בית משפט השלום בראשון לציון חייב (23.11.04) את משה כץ וירון זיו, הצלמים שצילמו את חתונתם של אסף וקרן דרור באסון ורסאי, לפצות את החתן והכלה בסכום של 128 אלף ש"ח, על-כך שמכרו את הקלטת לכלי התקשורת ופגעו בכך בפרטיותם.
בנוסף, קבע בית המשפט כי בני הזוג דרור יפוצה על-ידי העיתון "ידיעות אחרונות" בסך של כ-35 אלף ש"ח, ועל-ידי חברת החדשות של ערוץ 2 בסך של 52 אלף ש"ח, משום שאלה מכרו את הצילומים לכלי תקשורת זרים.
משה כץ חוייב לפצות את "ידיעות" בסך של כ-5,000 ש"ח ואת חברת החדשות בסך של כ-8,000 ש"ח, בגין הפרת ההסכמים ביניהם.
ידיעות וערוץ 2 מוכרים הצילומים לכלי תקשורת זרים
הפיצוי משקלל את סך הרווח שעשו הגורמים השונים על-חשבון בני הזוג וכן פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. "ידיעות" מכרו את הצילומים לסוכנות AHP תמורת אלף דולרים, ואילו חברת החדשות מכרה את החומר לסוכנות רויטרס בסכום של 2,500 דולרים, לסוכנות AP בסכום של 2,500 דולרים, לרשת CNN בסכום של 750 דולרים ולסוכנות סיפא פרס בסכום של 1,000 דולרים.
הצלם משה כץ מכר את הנגטיבים ו/או זכויות השימוש בהם ל"ידיעות אחרונות" תמורת 5,000 דולרים, לחברת החדשות תמורת 10,000 דולרים ול"מעריב" תמורת 2,000 דולרים. נזכיר, כי בחודש נובמבר 2002 חייב בית המשפט את "מעריב" לפצות את בני הזוג בסך של 310 אלף ש"ח, כולל הוצאות משפט [ראו קישור].
נזכיר, כי באותו יום ארור של חודש מאי 2001, במהלך מסיבת החתונה של קרן ואסף דרור קרסה ריצפת אולם השמחות ורסאי בשכונת תלפיות בירושלים, וגרמה למותם של 23 מאורחי החתונה, ולפציעתם של רבים נוספים. במסגרת ההכנות לחתונה, התקשרו בני הזוג עם הצלמים כץ וזיו ו"סטודיו קליפ הפקות וידאו וצילום" לצורך צילום אירועי החתונה.
הצלמים מוכרים את הנגטיבים ומבטיחים בלעדיות - פעמיים
על-פי ההסכם שנחתם, הנגטיבים שייכים ללקוח ו"העבודה (הצילומים) תימסר ללקוח רק בגמר התשלום". למרות הסיכום, מכר כץ לאחר האסון את החומר המצולם מהחתונה לעיתון 'ידיעות אחרונות' תמורת 5,000 דולרים, וזאת "עבור הזכויות הבלעדיות והמלאות לשימוש בקלטת, בתנאי שלא יתפרסם בשום כלי תקשורת אחר, ובתנאי שזהו סרט הוידאו היחיד מהאירוע", מה שלא הפריע לו למכור את החומר המצולם פעם נוספת לחברת החדשות של ערוץ 2, בהצהירו כי "הוא בעל כל הזכויות ב'חומר המצולם' ובקלטות בהן הוא מתועד", ותוך שהוא נותן שוב בלעדיות.
בתביעה שהגישו בני הזוג, באמצעות עו"ד יגאל מלמד, נטען כי בני הזוג מודעים לעובדה שהאסון שאירע הינו בבחינת אסון לאומי, וככזה יש לציבור ענין בסיקורו, אולם הם מתקוממים נגד העובדה שבצילומים שהופיעו בעיתון ובחברת החדשות היו גם צילומים "שקדמו לאירוע, תמונות אישיות של התובעים, שלא היה להם כל קשר עם אירוע ההתמוטטות עצמו".
