הצעת חוק שיזמה ח"כ נחמה רונן עלולה לסייע לקבוצת קאהן להשתלט על מפרץ אילת

הצעת חוק שיזמה ח"כ נחמה רונן, המבקשת להכריז על איזור מפרץ אילת כעל שמורת טבע, עשויה לגרום למצב, בו יקבלו קבוצת מוריס קאהן ובנו בנג'י קאהן זכויות כלכליות שערכן עשוי להגיע לעשרות ואולי למאות מיליוני דולרים.

מספר גורמים שחברו יחדיו, פועלים לקדם את הצעת החוק של רונן, במטרה להגן על מפרץ אילת מפני מפגעים אקולוגיים. ואולם, במקביל מתברר, כי מאחורי הקמפיין עומדים גורמים להם יש אינטרסים כלכליים ניכרים בקידום הצעת החוק.

מוריס קאהן הוא מבעלי השליטה בקבוצת עורק, בעלת מותג "דפי זהב" בישראל. קאהן היה בעבר בעל %25 ממניות אמדוקס. בשנה האחרונה מימש את רוב אחזקותיו במאות מיליוני דולרים.

הצעת החוק מתייחסת למפרץ כולו ולקו החוף, שאורכו מגיע ל-14 ק"מ. בדברי ההסבר להצעה נאמר, כי רק %7 מהמפרץ מוכרזים עתה כשמורת טבע. רונן מבקשת להכריז על המפרץ כולו כעל שמורת טבע, ולהחיל על מקום זה את המגבלות הנובעות מכוח הכרזה כזו.

שמורות אלה יוכלו לשרת את מאות אלפי התיירים והנופשים המגיעים לאילת מדי שנה, ומכאן ערכן הכספי הגבוה. להלן יפורטו הגורמים המעורבים בקידום הצעת החוק:

* המצפה התת-ימי באילת, בבעלות מוריס ובנג'י קאהן. קבוצה זו היא אחד הגורמים העיקריים המממנים את פעילותה של עמותת צלול בנושא זה;

* עמותת צלול, העורכת מזה זמן רב קמפיין רחב היקף - בכנסת, בכלי התקשורת, ופרסום מודעות - בהוצאה של מאות אלפי שקלים. מאחורי עמותה זו עומדים ח"כ נחמה רונן, עזרי אלון (מנהל מחוז הדרום ברשות שמורת הטבע), קבוצת קאהן וגורמים נוספים. אלון מסר, כי הוא משתף פעולה עם צלול, כפי שהוא משתף פעולה עם עמותות אחרות, ובהן אדם טבע ודין;

* רשות שמורות הטבע. רשות ציבורית זו, הפועלת כתאגיד ציבורי על-פי חוק, פועלת בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם עמותת צלול, למרות שעמותה זו מופעלת מאינטרסים כלכליים של גורמים עסקיים פרטיים. הרשות פועלת במקביל להצרת צעדיה של רשות הנמלים והרכבות, כדי שזו האחרונה לא תקצה לגורמים זרים שטחים בהם היא מחזיקה במפרץ, ללא הסכמתה של רשות שמורות הטבע.

רונן שימשה במשך כחצי שנה (מיוני 1999) בתפקיד מנכ"ל עמותת צלול בשכר, ומאז היא ממשיכה לפעול בנושא זה. רונן מסרה, כי היא פועלת כדי להציל את מפרץ אילת מפני נזקים אקולוגיים בלתי הפיכים.

נודע, כי על-פי הסכם שנחתם בפברואר 1973 בין רשות שמורות הטבע לבין חברת רד סי מרינלנד (בעלת השליטה במצפה התת-ימי באילת), הובטחו לחברה זכויות גדולות. בהסכם ניתנו לבעלת השליטה בחברה (קבוצת קאהן) זכויות גורפות, שמשמעותן: מתן זכות סירוב ראשונה לקבוצה זו, לתקופה של 100 שנה, להקמת פרויקטים במקום, אם וכאשר תבקש הרשות להקימם.

בהסכם נקבע, בין היתר: "הרשות נותנת לחברה זכות בלעדית להקמת אתר מסוג אתר התיירות בשמורה(ות) הטבע באילת וסביבותיה. הרשות לא תתיר ולא תרשה לכל אחר(ים) להקים אתר מסוג אתר התיירות [המצפה התת-ימי - י.י].

