור: התשדיר מעצים את המודעות להסכם

רשות השידור טענה מנגד, באמצעות עו"ד גיתית שריקי מפרקליטות מחוז ירושלים, כי העובדה כי התשדיר אינו כולל התייחסות מהותית להסכם ז'נבה עצמו אינה מעלה ואינה מורידה, שכן שידור חוזר ונשנה של התשדיר יש בו כדי להעצים את המודעות להסכם והוא תורם להפנמת קיומו בציבור הלכה למעשה. היא דחתה טענה לאפליה ביחס לתשדיר הקורא לבקר בקריית ארבע ובחברון, וטענה כי מדובר בקריאה לתפילה באתר דתי היסטורי ולכן אינו פוליטי.

הרשות השנייה טענה, באמצעות עורכי הדין יאיר עשהאל וליאת בן-מלך, כי התשדיר מהווה תעמולה מפלגתית, משום שרוב החברים בעותרת הינם חברי מפלגות בישראל וכי הסכסוך הישראלי-פלשתיני והיוזמות לפתרונו הינם מן הנושאים המרכזיים השנויים במחלוקת בין המפלגות בישראל.

לפני כשנה, הורה הרכב השופטים בראשות הנשיא ברק והשופטים אסתר חיות ויעקב טירקל, לרשות השידור ולרשות השנייה לשדר את התשדיר בנוסח: "מיום ראשון נשלחת לכל בית בישראל הצעת הסכם ז'נבה. עותקים של ההסכם, על כל פרטיו, יחולקו לכל בית בישראל על-ידי רשות הדואר".

מתפנים לנמק רק כעבור שנה

מפאת דחיפות העניין, נתנו אז השופטים את החלטתם בצורה לקונית ובלי לנמקה, וכעת, שנה אחרי אותה החלטה, הם מתפנים לנמק אותה.

את ההחלטה כתבה השופטת אסתר חיות, ועולה ממנה כי בג"צ מצמצם את הפרשנות להוראות הכללים האוסרים לשדר תשדירים העוסקים בנושא השנוי במחלוקת ציבורית ואידיאולוגית.

חיות ציינה, כי חוקי רשות השידור והרשות השנייה קובעים את "דוקטרינת ההגינות", המחייבת "להציג באופן מאוזן ושוויוני את מכלול הדעות בנושאים בעלי משמעות ציבורית ולהימנע מהצגתם באופן חד-מימדי שאינו משקף נאמנה את קשת הדעות באותו נושא". ואולם, דוקטרינה זו ניתן ליישם רק בשידורים ולא בפרסומות.

עם זאת, הוסיפה, כשמדובר בפרסומות שאינן מסחריות, "מתעורר החשש כי גופים פוליטיים בעלי ממון יוכלו לרכוש בכסף זמן שידור על-מנת 'לשווק' את עמדותיהם במתכונת של תשדיר פרסומת ולקנות בדרך זו עדיפות על-פני מתחרים פוליטיים שיכולת המימון שלהם פחותה. חשש זה, לפיו ייעשה שימוש בתשדירי פרסומת על-מנת לעקוף את המגבלות שמציבה 'דוקטרינת ההגינות' ויופר האיזון בהצגת עמדות שונות בנושאים השנויים במחלוקת בציבור", הוא שהביא ליצירת האיסור לשדר קמפיינים פוליטיים ברדיו.

יש לנקוט גישה המצמצמת למינימום את ההגבלה על חופש הביטוי

חיות פסקה, כי יש לנקוט ב"גישה פרשנית המצמצמת עד למינימום ההכרחי את היקף תחולתם של איסורים והגבלות על חופש הביטוי". כפי שקבע בג"צ בעבר, הוסיפה, יש להבחין "בין תשדיר אשר עיקרו בתכנים השנויים במחלוקת ציבורית, לתשדיר שעיקר תוכנו מתן מידע לציבור. נקבע, כי המבחן לסיווגו של התשדיר כמעורר פולמוס יהיה מבחן 'המרכיב הדומיננטי' ולפיו יש לבדוק האם עיקרו של התשדיר הוא במסירת מידע, ללא הדגשה או נקיטת עמדה בכל הנוגע לעניין גופו; או שמא כולל התשדיר מרכיב דומיננטי של שכנוע בדבר יתרונות העניין שבמוקד השידור".

לכן, הסבירה, הושמט המשפט "אתם תשפטו בעצמכם" מהתשדיר, משום שיש בו אלמנט של שכנוע. לדבריה, משפט הפתיחה של התשדיר "מיום ראשון אזרחי ישראל מקבלים את הצעת הסכם ז'נבה", שהוחלף במשפט "מיום ראשון נשלחת לכל בית בישראל הצעת הסכם ז'נבה", היה אכן "רב-משמעי" בשל המילה "לקבל".

לבסוף ציינה, כי "התשדיר כנוסחו המתוקן נעדר מרכיב דומיננטי של ניסיון שכנוע או של התייחסות לגופו של העניין בו עוסק הסכם ז'נבה ואין הוא אלא תשדיר אינפורמטיבי אשר אין להחיל עליו את הוראות האיסור הקבועות בכללים".

בג"צ 10182/03 ח.ל. חינוך לשלום בע"מ נ' רשות השידור ואח'