צבי זיו: דוח בכר - כישלון אסטרטגי של משרד האוצר והרגולטורים

צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, יוצא בהתקפה חריפה וכמעט חסרת תקדים על המערכת הרגולטורית שיצרה את דוח בכר לרפורמה בשוק ההון. "קריאת דוח הועדה כמקשה אחת מביאה למסקנה, שהדוח הוא כשלון אסטרטגי של משרד האוצר והרגולטורים", אומר זיו.

"הכישלון הוא בכך, שבמקום להתייחס לשוק ההון כנושא מרכזי ולחקור את מצבו הנוכחי, בחרה הוועדה ב"פתרון הקל" - טיפול במערכת הבנקאית. שהרי קל יותר לקצץ את כנפי הבנקים מאשר לטפל בכשלים האמיתיים בשוק ההון". זיו לא מסתפק ביציאה חריפה נגד המערכת השלטונית אלא טוען גם נגד אוירת "לינץ'" ציבורי נגד הבנקים.

"מגמה זו", ממשיך זיו בהתקפתו, "חוזקה על-ידי ליבוי אווירה אנטי-בנקאית בציבור, תהליך בו השתתפו גורמים שונים בתקשורת ובמערכת הפוליטית". את הדברים אמר זיו ביום עיון שנערך אתמול (ג', 16.11.04) בנושא וועדת בכר.

"במקום ליצור באופן הדרגתי שינויים נדרשים בשוק ההון, על-מנת ליצור סביבה שתאפשר לכוחות השוק ולשווקים לעבוד במלוא יכולותיהם (פתיחת חסמים, הכנסת מתחרים נוספים, ועוד), קבלנו רפורמה קיצונית, מסוכנת לפעילות התקינה של שוק ההון ואשר עלולה להחזיר את שוק ההון עשרות שנים אחורה".

לדברי זיו, הוועדה סבלה מהרכב לא מאוזן של רגולטורים בלבד. ולכן הדבר הוביל לחשיבה מונוליטית בעבודתה. הדבר בלט בעת הדיון שנערך עם בנק הפועלים. הדיון הצטיין אז בחוסר רצון להתייחס עניינית לטיעונים שהובאו על-ידינו.

כמן כן, טוען זיו, מבחינה מתודולוגית, הוועדה קיבלה באופן אוטומטי את הקביעות ההיסטוריות של ועדת בייסקי, והתעלמה מההתפתחויות מרחיקות הלכת שהיו בניהול נכסים במערכת הבנקאות בעקבות ועדת בייסקי. הוועדה לא טרחה לנתח את המקור האמיתי לעיוותים בשוק ההון. אילו היו עושים זאת היו מגיעים למסקנה כי על דו"ח בייסקי מונחת אחריות בלתי-מבוטלת להחלשה ולעצירה של פיתוח שוק ההון הישראלי ב-20 השנים האחרונות על-ידי יצירת סביבה רגולטורית מנוגדת להגיון הכלכלי.

בהתייחס להמלצות וועדת בכר לנושא עמלות ההפצה אמר זיו, כי
ההמלצה כי התמורה לבנקים על הפצת מוצרים פיננסיים תינתן באמצעות גביית עמלות ייעוץ הינה מודל מופרך מעיקרו מבחינה כלכלית, שיפגע בשוק ההון. אין דוגמה לכך בעולם. יישום המלצה זו יביא לחיסול מרכיבים קיימים של שוק ההון.

בנושא קופות הגמל אמר זיו, כי זוהי דוגמא נוספת למיקוד השגוי של הוועדה. "מדובר במוצר אנכרוניסטי שבנוי טלאי על טלאי דרך הוראות מס הכנסה ואינו מתאים לשוק הון מודרני. אילו הועדה היתה מתמקדת בתיקון שוק ההון היא היתה מנסה למצוא דרכים לטפל במגרעות המוצר למשל לפתח בישראל מוצר דמוי 401K האמריקני שיחליף את קופות הגמל הקיימות. מה שנדרש לעשות הוא לפתח מוצר חדש ולא חוק חדש שיעסוק במוצר לקוי".

"אילו הנושא היה מטופל כאמור לעיל היה ניתן לפתור על פני הזמן את כל הבעיות הקיימות לכאורה בקופות הגמל על ידי איסור הצטרפות של חוסכים חדשים לקופות הישנות ופתיחת קופות גמל חדשות רק במסגרת המוצר החדש".

התפישה הכוללת הנכונה לשוק ההון, לדברי זיו, היא אסטרטגיה של "ארכיטקטורה פתוחה", שבשנים האחרונות הפכה מקובלת מאד במוסדות בנקאות מובילים בעולם. בבסיס אסטרטגיה זו עומד פיתוח מערכות הפצה למוצרים פיננסיים של צדדים שלישיים - מנהלי השקעות שונים בישראל ובחו"ל, כאשר המטרה היא להציב על המדף מגוון מוצרים שיספקו פיתרון אופטימלי לצרכיו של כל לקוח ולקוח.

"אני סבור", ממשיך זיו, "כי האתגר האמיתי של הרגולטורים וקובעי המדיניות אינו הצרת פעילות הבנקים, אלא גיבוש תפיסת-עולם רחבה, שתביא לשחרור החסמים בשוק ההון ופתיחתו לתחרות. אם הטיפול יצטמצם לבנקים בלבד, כפי שמציעה הוועדה, אין שום ספק שהתוצאה תהיה יצירת עיוותים חדשים מהותיים רבים, לרבות העברת הריכוזיות מסקטור אחד לסקטור שני".

"המלצות בכר הולכות בכיוון הפוך מזה שאליו נעו כל מדינות העולם החופשי בשנים האחרונות - כיוון של 'סופרמרקט פיננסי', שבו יכול כל גוף פיננסי הפועל בשוק ההון להציע ולשווק ללקוחותיו מגוון מלא ורחב של מוצרים פיננסים, חלקם 'תוצרת בית' וחלקם מתוצרת גופים אחרים".

"יישום המלצות הוועדה יהפוך את שוק ההון בישראל למעבדה לבדיקת תיאוריות כלכליות, שאינן מיושמות בשום מדינה אחרת בעולם, והנזק לשוק ההון וללקוחות עלול להיות בלתי הפיך", סיים זיו.