התובעים טענו עוד, כי "ידיעות אחרונות" וחברת החדשות הפרו את זכותם לפרטיות, הפרו את זכויות היוצרים שלהם בסרט הוידאו ובצילומים, וגרמו להפרת ההסכם שבין הצלם לבין התובעים. ואם לא די בכך, הם אף "עשו עליהם קופה" כאשר מכרו את הצילומים לכלי תקשורת זרים.
ביהמ"ש: החתן והכלה הם בעלי הזכויות בנגטיבים
סגנית נשיא בית המשפט, השופטת דליה גנות, קבעה בהחלטתה כי "אין כל ספק כי התובעים הינם בעלי זכות היוצרים בקלטת ובצילומי הסטילס שנמכרו על-ידי הצלם לאחרים".
השופטת ציינה, כי היתה מצפה מ'ידיעות אחרונות', לבדוק את טיב הזכויות שרכש בהסכם "וכן הייתי מצפה שאנשי 'ידיעות אחרונות' יבקשו לראות את ההסכם שנכרת בין התובעים לבין הצלם, וזאת לפני כריתת ההסכם ביניהם לבין הצלם. חזקה על ידיעות אחרונות שהינו גוף גדול, מסודר ומלווה מן הסתם בייעוץ משפטי מהשורה הראשונה, ולפיכך, היה מודע להוראות החוק בעניין זה... משהתעלם העיתון, בעצימת עיניים, מחובותיו, והעדיף לבצע את עיסקת הרכישה מהצלם בחופזה ומבלי להתעכב על שאלת הבעלות בזכויות, אין מנוס מחיובו בפיצוי".
למרות שהצלם הציג עצמו בפני חברת החדשות של ערוץ 2 כבעל הזכויות, דברים דומים נאמרו גם לגביה. "היה על חברת החדשות להתעכב ולבדוק את נכונות הצהרתו של הצלם, ולו באמצעות עיון בהסכם שבין התובעים והצלם".
אמנם עניין חדשותי, אך שידרו גם קטעים פרטיים
השופטת קיבלה את טענת בני הזוג דרור, וקבעה כי "אכן מדובר בעניין חדשותי מובהק, אך אל מול האינטרס הציבורי והלאומי לדעת את הפרטים הקשורים באסון, ולראות את צילומי הזוועה, יש להתחשב בתובעים, בבני משפחתם, באורחיהם וברגשותיהם של כל המעורבים, והיה מקום להשתמש בצילומים רק לאחר נטילת רשות מהתובעים עצמם".
"ידיעות אחרונות וחברת החדשות אף הוסיפו 'חטא על פשע' בהמשיכם לסחור בצילומי האסון, למטרות רווח, ובמוכרם את הצילומים לסוכנויות טלויזיה זרות".
"באשר לצלם", ציינה השופטת גנות, "אין כל ספק כי מדובר באדם שאינו ישר דרך, ותאוות הממון והבצע שולטים בו. הצלם ידע היטב כי אינו בעל הזכויות בחומר המצולם, אולם הסיכוי לניצול המומנטום, להרוויח 'כסף קל', ובמהירות, העבירו על דעתו, וגרם לו למכור את אשר אינו שלו".
"דומני", סיכמה השופטת גנות, "כי כל אחד מהצדדים המעורבים 'חטא' במידה כזאת או אחרת כלפי התובעים, והוסיף כאב על כאבם, בקלות ראש, כמעט בזלזול, ותוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של התובעים בחומר המצולם".
ת.א. 1808/03, ת.א. 3054/04 קרן דרור ואח' נ' ידיעות אחרונות בע"מ ואח'
צילום: פעולות החילוץ, לאחר קריסת הריצפה
צילום: הטיפול בפצועים
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה