ח"כ איתן מחרים את מזנון הכנסת; "המחיר מופקע והיחס לא הולם"

ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שר לשעבר בממשלת ישראל ומכהן כ-20 שנה (מאז 1984) כחבר כנסת, מחרים את מזנון הכנסת. כך הוא מגלה לחדשות Nfc.

ח"כ מיכאל איתן, אחד מבאי הבית הוותיקים והחרוצים ביותר, שזכה השנה לתואר: "חבר הכנסת ההוגן של השנה" בבחירות שנעשו על-ידי תא הכתבים הפרלמנטרים, טוען כי המחירים במזנון מופקעים, והיחס הניתן לא הולם את המקום.

ח"כ איתן עומד בדיבורו כבר שבוע, ואומר שהוריד קילו וחצי, ואולי עוד ינצח על "החרם הגדול על המזנון" שיסחוף אחריו רבים. "החרם מחזיק מעמד. כל שבוע שאני לא אוכל במזנון, אני מוריד קילו אחד. בינתיים לא התארגנתי ואני לא אוכל כלום, העיקר לא לאכול במזנון הכנסת", כך לדבריו.

הכל בגלל גזר אחד קטן

הכל התחיל בגלל גזר אחד קטן בו חשקה נפשו של ח"כ איתן. מזנון הכנסת מאפשר לבאי המקום להינות ממנה יומית, הכוללת מנה גדולה וגדושה של כמה תוספות: מנת בשר, מנה נוספת, מרק וקינוח. מחיר מנה כזו: 21-24 ש"ח.

במקרה של ח"כ איתן, הוא היה מעוניין לאכול מנת דג, שעלותה 34 ש"ח. ח"כ איתן אכל בחופזה את מנת הדג ורץ מיד להצביע באולם המליאה. כשחזר, ביקש לאכול גזר - כחלק מהמנה עבורה שילם, אך להפתעתו, הוא התבקש לשלם תוספת של 7 ש"ח.

ח"כ איתן תמה מדוע, והובהר לו כי הוא שילם עבור מנת הדג 31 ש"ח [לא יומית]. ח"כ איתן קיבל את ההסבר וביקש להוסיף עוד 3 שקלים. הצעתו נדחתה בתוקף על-ידי עובדת המקום, מה שהכעיס אותו מאד. על-כן החליט לוותר על מנת הגזר ועל... המזנון.

"אני הייתי קונה במזנון כל הזמן, ולא מסתכל כמה מחייבים אותי [חברי הכנסת רושמים ובסוף החודש משלמים]. אני מצפה, במקום כזה, שלקליינטים קבועים שלהם, לא יתייחסו ככה. אין לי כבר חשק לאכול שאני רואה את הפרצוף שלה [העובדת], זה פשוט לא נעים - יוצא לי התאבון".

"אדם מגיע למזנון לא רק כדי למלאות את הבטן ולאכול, אלא אדם שמגיע לאכול רוצה להרגיש טוב מהמקום ובאי הבית. אני רוצה להרגיש טוב ולא נתון לסחטנות ולעקוב כל הזמן אחרי החשבון שלא ירמו אותי".

מציע: נמכור פיצות במקום

ל-Nfc הוא מזכיר מקרה דומה שאירע לו לפני שנים מספר, כשהיה סטודנט בוועד אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. בזמנו, המחירים במסעדת האוניברסיטה היו גבוהים, ובנוסף, האוכל גם לא היה ערב לחיך, מה שהניע אותו לבצע את "החרם הגדול".

מיכאל איתן, צעיר בשנים, אסף כספים מחבריו הסטודנטים והצליח ל"השבית" את המנזה, כאשר קייטרינג, מיני מאפה ומטעמים החלו להציף את המקום. "גרמנו להם כמעט להפסדים כספיים, עד שהם נכנעו. היה הד חזק למהלך הזה - והוא הצליח", אומר ח"כ איתן.

בכנסת, יש לציין, ישנם שלושה מוקדים למכירת מזון: מזנון חברי הכנסת, מזנון אורחים ופינת הקפה הסמוכה לחדרי הח"כים. בכל אחת מנקודת מכירת המזון המחירים שונים. מזנון הח"כים, למשל, יקר בכ-3 ש"ח יותר ממזנון האורחים.

ח"כ איתן מציע לאפשר לשני מפעילים לפחות למכור מזון בכנסת, כך שתהיה תחרות. "היום אין היצע. צריך שתהיה תחרות, או לפחות אפשרות להצבת מכונות מזון. חשבתי אפילו להכניס כאן ללשכתי פיצות ולהציע אותם לח"כים במקום האוכל שבמזנון [אומר בצחוק]".

"אני, למשל, נשאר בכנסת עד השעות הקטנות של הלילה, ולפעמים רוצה לאכול בלילה, ואין - הכל סגור", מלין איתן. בשקט בשקט מגלה ח"כ איתן: "את יודעת מה אני עושה? בכנסת יש חתולים - אני פשוט הולך אחריהם והם מובילים אותי אל האוכל".