נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הפחית (ב', 22.11.04) את הריבית לחודש דצמבר בשיעור של 0.2%. זאת לאחר שמונה חודשים רצופים של יציבות בריבית.
לאחר ההפחתה נמצאת ריבית בנק ישראל ברמה של 3.9% - הרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים. ריבית הפריים (ריבית הבסיס של הבנקים לפקדונות והלוואות) תרד ביום ה' לרמה של 5.4%. הריבית המירבית על אוברדראפט שבגבולות מסגרת האשראי תעמוד על 9.9% לשנה. הריבית המירבית על אשראי שחורג מהמסגרת תעמוד על 11.9% לשנה.
בבנק ישראל מסבירים כי ההחלטה להפחית את הריבית לחודש הקרוב מתבססת על הערכת הבנק, כי ההתפתחויות המצטברות במשק בחודשים האחרונים מצביעות על האפשרות להמשיך ולשמור על יציבות המחירים בריבית נמוכה יותר מזו שהונהגה עד כה.
"זאת, בהתאם למדיניות בנק ישראל לתמוך בהמשך ההתאוששות בפעילות הריאלית ע"י שמירה על יציבות המחירים, ובכך לתרום ליציבות הפיננסית בריבית הנומינלית הקצרה הנמוכה ביותר האפשרית", נמסר.
לאחר ההפחתה הנוכחית ירדה ריבית בנק ישראל אל מתחת לריבית במדינות מפותחות כמו בריטניה, אוסטרליה וניו-זילנד (ראו גרף בתחתית הידיעה).
יש לציין כי ההפחתה בריבית בנק ישראל באה לאחר העלאת הריבית בארה"ב ל-2% לפני כשבועיים. הדבר מצמצם את הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית ל-1.9% בלבד, בדומה לפער בין הריבית השקלית לריבית האיחוד האירופי.
אינפלציה, מט"ח ותקציב
בבנק ישראל מציינים כי מספר התפתחויות שהצטברו בחודשים האחרונים (מאז הורדת ריבית בנק ישראל לראשונה ל-4.1 אחוזים) מצביע על סיכוי כי המשק הישראלי נמצא היום במצב שבו ניתן לשמר את יציבות המחירים בריבית נמוכה יותר:
- אינפלציה אפסית: במקביל להימצאותן, כבר מספר חודשים, של הערכות האינפלציה ל-12 חודשים – עפ"י הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון והתחזיות השונות של חזאים פרטיים – במרכז יעד יציבות המחירים, מדדי המחירים לצרכן המתפרסמים בחודשים האחרונים מצביעים על עליות מחירים חודשיות קרובות לאפס. יתרה מכך, מצב זה עשוי להימשך בחודשים הבאים, עפ"י הערכות החזאים.
"נראה, אם כן, כי במבט של שנה קדימה, מתגבשת תמונה לפיה, עליות המחירים החזויות צפויות אמנם להתרחש, אך לא בעתיד הקרוב.
בהקשר להתפתחות המחירים ראוי לציין עוד, כי ההתאוששות בפעילות הריאלית נמשכת, אולם קצב ההתאוששות האיטי כעת, טומן בחובו לחצים חלשים יותר על המחירים.
"גם ההתפתחות של תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור מצביעה על היעדר חששות מצד הציבור לאפשרות של עליית מחירים מתמשכת. הדבר מתבטא בירידה מתמשכת במשקל נכסיו הצמודים למדד, ומהיעדר נטייה להגדיל את משקל ההשקעות הצמודות לשער החליפין", מסבירים בבנק המרכזי.
- שקל חזק בבנק ישראל אומרים כי מתחזקת ההערכה, לאחר שפערי הריבית בין השקל לדולר נמצאים בתהליך של צמצום, שאף צפוי להימשך, כי בתנאים הנוכחיים המשק מסוגל להתמודד עם פערי ריבית נמוכים מבעבר - מבלי שהדבר מתבטא בסטייה מתחום יציבות המחירים.
"יתרה מזו, הצמצום בפערי הריביות אינו מתבטא, לפי שעה, גם בהתנהגותו של שער החליפין, שמושפע כעת בעיקר מהיחלשות הדולר בעולם. מהאינדיקטורים השונים המתקבלים מהשווקים הפיננסיים עולה אפשרות, כי הצמצום בפערי הריביות יתבטא בסופו של דבר בעלייה מסוימת בשער החליפין - אך לא בעתיד הקרוב", מציינים בבנק.
בהקשר זה מציינים בבנק ישראל, כי מזה תקופה נהנה המשק מייבוא הון לטווח ארוך בהיקפים של 4-5 מיליארדי דולר לשנה, ונראה כי מדובר בתופעה שעשויה להימשך גם בעתיד. "שוק המט"ח עצמו פועל מזה זמן תוך מרווחי מסחר נמוכים, תנודתיות נמוכה ומחזורי מסחר נמוכים יחסית", מציינים בבנק.
- אמינות תקציבית: בבנק המרכזי מציינים כי הירידה האיטית והמתמשכת בתשואות בשוק המק"מ (מלווה קצר מועד) ובשוק אגרות החוב הממשלתיות מצביעות על כך שהשווקים הפיננסיים ממשיכים ליחס אמינות למסגרת של משמעת תקציבית רב-שנתית שגיבשה הממשלה, ושבאה לידי ביטוי ביעדי התקציב ל-2005 ולשנים הבאות.
בהקשר זה חוזרים ומדגישים בבנק ישראל, כי חיוני שהכנסת תאשר במועד את הצעת התקציב ל-2005, על פי המתכונת שאישרה הממשלה, ובכך תסלק את אי-הוודאות שעדיין שוררת בתחום זה.
לעודד הצמיחה ע"י השקעות בתשתיות
עוד מציינים בבנק ישראל, כי יש צורך בפעולות מיוחדות של הממשלה כדי לחזור ולהאיץ את צמיחת המשק. הבולטת בהן היא התארגנות ייעודית כדי להעלות מדרגה את ההשקעות בתשתית. בכך תתמוך הממשלה בהשקעות במשק בכלל, ותסייע לענף הבנייה, שעדיין מפגר אחר צמיחת ענפים אחרים במשק.
"בנוסף לכך, יש צורך לבצע את השינויים המבניים בשוק ההון, כפי שהומלצו ע"י "צוות בכר" ואושרו על ידי הממשלה. ביצוע המלצות אלה יקל על מגבלת המימון בהשקעות ארוכות טווח במשק, וישלים את המדיניות להאצת קצב ההשקעות בתשתית", אומרים בבנק ישראל.
בבנק ישראל מציינים כי הבנק ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחות בתחום שערי החליפין בעולם ותנועות ההון למשק הישראלי וממנו. "לאלה, ולצד שמירת אמינותה של המשמעת התקציבית, יכולה להיות השלכה על יכולתו של הבנק להמשיך ולקיים שערי ריבית נמוכים לטווח קצר - כדי לתמוך בצמיחה תוך יציבות מחירים".
"הפחתה מדודה וזהירה"
נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, אמר כי הפחתת הריבית בשיעור של 0.2% היא הפחתה מדודה וזהירה ואין לצפות שתהיה לה השפעה שלילית על המערכת המוניטרית".
"בהתחשב בשיעור האינפלציה הנמוך (1.2% מתחילת השנה) ובהתחזקות השקל, מדובר בצעד נכון שיהיה בו כדי להוזיל את עלויות המימון למגזר העסקי, להגדיל ההשקעות ובכך לחזק את הצמיחה במשק", דברי לין.
גרף: הריביות בבנקים מרכזיים בעולם
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה