פרצוף כועס לא מרתיע את הילד

אין חשיבות להבעת הפנים שמפגין המבוגר כלפי הילד, אם ברצוננו לגרום לשינוי בהתנהגותו של הילד. כלומר, מבט כועס מצד הורה או מטפל אינו משפיע על החלטת הילד לשנות את התנהגותו. כך מסרה ד"ר אסתר עדי-יפה, מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן ומרצה במוקד להתפתחות הילד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן.

ד"ר אסתר עדי-יפה חקרה את הקשר בין פעילות חברתית-רגשית במוחו של הילד לבין האופן שבו מפענח הילד הבעות פנים או רמזים לא מילוליים של מבוגר אליהם נחשף, בעת קיומה של פעילות חברתית-רגשית משותפת.

לדבריה, הבעת פנים ניטרלית, נעימה יותר לילדים, ומביאה לתוצאה חיובית יותר היות והיא יוצרת הרגשה נעימה וחיובית הפותחת פתח להמשך האינטראקציה עם המבוגר.

נתון זה ונתונים נוספים יוצגו מחר (יום ה', 25.11.04) במהלך כנס ארצי שנתי לחקר תינוקות וטף. הכנס עומד השנה בסימן השפעת האינטראקציה בין מבוגרים לתינוקות, פעוטות וילדים על גורמים שונים בהתפתחות הילד.

פרופ' פנינה קליין, ראש מרכז בייקר ומבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן מסרה, כי הגורם המשפיע ביותר על התפתחות ילדים ואף על מבנה המוח שלהם הוא איכות האינטראקציה, כלומר הצורה שבה מתנהגים עם הילד: המבוגר, הגננת, מטפלת, אלו שבאים במגע עם הילד.

פרופ' קליין חוקרת במשך שנים את איכות האינטראקציה בין מבוגרים לתינוקות וילדים. במחקרים נמצא, כי ילד שלא חווה אינטראקציה איכותית בזמן הנכון, במגע עם מבוגרים סביבו, סבל מאי פעילות באזורי מוח מסוימים, הפעילים במוחם של תינוקות שזכו לאינטראקציה הנכונה.

בכנס תציג פרופ' קליין מחקר שהשווה את האינטראקציות השונות הנהוגות בין מבוגרים לילדים במקומות שונים בעולם, והשלכותיהן על התפתחות הילדים.

ד"ר ורדה רוזנטל וד"ר רחל שיף מבית הספר לחינוך, ידונו בכנס במחקרן אודות הקשר בין לימוד הקריאה לבין איכות האינטראקציה בין המורים והתלמידים. החוקרות פיתחו תוכנית ללימוד קריאה המשלבת טכניקות למידה בשילוב דגש על 'התנהגות הוראתית' - היחסים בין מורה לתלמידיו.

במחקרן השוו בין תוכנית ההתערבות שפיתחו לבין שיטות אחרות ללימוד קריאה. ממצאי המחקר הראו, כי הילדים שלמדו בשיטתן היו בעלי הישגי קריאה גבוהים, ואף שיפרו את יכולת חשיבתם המילולית.

לדעתן, אינטראקציה חברתית נכונה של המבוגר עם הילד תממש את הפוטנציאל הטמון בו ולכן, על המורה לפתח יכולת בקרה על התנהגותו ולעצב פעילויות למידה שיובילו את הילד לשליטה במושגים חדשים ולחקירת הקשרים בין המושגים השונים אותם הוא לומד.

צילי שוחט, דוקטורנטית ממרכז בייקר, בדקה את הקשר בין אופן הגשת צעצועים ומשחקים לפעוטות לבין השפעתם על אופן ואיכות המשחק של הפעוטות ועל התנהגותם.

הממצאים הראו, כי לסביבה הפיזית יש השפעה ניכרת על תרבות המשחק של ילדים ובעיקר על איכות המשחק והאינטראקציה החברתית עם בני גילם.

מנתוני המחקר עולה, כי ילדים שהוגשו להם צעצועים ומשחקים באופן המרמז על אפשרויות המשחק הגלומות באותם אביזרים, הפגינו ביטויי רגש חיוביים בשכיחות גבוהה, ורמת המשחק ואיכותו היו הגבוהות ביותר. כלומר, לאופן בו מוצגים צעצועים, יש השפעה ניכרת על רמת המשחק וההתנהגות החברתית של ילדים.
_______________________________________
הכנס הארצי השנתי של מרכז בייקר לחקר תינוקות, טף ומשפחותיהם בישראל בנושא "דפוסי אינטראקציה עם ילד והשפעתם על תהליכים נוירולוגיים, רגש, שפה וחשיבה" יתקיים, כאמור ביום ה' (25.11.04) בבית החייל תל אביב.