"לפני שהרשות תתיר הקמת אתר מסוג אתר התיירות במקום אחר בים סוף, תהיה לחברה זכות סירוב ראשונית, בכפיפות לזכויותיה של הרשות להקים בעצמה אתר מסוג אתר התיירות במקום אחר בים סוף בתנאי שיופעל על-ידי הרשות. יצוין, כי אתר מסוג אתר התיירות כוונתו כל אתר או מפעל בחוף או בים לצורך צפייה תת-ימית".

משמעות הצעתה של רונן היא, שקבוצת קאהן תקבל זכות סירוב ראשונה על כל מפעל או מצפה תת-ימי באיזור או בסביבתו. ביסוד פעילותה של רונן עומדת גם כוונתה לגרום להפסקת פעילותן של כמה חברות המזהמות לטענתה את הים, בהן ערדג ודג סוף, שהקימו כלובי דגים במפרץ.

רונן מסרה, כי מבוקשה הוא להכריז על תוך הים כשמורת טבע. ואולם, בהצעת החוק שהגישה ("הצעת חוק לשימור מפרץ אילת"), מוצע לשמר גם את קו החוף:

"מטרת חוק זה היא לשמר את החי, הצומח והסביבה במפרץ אילת, הן אלו שבים והן אלו שבקו החוף, לשקמם, להגן עליהם, לצמצם ולמנוע את הפגיעה בהם מכל פעילות המתבצעת במפרץ אילת או המשפיעה עליו, ולקבוע עקרונות והוראות להתנהגות, ניהול, פיתוח ושימוש בתחום מפרץ אילת".

מנכ"ל רשות שמורות הטבע, אהרן ורדי, אמר בתגובה: "אני ידוע שיש הסכם משנת 1973. בתקופתי כמנכ"ל הרשות, בארבע שנים האחרונות, לא קם אתר או מיזם כלכלי, ומאליו לא יצא לי לבדוק אם אני צריך את אישורם או לא. אבל ייתכן שסעיף כזה קיים, ולפי דברי מנהל המחוז, עזרי אלון, יש להם זכות סירוב ראשונה".

ורדי ציין, כי רשות שמורות הטבע תומכת בחלקים מסוימים של הצעת החוק, ובחלקים אחרים - לא. ורדי נשאל מדוע הוא תומך בהכרזת האיזור כולו כשמורת טבע, בטרם נבדק נושא הזכויות העשויות להינתן לידי קבוצת קאהן. הוא השיב, כי הכוונה היא "לא לעשות מיזמים נוספים, אלא לשמור עליהם. אם יהיה צורך בעתיד, אנחנו נבדוק מה לעשות".

לדברי הרשות, עם כניסתו לתוקף של חוק חובת המכרזים, הרי שלדעתה אין תוקף להתחייבות שניתנה לקבוצת קאהן.

ורדי הדגיש: "העדיפות שלנו היא קודם כל להכריז על שמורות טבע, כדי להציל את האיזור מפגיעה, ולא לעשות מיזמים כלכליים. אם אני רואה שצריך לתת להם מיזם, אני אשקול זאת. מה שחשוב עכשיו, זה להכריז על המקום כשמורת טבע".

ורדי הוסיף, כי אינו מודע למעורבות הכספית של קבוצת קאהן בקמפיין של עמותת צלול. "אנחנו עושים שיתוף פעולה עם צלול. הקמפיין הזה, לגבי המפרץ, הוא בשיתוף פעולה איתנו. יש תיאום של תכנים מקצועיים. לא עשיתי חקירה מהיכן בה הכסף".

רונן אמרה בתגובה, כי אינה יודעת מאומה על אותו סעיף בהסכם. "אני לא יודעת, אין לי מושג וזה לא מעניין אותי. לדעתי, זה מופרך מהיסוד. אתה אומר משהו שהוא שטויות במיץ עגבניות. אותי מעניין הערך האקולוגי".

רונן הוסיפה: "היה ברור לי, עוד לפני שנכנסתי לעניין הצלת מפרץ אילת, שברגע שתתקבל החלטה אצל הגורמים המוסמכים ברשויות, שמשמעותה הוצאת הכלובים מהים, יחלו נסיונות לקעקע את שמי הטוב ואת הלגיטימציה העניינית שיש למאבק. אני לא מתרגשת מזה, ואמשיך ביתר כוח לדאוג שהוצאת הכלובים תיעשה כמה שיותר מהר".

בנג'י קאהן סירב להגיב.