נשים בסיכון ללקות בסרטן השד סובלות מדיכאון יותר מנשים החולות במחלה

נשים בריאות שנמצאו כנשאיות לאחת המוטאציות הגנטיות BRCA1 BRCA2 המגבירות סיכון ללקות בסרטן שד/שחלה, סובלות מדיכאון, חרדה וסומטיזציה (תסמינים גופניים ללא ממצא גופני שיכול להסבירם), יותר מנשים בריאות ללא מוטאציה ואף יותר מנשים חולות בסרטן שד. כך עולה (יום ג', 26.10.04) ממחקר שנערך במרפאה האונקוגנטית של המרכז הרפואי רמב"ם.

מטרת המחקר היתה לבדוק את השפעת האבחון הגנטי למוטאציות בגנים BRCA1,2 על מצבן הנפשי של נשים חולות סרטן שד ונשים בריאות הנמצאות בסיכון ללקות במחלה.

לנשים אשר נושאות מוטאציות בגנים BRCA1,2 יש סיכוי גבוה ללקות בסרטן שד ובסרטן שחלה. על-פי נתוני הקונסורציום (האיגוד הישראלי) לחקר סרטן השד והשחלה התורשתי עולה, כי כ-10%-15% ממקרי סרטן השד וסרטן השחלה נובעים מקיום גורם סיכון תורשתי.

במסגרת המחקר, המשתתפות עברו אבחון גנטי ולאחר מכן חולקו לארבע קבוצות על-פי מצבן הבריאותי והגנטי: 66 חולות סרטן שד ללא מוטאציה גנטית; 16 חולות סרטן שד הנושאות מוטאציה גנטית; 62 נשים בריאות בסיכון ללא מוטאציה גנטית ו-16 נשים בריאות בסיכון הנושאות מוטאציה גנטית.

ממצאי המחקר עוד הראו, כי לפני האבחון הגנטי, קבוצת חולות סרטן השד סובלות ממצוקה נפשית הכוללת סומטיזציה, דיכאון וחרדה יותר מאשר קבוצת הנשים הבריאות.

בראש המחקר הנערך במימון האגודה למלחמה בסרטן, עמדו ד"ר אפרת דגן, יועצת גנטית במרפאה האונקוגנטית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ומרצה באוניברסיטת חיפה, וד"ר שרון גיל, חוקר באוניברסיטת חיפה ופסיכותירפיסט.

נתוני המחקר הראו, כי לצד המעקב הרפואי אשר נדרש לנשים בריאות שאובחנו כנשאיות של המוטציות, הן נזקקות לתמיכה רגשית במהלך האבחון ולאחריו. יחד עם זאת, דרושים מחקרים נוספים, על קבוצה גדולה יותר של נשים, אשר יעקבו אחר הנשים תקופה ארוכה יותר על-מנת לחזק את הממצאים.

כמו-כן, מחקרים אחרים נדרשים גם כדי לבדוק לאיזה סוג של תמיכה רגשית זקוקות נשים אלו ובאיזו מסגרת תמיכה זו צריכה להינתן.

יצוין, כי בדיקות לגילוי מוטאציות נכללות כיום בסל השירותים המחייב על-פי חוק בריאות ממלכתי, לאחר שהנבדקת עברה ייעוץ גנטי, מהלך שיושם לאחרונה בסיוע האגודה למלחמה בסרטן.