בית משפט השלום בבאר שבע מפי השופטת יעל רז החליט היום (א', 31.10.04) להשאיר את לימור בודרם אם לארבעה ילדים הנחשבת בעבירות של התחזות לעורכת דין במעצר עד תום ההליכים כנגדה.
כנגד בודרם, הוגש כתב אישום הנושא 8 אישומים המייחסים לה שורה ארוכה של עבירות קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, התחזות כעורכת דין, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות. כן מיוחסות לבודרם עבירות רבות של הפרת הוראה חוקית.
בכתב האישום נטען כי במועדים שונים הציגה את עצמה בודרם במירמה כעורכת דין ובמקרים מסוימים אף טענה כי אביה הינו שופט. לאחר שהציגה עצמה בכזב כאמור, ממשיך כתב האישום, הבטיחה הנאשמת למתלוננים במקרים רבים כי תטפל בתיקים או בענין משפטי של המתלוננים מול בית משפט וכתוצאה מכך המתלוננים מסרו למשיבה כספים אשר נתקבלו במרמה עקב מצג השווא שהציגה לכאורה והתחזותה כעורכת דין כאמור.
כך למשל באישום הראשון מיוחס למשיבה כי קיבלה במירמה תמורת "טיפול" כביכול בתיקו של המתלונן סכום כולל של 4,000 ש"ח. באישום השני מיוחס למשיבה כי הציגה עצמה כעורכת דין, וטענה בפני המתלונן אשר הינו בעל עסק שביקש לגבות שיקים שלא כובדו מלקוחות, כי יש לה קשרים בהוצאה לפועל והיא יכולה לדאוג להוצאת צוי מעצר נגד חייבים.
באישום השלישי מתואר כי לצורך בסוס המרמה כעורכת דין, הנפיקה המשיבה כרטיסי ביקור מזוייפים וניירות מכתבים אשר בהם מופיע לוגו: "משרד עו"ד-לימור קליין - עו"ד פלילית". בשל המצגים הכוזבים כאמור , נטען בכתב האישום, קיבלה המשיבה במרמה מהמתלונן סך כולל של 10,500 ש"ח. עוד מיוחס למשיבה כי במספר מקרים נוספים אף זייפה מסמכים שנחזו להיות מסמכים רשמיים מטעם בית המשפט.
בודרם לא הסתפקה בכך ועל-פי האישום הרביעי המיוחס לה, זייפה היא בנסיבות מחמירות מסמך הנחזה להיות מסמך מטעם בית משפט השלום בבאר שבע שתוכנו:"קבלה למפקיד לפי החלטת בית משפט: גורם שיפוטי...." ואף החתימה מתלוננים על מסמך הנחזה להיות יפוי כח ותצהיר לצורך טיפול כביכול בעניינם.
בסך הכל הוציאה הנאשמת במרמה כ-40,000 ש"ח.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרה של המשיבה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדה. בבקשה נטען כי יש להורות על מעצרה, הן משום קיומן של ראיות לכאורה לביצוען של העבירות והן משום קיומה של עילת מעצר של מסוכנות לביטחון הציבור וזאת לאור סידרת העבירות שביצעה המשיבה ועברה הפלילי.
עוד נטען בבקשת המעצר כי המשיבה ביצעה סידרת של מעשי מירמה אשר הלכו והתרבו ואף החמירו תוך זיוף כרטיסי ביקור, זיוף ניירות מכתבים ואף זיוף מסמכים הנחזים להיות מסמכי בית משפט.
בא כוחה של הנאשמת לא חלק עוד בדיון הראשון על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך ביקש שבית משפט יבחון במקרה זה אפשרות של שחרורה לחלופת מעצר.
המבקשת טענה הן בבקשת המעצר והן בפני בית המשפט, כי לאור סידרת העבירות המיוחסות למשיבה, העובדה שלמשיבה הרשעות קודמות ואף ריצתה מאסרים בפועל ואלו לא הרתיעו אותה, מחייבת את מעצרה עד תום ההליכים. עוד נטען על-ידי המדינה, כי העובדה שהנאשמת ביצעה את העבירות תוך שהיא מפרה את תנאי שחרורה בתיק אחר (ב"ש 4764/04) אף היא מחייבת את מעצרה עד תום ההליכים.
.
באת-כח הנאשמת טענה מנגד כי לא קיימת סכנה של שיבוש הליכי משפט כיוון שהמשיבה הודתה בתיק. עוד נטען על-ידה כי הפרה לעצמה אינה חוסמת את שחרורה של הנאשמת כאשר קיימת חלופה ראויה.
לדעתה עולה מהתסקיר כי החלופה שהוצעה לפיה אמה של הנאשמת תיטול אחריות עליה, הינה חלופה ראויה אשר יכולה להציב למשיבה גבולות ועל כן ניתן להורות על שחרורה לחלופה.
ביהמ"ש קיבל את עמדת המדינה וקבע כי "ממקרא כתב האישום עולה כי המדובר בשורה של עבירות שבוצעו בשיטתיות, בתחכום ותכנון יוצא דופן, כאשר המרמה הינה בהיקף כספי לא מבוטל".
ביהמ"ש הוסיף כי "אין המדובר במעידה חד פעמית אלא העבירות בוצעו משך פרק זמן לא קצר של מספר חודשים. העבירות בוצעו תוך שימוש בכרטיסי ביקור מזויפים, ניירות מכתבים ואף מסמכים שנחזו להיות מסמכי בית משפט, כאשר לעיתים אף צוינו במסמכים שמות שופטים אשר מכהנים בבית המשפט". "אין ספק", הוסיף וקבע בית המשפט, "כי מעשים כמו אלו המיוחסים למשיבה, מסכנים את שלום הציבור וביטחונו".
ביהמ"ש ציין כי במעשי הנאשמת המתוארים בכתב האישום יש חומרה מיוחדת ותעוזה יוצאת דופן. "מעבר לתעוזה והזלזול הבוטה בחוק העולה מהם והסכנה הנובעת מהם לשלום הציבור וביטחונו, הרי יש בהם אף משום פגיעה באמון הצבור במערכת המשפט ואף באמון הציבור וביכולתו לסמוך על תקינותם של מסמכים הנחזים להיות מסמכים שהוצאו כדין", נכתב בהחלטת בית המשפט.
ביהמ"ש דן גם בהוראות חוק המעצרים לפיהם אין לצוות על מעצרו של אדם אלא אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור ותנאי שחרור בפגיעתם בחרות הנאשם פחותה וקובע: "נסיבות הפרשה שבפנינו מצביעות על מסוכנות הנשקפת מהמשיבה אשר לא ניתן לנטרלה ולמנעה אלא על-ידי מעצר של ממש".
במקרה הנוכחי מציין ביהמ"ש הוכיחה הנאשמת בעבר "כי לא ניתן ליתן בה אמון בכך שאכן הפרה את תנאי שחרורה בתיק קודם". "שחרור לחלופת מעצר מבוסס על האמון שרוכש בית משפט למשיב, אמון שאיננו קיים במקרה זה".
לאור האמור הורה בית המשפט על מעצרה של הנאשמת על מעצר המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. את בודרם ייצגה עו"ד מאיה זולסון.
בש 007468/04
בתיק עיקרי: ת"פ 002936/04 - מדינת ישראל נ' בודרם לימור
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה