בעיתונות הפלשתינית מפנים היום אצבע מאשימה כלפי התקשורת בישראל על "ניפוח יתר" של חומרת מצבו של יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, לצד גימוד הסוגייה הפלשתינית, כאילו מותו של ערפאת ישפיע בצורה כלשהי על נחישות העם הפלשתיני במימוש זכויותיו. בעניין נוסף מיישרת היום העיתונות הפלשתינית קו: ישראל לא תדע מנהיג לגיטימי כמו הראיס.
"תשומת הלב לסוגיית יאסר ערפאת צריכה היתה לבוא הרבה קודם", נכתב היום במאמר המערכת של עיתון "אל-קודס" היוצא במזרח ירושלים, באופן שאינו יכול להשתמע לשני פנים. העיתון מחלק אמנם שבחים למדינות ערב על הסיוע שהגישו בימים האחרונים ליו"ר החולה, אך קובע כי הללו התעוררו מאוחר מדי. העיתון מוחה על "הצביעות" שגילתה ישראל ביחסה לערפאת בימי המשבר, "אותה ישראל שחסכה ממנו את אור השמש במשך למעלה משלוש שנים". עוד נכתב, כי "מי שחושב שמחליפו של ערפאת ייכנע לשאיפות הישראליות, שוגה באשליה".
תחת הכותרת הצועקת "אבו עמאר!!", מחה באסם אבו סמיה בעיתון הפלשתיני "אל-חיאת אל-ג'דידה" על ה'מסחרה' וחרושת השמועות בעניין מצבו הבריאותי של יאסר ערפאת. "איש זולת ערפאת לא יוכל להבטיח את הסוגיה של עמנו", כתב אבו סמיה. מאמרו של הפובליציסט עדלי סאדק ("אלף שלומות לקשיש") באותו העיתון, גדוש כינויי חיבה כלפי יאסר ערפאת: "האח, האב, המפקד, קברניט הספינה, מי שחי את חייו על גב הסוס". סאדק מלגלג על כושר הניתוח וההבנה בצד הישראלי את הנעשה בצד הפלשתיני: "הם נכשלו בעבר בקריאת עקרונות עמנו, ו[הפעם] ניסו להפוך את המפעל הלאומי הפלשתיני לסוגייה אישית...".
"את כל חייו הקדיש הראיס ערפאת למען הסוגייה הפלשתינית והקריב את עצמו למענה", כתב רג'ב אבו סריה בעיתון "אל-איאם" הפלשתיני תחת הכותרת "מעמדו של הנשיא". הוא קרא לציבור הפלשתיני לצאת באלפיו לכיוון המוקטעה ברמאללה, במטרה לשחרר את ערפאת מהמצור ולאפשר לו לשוטט במרחבי 'פלשתין', "על אפו ועל חמתו של הכיבוש".
הפובליציסט עבד אל-ברי עטוואן, הנוהג להשתלח תדיר ביאסר ערפאת ובגוורדיה המקיפה אותו, יצא היום במאמר מערכת מפוייס, בעיתונו "אל-קודס אל-ערבי". "רוב הפלשתינים לא אהבו [מאודם] מנהיג פלשתיני כפי שאהבו את יאסר ערפאת, רובם לא היו חלוקים [מאודם] על מנהיג פלשתיני כפי שהיו חלוקים על יאסר ערפאת - אך עם זאת, כל הפלשתינים מתפללים היום להחלמתו".
"אנו אומרים זאת כמי שהיו יריביו, כמי שביקרו את המושחתים הסובבים אותו ואת ההחלטות הנחפזות... נכון, ערפאת היווה מכשול בדרך לשלום, בדרך הישראלית-אמריקנית, אך הישראלים לא ימצאו פלשתיני שיסכים לשלום המזוייף לו הם מייחלים. גם אם יימצא מישהו כזה, הוא לא יזכה בתמיכת העם הפלשתיני והשלום שלו לא יחזיק מעמד לאורך זמן. נהפוך הוא, ייתכן אף שהוא יהווה את ראשיתה של אינתיפאדה שלישית, רביעית או חמישית".
עוד מזהיר עטוואן, כי "הסתלקותו של ערפאת מהווה את הסרת הסכר בפני ההתנגדות הפלשתינית, שכן ערפאת תמיד דרש איפוק... הוא תמיד רצה לשמור על המתינות בזירה הפלשתינית... שרון, שסירב להידבר עם ערפאת וראה בו טרוריסטי קיצוני, ימצא עצמו בעתיד הקרוב מתמודד מול מנהיגים פלשתינים קיצונים יותר. אין מנהיג פלשתיני אחד שיוכל להחליף את ערפאת, לחתום על הסכם שלום או לשווקו לבני העם הפלשתיני במולדת ובתפוצות".
"התחליף ליאסר ערפאת, חי או מת", מוסיף עטוואן, "הוא תוהו ובוהו מדיני והתנגדות עממית, משום שהעם הפלשתיני ישתחרר מכל הכבלים והאיזונים עליהם שמר [ערפאת]... ביחד עם מיליוני הערבים, הפלשתינים והמוסלמים אנו מאחלים לערפאת רפואה שלמה וחזרה לאדמת פלשתין בקו הבריאות, על-מנת שינהיג את עמו בנתיב הנכון לעבר העצמאות והשלום הנכסף".
גם המצרים ניצלו היום את המעמד כדי להעביר מסר חד-משמעי לפלשתינים בשעתם הקשה: הימנעו מהתפרצויות זעם. מאמר המערכת של העיתון הרשמי "אל-אהראם" מתייחס הבוקר לסוגייה בהרחבה: "בנקודה הזו עלינו לנהוג חוכמה דיפלומטית ומדינית, שתכליתה להגיע למטרה המיוחלת בדרך הקצרה ביותר, כלומר, לאפשר לישראל להיערך לקראת הנסיגה... כל פעולה שיבצעו הפלשתינים בנסיבות אלו עלולה להזיק לפלשתינים יותר מאשר להועיל, היא עלולה להחליש את שרון ולחזק את נתניהו, להביא להפלת הממשלה ולבחירות מוקדמות [בישראל], ובסופו של דבר להוביל לעיכוב התוכנית כחודשים, וייתכן אף בשנים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה